מייסד הסטארט-אפ לא יוכל לתבוע את המשקיעים על סיום העסקתו

יובל מימון, לשעבר מנכ"ל ומייסד חברת טכנולוגיית המזון UNAVOO, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד החברה ונגד המשקיעים בה, בטענה כי סיום העסקתו נעשה שלא כדין • בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המשקיעים לא היו מעורבים בניהולה השוטף של החברה ולכן לא ניתן לצרפם לתביעה

בניין בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ
בניין בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ

עד לפני שלוש שנים יובל מימון שימש כמנכ"ל ומייסד חברת טכנולוגיית המזון UNAVOO, שהוקמה בתחילת 2017 ופיתחה ממתיק טבעי המבוסס על צמח הסטיביה. בשנת 2019 התעורר סכסוך בינו לבין יתר בעלי המניות בחברה, שבסופו של דבר הביא לסיום העסקתו.

בעקבות כך, מימון הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד החברה ונגד המשקיעים בה, בטענה כי סיום העסקתו נעשה שלא כדין. בין היתר הוא טען לאי עריכת שימוע והיעדר הודעה מוקדמת. התביעה יוצאת הדופן הוגשה על ידי מימון נגד החברה ובעלי המניות בה - אבנר גורדין, האזרחים האמריקאיים ג’ק דואק וג’פרי כהן, והתאגיד הזר ED&F Man אשר שלט בחברת סוגת עד לספטמבר 2019.

בחודש שעבר קבע בית הדין הארצי לעבודה כי המנכ"ל לשעבר לא יכול לצרף את המשקיעים לתביעתו. זאת, לאחר שבית הדין האזורי דחה על הסף את בקשתם של המשקיעים לסילוק מהתביעה. בית הדין הארצי קבע כי המשקיעים לא היו מעורבים בניהולה השוטף של החברה ולכן לא ניתן לצרפם לתביעת המנכ"ל.

לצד התביעה שהגיש המנכ"ל לשעבר בבית המשפט המחוזי, שם עדיין מתבררות טענותיו בדבר קיפוח המיעוט, מימון הגיש תביעה נגד החברה גם לבית הדין האזורי לעבודה ובה טען כי פוטר שלא כדין. מימון טען כי גם המשקיעים אחראים לחובות החברה כלפיו.


בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי

המשקיעים הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עוה"ד ד"ר טל רוטמן ועדי ציטרון, ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. בערעור טענו כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק, תנאי סף לתביעות המתנהלות בבתי הדין לעבודה.

כמו כן, הם טענו כי כל הטענות אשר מופנות כלפיהם נוגעות לשאלות אשר הועלו ומתבררות במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי. כך שניהול ההליך נגדם בבית הדין לעבודה, עלול להוביל לפסיקות סותרות.

מנגד, מימון טען כי המשקיעים פעלו באמצעות החברה על מנת לסיים את העסקתו וכי החברה והמשקיעים "אחד הם". לכן, לשיטתו, בית הדין מתבקש להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולייחס את חובותיה ואחריותיה של החברה למשקיעים.
כאמור, בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע כי בעלי המניות אינם אחראים לסיום העסקתו של מימון ויש לסלק את התביעה נגדם על הסף. לגבי התאגיד מאן, נקבע כי היא לא הייתה מעורבת בניהול השוטף של החברה. בית הדין אף קבע כי הטענות נגד המשקיעים צריכות להתברר בבית המשפט המחוזי ולא בבית הדין לעבודה.

בשלב זה, המשקיעים נמחקו מהתביעה וההליך יימשך בבית הדין האזורי לעבודה נגד החברה בלבד. המנכ"ל לשעבר מימון חויב בהוצאות המשפט בגובה של 4,000 שקל.