גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך אל האושר: האם ישראל תזכה לפטור המיוחל מוויזה לארה"ב?

המשימה: השגת פטור מוויזה לארה"ב לישראלים ● המכשול: ארבע דרישות סף אמריקאיות שישראל עדיין לא עומדת בהן ● היתרון: חלון הזדמנויות נדיר שמפגיש בכירים שמחויבים לנושא בשני הממשלים ● הדרייב: ממשלה לא יציבה שעלולה להתמוטט בכל רגע ● מאחורי הקלעים של המהלך - שאחרי כמעט 20 שנה של ניסיונות יש לו סיכוי לראשונה להצליח

חברי המשלחת האמריקאית והצוות הישראלי, פברואר. ישראל תידרש לשתף מידע על נוסעים / צילום: דוברות משרד הפנים
חברי המשלחת האמריקאית והצוות הישראלי, פברואר. ישראל תידרש לשתף מידע על נוסעים / צילום: דוברות משרד הפנים

ב־5 בפברואר 2022 נחתה בישראל משלחת של 15 אנשי ממשל ארה"ב, בהם נציגי טכנולוגיה, משפט וביטחון ובכירים נוספים. לאחר שהייה של שבוע וחצי בבידוד, בתזמון מושלם ליום הוולנטיין, הם הגיעו למסעדת 1886 הוותיקה בירושלים. שם קיבלו אותם שגריר ארה"ב בישראל תום ניידס, שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג ושרת הפנים איילת שקד עם צוותה. המטרה: לקדם את הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב.
בימים שלאחר מכן צפו חברי המשלחת בהליך הנפקת דרכונים ובמערכות האבטחה למתקנים בגבולות, הכירו את המערכות הטכנולוגיות הקיימות, השתתפו בהרבה מאוד ישיבות וגם ביקרו בנתב"ג ובגשר אלנבי.

הישראלים מחכים חודשים בתור לשגרירות, ותעשיית המאכערים פורחת

המשלחת הזאת היא בשורה גדולה לישראלים. מאז 2005 מנסה ישראל להכניס את אזרחיה לתוכנית הפטור מוויזות, שבה חברות כ-40 מדינות (בהן אנגליה, צרפת, אוסטרליה, יפן, סינגפור וגרמניה), שתושביהן זכאים לצאת לארה"ב לתקופה של 90 יום ללא שום הליך ביורוקרטי מקדים. כדי להיכנס לתוכנית התבקשו אותן מדינות לעמוד ברשימת דרישות, בהן בין היתר אחוזי סירוב נמוכים לבקשות ויזה, קיומן של מערכות שיתוף מידע על נוסעים וחקיקה שתאפשר את שיתוף המידע הזה.

אלא שעד כה לא הצליחה ישראל לסמן וי על אותן הדרישות, ובין השאר היא צריכה להתמודד עם סוגיית כניסת פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בשערי נתב"ג - תנאי שארה"ב מעמידה לקבלת הפטור.

טסים בנתב''ג / צילום: תמר מצפי

ואולם, בחודשים האחרונים נפתח מחדש השיח על רשימת הדרישות, ובשיתוף פעולה בין שרת הפנים איילת שקד ובכיר בממשל ארה"ב, שהוא במקרה גם יהודי, ישנו סיכוי אמיתי להצליח במקום ששקד עצמה - כשרת משפטים - ורבים לפניה כשלו. הדרייב: ממשלה שתאריך התפוגה שלה עשוי להגיע בכל רגע.

לשם כך מינתה שקד בנובמבר שעבר את עו"ד גיל ברינגר, המשנה למנכ"ל לתפקידים מיוחדים, יועצה לשעבר במשרד המשפטים, לעמוד בראש צוות המשימה. היא אף כינתה אותו "האיש שלי למשימות מיוחדות". יחד הם שואפים להכניס את ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב עד אמצע 2023.

גיל ברינגר / צילום: שלומי אמסלם

למה זה לא קרה עד היום?

אז למה בעצם הפטור הזה כל כך נדרש? כיום ישראלי שמבקש להוציא ויזה לארה"ב משלם יותר מ-100 דולר עבור אגרה, ואם בחר במתווך שיסייע לו בהגשת הבקשה, אז עוד מאות שקלים (ראו מסגרת). עבור משפחה כבר מדובר באלפי שקלים. תהליך כזה גם כרוך בהמתנה של חודשים ארוכים, מה שמוריד מהפרק את האפשרות לצאת לטיול יחסית ספונטני.

מה בעצם מנע מישראל להיכנס לתוכנית הפטור עד היום? אחד החסמים הוא שאחוז לא מבוטל מהבקשות לוויזה בקרב ישראלים נענות בסירוב, וכדי להיכנס לתוכנית צריכה המדינה להוריד את השיעור לפחות מ־3%.

ארה"ב מבקשת גם הקמה של מערכות לשיתוף מידע על נוסעים דרך המשרד לביטחון פנים והמשטרה, מהלך שכמובן נתקל בקשיים תפעוליים, וגם חקיקה הנלווית לכך.
כמו כן עלה מצד האמריקאים החשד כי צעירים יציפו את ארה"ב לאחר השחרור מהצבא ויישארו לעבוד בה בעגלות המפורסמות.

אבל הבעיה העיקרית היא דווקא זו הביטחונית: כדי לקבל את הפטור נדרשת ישראל לאפשר לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון בעלי אזרחות אמריקאית להיכנס לנתב"ג - תנאי שארה"ב הציבה בפניה. עם זאת, גורמים המעורים בנושא טוענים כי כבר היום ניתנים אישורים נרחבים לפלסטינים-אמריקאים על בסיס הומניטרי או במסגרת תפקידים בכירים, ולכן מדובר בשינוי מדיניות בעיקר הצהרתי ופחות דרמטי בפועל.

זה כבר הסיבוב השלישי

זו אינה הפעם הראשונה שבה ישראל מנסה להיכנס לתוכנית. ב־2005 היה זה סילבן שלום שניסה לקדם את הנושא, ואחריו, ב־2007, מאיר שטרית - שניהם כשרי הפנים. אך בשל היעדר דרכונים ביומטריים, אחוזי סירוב גבוהים לבקשות ויזה ויחס מפלה כלפי פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בנתב"ג לא צלחה דרכם.

ב־2016 יצאה שקד, אז שרת המשפטים, בשיתוף השר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן, בניסיון שני. השניים החלו במגעים עם אלחנדרו מיורקס, שר המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב - ויהודי. מפה לשם התבשרה שקד חגיגית על ידי שגרירות ארה"ב בישראל: יש פה חלון הזדמנויות נדיר שלא יחזור על עצמו - שלהי כהונת אובמה ומעורבות של בכיר יהודי. אולם ב־50 ימים (עד סוף כהונת אובמה) לא הצליחו להניע את התהליך הגדול הזה.

גלעד ארדן / צילום: שלומי יוסף

במרץ 2021, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, נכנס ארדן שוב ללופ. בפגישה שערך עם מיורקס החליטו השניים על הקמת צוות למיפוי חסמים. באוגוסט אותה השנה הם קיימו פגישה להצגת התוצרים, שם טען ארדן כי הגורם העיקרי לאחוזי הסירוב הגדולים הוא היחס החשדני כלפי החיילים המשוחררים מצה"ל. ארדן גם ביקש מראש הממשלה נפתלי בנט להעלות את הנושא בפני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקראת פגישתם הקרבה, וכך היה.

ייתכן שתוצאות המהלך היא מה שנרקם לנו מול העיניים בשנה האחרונה. שקד, כבר כשרת הפנים, ומיורקס, כבר כמזכיר המחלקה לביטחון מולדת, זכו לעוד סיבוב - כשהפעם שגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, לצדם. בעצת מיורקס החליטה שקד למנות פרויקטור לנושא. ב-24 בנובמבר 2021 מינתה את ברינגר, וכבר בערב אותו היום נערכה פגישת עבודה ראשונה בנושא.

אז בעצם נכנס תהליך הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזות לארה"ב לקצב מזורז, כשבעורפה של שקד נושף לוח זמנים פוליטי של ממשלה שלא ברור עד כמה תוכל להאריך ימים במקביל לחלון הזדמנויות שפתחו האמריקאים לטובת העניין. ברינגר מרכז את העבודה בישראל מול הגופים השונים: המשרד לביטחון פנים, המשטרה, משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, השב"כ, המטה לביטחון לאומי, מערך הסייבר, רשות שדות התעופה. כל זאת כשהוא מקיים קשר יומיומי עם מיורקס והשגרירות.

"אין בעיה שאין לה פתרון"

כעת ההסכמה בין שני הצדדים היא שישראל תיכנס לתוכנית אם תעמוד בארבע מדרישות הסף ברשימה (ראו מסגרת). "הקצב היה המכשול העיקרי", מודים מי שמעורבים בעבודה על התוכנית בממשלה, וכעת המוטו הוא ש"אין בעיה שאין לה פתרון".

כדי להפחית את שיעורי הסירוב לבקשות הוויזה אל מתחת ל־3% השיקו במשרד הפנים קמפיין ממוקד לפני חודש וחצי שמסביר איך למלא את הטפסים. זאת לאחר ניתוח של נתוני הסירוב שהעלו כי הישראלים פשוט לא ממלאים את הטפסים נכון ושוגים ברישום השם ותקלות דומות אחרות. במקביל הקצו האמריקאים יותר כוח אדם כדי לעבור על הטפסים. כשהקמפיין החל עמד שיעור הסירוב לוויזות ישראליות על 6.5%, ומאז החלה מגמת ירידה עקבית. כעת זה כבר לא נראה כמו חלום רחוק.

במקביל פועל משרד הפנים לטובת הקמת מערכות לשיתוף מידע על נוסעים. במסגרת ההסכמות בין המדינות תוכל ארה"ב לשלוח עד אלף שאילתות בשנה על מי שהורשעו בעבירות פליליות ולקבל מידע נוסף עליהם במטרה לאשר או לסרב את כניסתם. כדי שזה יקרה נדרשים לצאת לפועל שני הסכמים: האחד כבר נחתם בתחילת חודש מרץ במעמד השר לביטחון פנים עמר בר־לב וסגן השר האמריקאי לביטחון מולדת רוברט סילברס; השני צפוי להיחתם בחודשים הקרובים.

לטובת העברת אותו המידע מהמשטרה ברינגר מרכז מאמץ בין היתר בשינויי חקיקה (של בין שניים לארבעה חוקים) שיאפשרו הקמת מערכות טכנולוגיות מתאימות. עד היום הליכי הקמת מערכות כאלה נתקעו בשלבים הבירוקרטיים. כעת מנסים במשרד לזרז את הקמתן באמצעות חברות תעופה ומכירת כרטיסים, שיספקו נתונים על נוסעים פוטנציאליים ימים או שעות לפני העלייה למטוס. כך ניתן יהיה לשמור על ביטחון הטיסה ולנטר פשיעה וטרור או עבירות כלכליות.

בסוף מרץ פורסם תזכיר חוק PNR שנועד לאפשר בישראל שימוש ושיתוף מידע על נוסעים כפי שנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות במערב. החוק הזה מונח על שולחן הממשלה מאז 2014, ובשנתיים האחרונות גם עבדו עליו בעצלתיים ברשות האוכלוסין. מרגע שהוא יונח על שולחן הכנסת הוא כבר יימדד בלוח זמנים פוליטי, אך במשרד הפנים מעריכים שהוא יעבור בתוך כמה חודשים עד שנה.

באשר לבעיה הביטחונית, במשרד הפנים מתכוונים לבחון את כל הבקשות החדשות של פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית באופן פרטני ומתואם מול השב"כ.

בחודשים האחרונים השיב ברינגר על ספר של 300 שאלות ששלחו לו האמריקאים בנושא מדיניות ההגירה הישראלית, הנוגעות בעיקר למדיניות העלייה הייחודית לישראל, שמאפשרת לכל יהודי לקבל אזרחות במהירות. החשש שלהם הוא שכל אותם אנשים גם יקבלו ויזה בקלות.

מי שבקי בהליכי החקיקה שנדרשים לסיום כל התהליכים שיבטיחו כניסה לתוכנית מעריך שהחוקים כולם יעברו עד שנה מהיום, מה שמסתדר עם לוח הזמנים שציינה שקד לכניסה לתוכנית הפטור. אם אכן ישראל תצליח להתברג בתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב, אזרחיה לא יידרשו להציג ויזה בביקורת הדרכונים והמכס, ותתאפשר להם שהייה למשך 90 יום למטרות תיירות או עסקים - לא לצורכי עבודה.

בחודש ספטמבר יבצעו בארה"ב הערכה בהתאם להתקדמות הישראלית, ובסוף השנה כבר נדע אם ישראל תיכנס לתוכנית. החתימות והחגיגות יהיו רק באמצע 2023, עם השלמת החקיקה.

מה ישראל צריכה לעשות כדי לקבל פטור מוויזה לארה"ב

1. הורדת שיעורי הסירוב לבקשות ויזה לפחות מ-3%
2. הקמת מערכות שיתוף מידע על נוסעים
3. חקיקה נלווית שתאפשר את שיתוף המידע באמצעות חברות תעופה וחברות למכירת כרטיסים
4. מתן אישור לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית לטוס דרך נתב"ג

עוד כתבות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים