כיצד עמדו המפלגות בהסכמים הקואליציוניים, ומה ניתן ללמוד מזה

ההכרזה הדרמטית על פירוק הממשלה והדרמות סביב פיזור הכנסת סיכמו שנה סוערת שעברה על מפלגות הקואליציה. למרות הקשיים והאופוזיציה הלוחמנית, בשנה הזאת העבירה הממשלה את התקציב וחוק ההסדרים לאחר כשלוש שנים ללא כזה, ואף אושרו רפורמות משמעותיות - בהן רפורמת הייבוא.

עם זאת, נשאלת השאלה האם יש מפלגות שהצליחו יותר מאחרות להעביר את התוכניות הגדולות שנכנסו להסכמים הקואליציונליים? ב"מרכז להעצמת האזרח" בחנו זאת. את התשובות הם מפרסמים במסגרת "מדד ביצוע ההסכמים הקואליציוניים", שבדק את מידת עמידתן של סיעות הקואליציה בהתחייבויותיהן לציבור במסגרת ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד של ממשלת בנט־לפיד.

במדד נבדקו הן "כל ההתחייבויות" שנטלו על עצמן מפלגות הקואליציה (כולל חלוקת תיקים, מינויים, סמכויות ודרכי עבודת הקואליציה), והן מידת קיום "סעיפי מדיניות" בלבד (כלומר, אך ורק סעיפי ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד שרלבנטיים באופן ישיר לחיים שלנו כאזרחים בנושאים כמו חינוך, כלכלה, בריאות, דת ומדינה, סביבה, משפט).

  

בראש מדד סעיפי המדיניות בולטות המפלגות הקטנות: רע"ם עם 63% ביצוע של הסעיפים שהתחייבה לקדם, בזמן שתקווה חדשה הגיעה ל־58%. במורד הטבלה נמצאות ישראל ביתנו עם 55%, כחול לבן ומרצ שהצליחו ליישם 54%, וימינה עם 53%. שתי המפלגות שהגיעו לשיעור היישום הנמוך ביותר הן יש עתיד (52%) והעבודה עם 48%. מהנתונים אף עולה, כי בבחינת כלל ההתחייבויות של מפלגות הקואליציה, העבודה נמצאת גם בתחתית הרשימה הזו עם 52%.

בנוסף, על פי בחינת כלל ההתחייבויות, מרצ קיימה רק כ־55% מאלו שנטלה על עצמה, ואילו ישראל ביתנו הצליחה ליישם כ־58%. לעומתן, תקווה חדשה מובילה עם קיום 63% מכלל הההתחייבויות, ימינה הגיעה ל־61%, רע"ם ל־60% וכחול לבן עם 58%.

 עו''ד אלי מוגילבסקי / צילום: תמר מצפי

עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, מסביר כי נתוני הביצוע מעידים שוב על הבעייתיות של שיטת הבחירות בישראל, שמעניקה כוח רב למפלגות הקטנות, באופן לא פרופרוציונלי לגודלן. "הנתונים מראים תמונת מצב חד משמעית - שיטת הממשל הנוכחית פשוט נכשלה וחייבים לשנות אותה כמה שיותר מהר, מוטב עוד לפני הבחירות הקרובות", הוא אומר. "אמנם נתוני הביצוע מרשימים לממשלה צרה בזמן קצר, אך כל המפלגות בקואליציה נכשלו ביישום התחייבויות מרכזיות, שהיעדר יישומן מונע טיפול בבעיות קריטיות בחיי היומיום של כולנו".

ביצעה יותר מהממשלה בראשות נתניהו

ביוני 2021, עת הושבעה הממשלה, הופרחו הבטחות רבות. כל מפלגה קיבעה בהסכמים הקואליציוניים את ההבטחות הגדולות לקהל המצביעים שלה, ויצאה עם שק התחייבויות גדול.

בין ההבטחות היו אישור תקציב מדינה תוך 140 יום; מרצ התחייבה שתפעל לקידום זכויות הקהילה הגאה והתחבורה ציבורית; יש עתיד ותקווה חדשה הסכימו לקדם את פיצול תפקידי היועמ"ש מפרקליט המדינה; וכמובן, החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה.
ההסכמים פורקו על ידי המרכז להעצמת האזרח לכ־326 התחייבויות, כשמתוכן יישמה הממשלה הנוכחית - בשנה בלבד - 211. אלו מהוות כ־65% מכלל ההתחייבויות שנמדדו. באותו המדד, בין השנים 2015־2020 - תקופה שבה יו"ר האופוזיציה כיום בנימין נתניהו כיהן כרה"מ בכנסת ה־20 וה־21, נמצא כי מ־405 החלטות בוצעו 254. כלומר, כ־63% בתקופה ארוכה פי חמישה ממשך כהונת ממשלת בנט־לפיד.

בין ההתחייבויות המרכזיות שיושמו במהלך כהונת הממשלה ה־36 היו התוכנית למאבק באלימות ותוכנית החומש לפיתוח חברתי כלכלי במגזר הערבי, שדרשה רע"ם; רפורמת אי הפללת צרכני קנאביס, ביוזמת תקווה חדשה; תוכנית לטיוב והפחתה בנטל הביורוקרטי והחלטת לפיתוח רמת הגולן וקצרין, שקידמה ישראל ביתנו; מימון לימודים לחיילים משוחררים, שהובילה כחול לבן; תוכנית למיגור בדידות מבוגרים, שיזמה יש עתיד; חיזוק ותקצוב מערכת הבריאות, בהובלת מרצ ויש עתיד; הרפורמה במכון התקנים, שקידמה ימינה; וכמובן, אישור תקציב מדינה דו־שנתי.

התחייבויות מרכזיות שיושמו באופן חלקי במהלך כהונת הממשלה ה־36 היו, בין השאר, הקמת רשות הרגולציה, בהובלת ישראל ביתנו; הרפורמה בכשרות וקידום חוק פרויקטים לאומיים, שהובילה ימינה; קידום רגולציה סביבתית, על ידי מרצ; דה־פליליזציה של עבירות טכניות, שעודדה תקווה חדשה; הסכמי גג עם רשויות בחברה הערבית, שהובילה רע"ם; מיגור עושק קשישים, שיזמה יש עתיד; רפורמת "נפש אחת" לתמיכה בנכי צה"ל, של כחול לבן; הקמת אגף להתחדשות יהודית במשרד התפוצות, שהובילה העבודה; וקידום זכויות להט"ב שעודדו מרצ, העבודה, כחול לבן, יש עתיד וישראל ביתנו.

פיצול תפקיד היועמ"ש וחוק הגיוס לא קודמו

בין הנושאים שלא קודמו בממשלה יש כמה שהיוו נושאי דגל. בראש רשימת ההבטחות שלא קוימו עומד חוק הגבלת כהונת ראש הממשלה, שאותו יזמו יש עתיד, ישראל ביתנו ותקווה חדשה. תוכניות בולטות נוספות שלא קודמו הן הכוונה לפצל את מוסד היועמ"ש מפרקליט המדינה ובחירה גלויה בכנסת של נציגיה לוועדה לבחירת שופטים, שיזמה תקווה חדשה; קידום המאבק בגזענות, בהובלת מרצ; וכן, השלמת חקיקת חוק הגיוס, כפי שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה־20, בהובלת כחול לבן.

עוד נושאים שלא עברו הם הסדרת מעמד החקלאות הישראלית, שרצתה לקדם העבודה; קידום מתווה הכותל, שהיה בתוכניות של יש עתיד, ישראל ביתנו, מרצ, העבודה וכחול לבן; עדכון יעדי הייצוג ההולם לחברה הערבית בשירות המדינה, שניסתה לקדם רע"ם; ודמי האבטלה לעצמאים, של ימינה.