הדרך אל האושר: האם ישראל תזכה לפטור המיוחל מוויזה לארה"ב?

ב־5 בפברואר 2022 נחתה בישראל משלחת של 15 אנשי ממשל ארה"ב, בהם נציגי טכנולוגיה, משפט וביטחון ובכירים נוספים. לאחר שהייה של שבוע וחצי בבידוד, בתזמון מושלם ליום הוולנטיין, הם הגיעו למסעדת 1886 הוותיקה בירושלים. שם קיבלו אותם שגריר ארה"ב בישראל תום ניידס, שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג ושרת הפנים איילת שקד עם צוותה. המטרה: לקדם את הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב.
בימים שלאחר מכן צפו חברי המשלחת בהליך הנפקת דרכונים ובמערכות האבטחה למתקנים בגבולות, הכירו את המערכות הטכנולוגיות הקיימות, השתתפו בהרבה מאוד ישיבות וגם ביקרו בנתב"ג ובגשר אלנבי.

● הישראלים מחכים חודשים בתור לשגרירות, ותעשיית המאכערים פורחת

המשלחת הזאת היא בשורה גדולה לישראלים. מאז 2005 מנסה ישראל להכניס את אזרחיה לתוכנית הפטור מוויזות, שבה חברות כ-40 מדינות (בהן אנגליה, צרפת, אוסטרליה, יפן, סינגפור וגרמניה), שתושביהן זכאים לצאת לארה"ב לתקופה של 90 יום ללא שום הליך ביורוקרטי מקדים. כדי להיכנס לתוכנית התבקשו אותן מדינות לעמוד ברשימת דרישות, בהן בין היתר אחוזי סירוב נמוכים לבקשות ויזה, קיומן של מערכות שיתוף מידע על נוסעים וחקיקה שתאפשר את שיתוף המידע הזה.

אלא שעד כה לא הצליחה ישראל לסמן וי על אותן הדרישות, ובין השאר היא צריכה להתמודד עם סוגיית כניסת פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בשערי נתב"ג - תנאי שארה"ב מעמידה לקבלת הפטור.

 טסים בנתב''ג / צילום: תמר מצפי

ואולם, בחודשים האחרונים נפתח מחדש השיח על רשימת הדרישות, ובשיתוף פעולה בין שרת הפנים איילת שקד ובכיר בממשל ארה"ב, שהוא במקרה גם יהודי, ישנו סיכוי אמיתי להצליח במקום ששקד עצמה - כשרת משפטים - ורבים לפניה כשלו. הדרייב: ממשלה שתאריך התפוגה שלה עשוי להגיע בכל רגע.

לשם כך מינתה שקד בנובמבר שעבר את עו"ד גיל ברינגר, המשנה למנכ"ל לתפקידים מיוחדים, יועצה לשעבר במשרד המשפטים, לעמוד בראש צוות המשימה. היא אף כינתה אותו "האיש שלי למשימות מיוחדות". יחד הם שואפים להכניס את ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב עד אמצע 2023.

 גיל ברינגר / צילום: שלומי אמסלם

למה זה לא קרה עד היום?

אז למה בעצם הפטור הזה כל כך נדרש? כיום ישראלי שמבקש להוציא ויזה לארה"ב משלם יותר מ-100 דולר עבור אגרה, ואם בחר במתווך שיסייע לו בהגשת הבקשה, אז עוד מאות שקלים (ראו מסגרת). עבור משפחה כבר מדובר באלפי שקלים. תהליך כזה גם כרוך בהמתנה של חודשים ארוכים, מה שמוריד מהפרק את האפשרות לצאת לטיול יחסית ספונטני.

מה בעצם מנע מישראל להיכנס לתוכנית הפטור עד היום? אחד החסמים הוא שאחוז לא מבוטל מהבקשות לוויזה בקרב ישראלים נענות בסירוב, וכדי להיכנס לתוכנית צריכה המדינה להוריד את השיעור לפחות מ־3%.

ארה"ב מבקשת גם הקמה של מערכות לשיתוף מידע על נוסעים דרך המשרד לביטחון פנים והמשטרה, מהלך שכמובן נתקל בקשיים תפעוליים, וגם חקיקה הנלווית לכך.
כמו כן עלה מצד האמריקאים החשד כי צעירים יציפו את ארה"ב לאחר השחרור מהצבא ויישארו לעבוד בה בעגלות המפורסמות.

אבל הבעיה העיקרית היא דווקא זו הביטחונית: כדי לקבל את הפטור נדרשת ישראל לאפשר לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון בעלי אזרחות אמריקאית להיכנס לנתב"ג - תנאי שארה"ב הציבה בפניה. עם זאת, גורמים המעורים בנושא טוענים כי כבר היום ניתנים אישורים נרחבים לפלסטינים-אמריקאים על בסיס הומניטרי או במסגרת תפקידים בכירים, ולכן מדובר בשינוי מדיניות בעיקר הצהרתי ופחות דרמטי בפועל.

זה כבר הסיבוב השלישי

זו אינה הפעם הראשונה שבה ישראל מנסה להיכנס לתוכנית. ב־2005 היה זה סילבן שלום שניסה לקדם את הנושא, ואחריו, ב־2007, מאיר שטרית - שניהם כשרי הפנים. אך בשל היעדר דרכונים ביומטריים, אחוזי סירוב גבוהים לבקשות ויזה ויחס מפלה כלפי פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בנתב"ג לא צלחה דרכם.

ב־2016 יצאה שקד, אז שרת המשפטים, בשיתוף השר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן, בניסיון שני. השניים החלו במגעים עם אלחנדרו מיורקס, שר המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב - ויהודי. מפה לשם התבשרה שקד חגיגית על ידי שגרירות ארה"ב בישראל: יש פה חלון הזדמנויות נדיר שלא יחזור על עצמו - שלהי כהונת אובמה ומעורבות של בכיר יהודי. אולם ב־50 ימים (עד סוף כהונת אובמה) לא הצליחו להניע את התהליך הגדול הזה.

 גלעד ארדן / צילום: שלומי יוסף

במרץ 2021, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, נכנס ארדן שוב ללופ. בפגישה שערך עם מיורקס החליטו השניים על הקמת צוות למיפוי חסמים. באוגוסט אותה השנה הם קיימו פגישה להצגת התוצרים, שם טען ארדן כי הגורם העיקרי לאחוזי הסירוב הגדולים הוא היחס החשדני כלפי החיילים המשוחררים מצה"ל. ארדן גם ביקש מראש הממשלה נפתלי בנט להעלות את הנושא בפני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקראת פגישתם הקרבה, וכך היה.

ייתכן שתוצאות המהלך היא מה שנרקם לנו מול העיניים בשנה האחרונה. שקד, כבר כשרת הפנים, ומיורקס, כבר כמזכיר המחלקה לביטחון מולדת, זכו לעוד סיבוב - כשהפעם שגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, לצדם. בעצת מיורקס החליטה שקד למנות פרויקטור לנושא. ב-24 בנובמבר 2021 מינתה את ברינגר, וכבר בערב אותו היום נערכה פגישת עבודה ראשונה בנושא.

אז בעצם נכנס תהליך הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזות לארה"ב לקצב מזורז, כשבעורפה של שקד נושף לוח זמנים פוליטי של ממשלה שלא ברור עד כמה תוכל להאריך ימים במקביל לחלון הזדמנויות שפתחו האמריקאים לטובת העניין. ברינגר מרכז את העבודה בישראל מול הגופים השונים: המשרד לביטחון פנים, המשטרה, משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, השב"כ, המטה לביטחון לאומי, מערך הסייבר, רשות שדות התעופה. כל זאת כשהוא מקיים קשר יומיומי עם מיורקס והשגרירות.

"אין בעיה שאין לה פתרון"

כעת ההסכמה בין שני הצדדים היא שישראל תיכנס לתוכנית אם תעמוד בארבע מדרישות הסף ברשימה (ראו מסגרת). "הקצב היה המכשול העיקרי", מודים מי שמעורבים בעבודה על התוכנית בממשלה, וכעת המוטו הוא ש"אין בעיה שאין לה פתרון".

כדי להפחית את שיעורי הסירוב לבקשות הוויזה אל מתחת ל־3% השיקו במשרד הפנים קמפיין ממוקד לפני חודש וחצי שמסביר איך למלא את הטפסים. זאת לאחר ניתוח של נתוני הסירוב שהעלו כי הישראלים פשוט לא ממלאים את הטפסים נכון ושוגים ברישום השם ותקלות דומות אחרות. במקביל הקצו האמריקאים יותר כוח אדם כדי לעבור על הטפסים. כשהקמפיין החל עמד שיעור הסירוב לוויזות ישראליות על 6.5%, ומאז החלה מגמת ירידה עקבית. כעת זה כבר לא נראה כמו חלום רחוק.

במקביל פועל משרד הפנים לטובת הקמת מערכות לשיתוף מידע על נוסעים. במסגרת ההסכמות בין המדינות תוכל ארה"ב לשלוח עד אלף שאילתות בשנה על מי שהורשעו בעבירות פליליות ולקבל מידע נוסף עליהם במטרה לאשר או לסרב את כניסתם. כדי שזה יקרה נדרשים לצאת לפועל שני הסכמים: האחד כבר נחתם בתחילת חודש מרץ במעמד השר לביטחון פנים עמר בר־לב וסגן השר האמריקאי לביטחון מולדת רוברט סילברס; השני צפוי להיחתם בחודשים הקרובים.

לטובת העברת אותו המידע מהמשטרה ברינגר מרכז מאמץ בין היתר בשינויי חקיקה (של בין שניים לארבעה חוקים) שיאפשרו הקמת מערכות טכנולוגיות מתאימות. עד היום הליכי הקמת מערכות כאלה נתקעו בשלבים הבירוקרטיים. כעת מנסים במשרד לזרז את הקמתן באמצעות חברות תעופה ומכירת כרטיסים, שיספקו נתונים על נוסעים פוטנציאליים ימים או שעות לפני העלייה למטוס. כך ניתן יהיה לשמור על ביטחון הטיסה ולנטר פשיעה וטרור או עבירות כלכליות.

בסוף מרץ פורסם תזכיר חוק PNR שנועד לאפשר בישראל שימוש ושיתוף מידע על נוסעים כפי שנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות במערב. החוק הזה מונח על שולחן הממשלה מאז 2014, ובשנתיים האחרונות גם עבדו עליו בעצלתיים ברשות האוכלוסין. מרגע שהוא יונח על שולחן הכנסת הוא כבר יימדד בלוח זמנים פוליטי, אך במשרד הפנים מעריכים שהוא יעבור בתוך כמה חודשים עד שנה.

באשר לבעיה הביטחונית, במשרד הפנים מתכוונים לבחון את כל הבקשות החדשות של פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית באופן פרטני ומתואם מול השב"כ.

בחודשים האחרונים השיב ברינגר על ספר של 300 שאלות ששלחו לו האמריקאים בנושא מדיניות ההגירה הישראלית, הנוגעות בעיקר למדיניות העלייה הייחודית לישראל, שמאפשרת לכל יהודי לקבל אזרחות במהירות. החשש שלהם הוא שכל אותם אנשים גם יקבלו ויזה בקלות.

מי שבקי בהליכי החקיקה שנדרשים לסיום כל התהליכים שיבטיחו כניסה לתוכנית מעריך שהחוקים כולם יעברו עד שנה מהיום, מה שמסתדר עם לוח הזמנים שציינה שקד לכניסה לתוכנית הפטור. אם אכן ישראל תצליח להתברג בתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב, אזרחיה לא יידרשו להציג ויזה בביקורת הדרכונים והמכס, ותתאפשר להם שהייה למשך 90 יום למטרות תיירות או עסקים - לא לצורכי עבודה.

בחודש ספטמבר יבצעו בארה"ב הערכה בהתאם להתקדמות הישראלית, ובסוף השנה כבר נדע אם ישראל תיכנס לתוכנית. החתימות והחגיגות יהיו רק באמצע 2023, עם השלמת החקיקה.

מה ישראל צריכה לעשות כדי לקבל פטור מוויזה לארה"ב

1. הורדת שיעורי הסירוב לבקשות ויזה לפחות מ-3%
2. הקמת מערכות שיתוף מידע על נוסעים
3. חקיקה נלווית שתאפשר את שיתוף המידע באמצעות חברות תעופה וחברות למכירת כרטיסים
4. מתן אישור לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית לטוס דרך נתב"ג