פרשת מידע הפנים שהסעירה את השוק: מנכ"ל רוסאריו ישלם מאות אלפי שקלים

שנתיים וחצי לאחר סיום החקירה שהסעירה את שוק ההון, במסגרתה נחשד פעיל השוק הוותיק מנחם ויינברג בשימוש במידע פנים לצד מספר דמויות נוספות בשוק ההון, מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ערכה הסדר מותנה עם אחד החשודים בפרשה - ליאור פייס, מנכ"ל ושותף בבנק ההשקעות רוסאריו קפיטל, ועם רוסאריו שירותי חיתום, חברת בת של בנק ההשקעות.

בנוסף לסגירת התיק נגד רוסאריו קפיטל, נודע לגלובס כי נסגר גם תיק החקירה נגד שני חשודים נוספים בפרשה, אסף אלפרוביץ מנכ"ל אליום וגיא לרנר מנכ"ל מיקרומדיק, נסגר. בפברואר השנה נסגר גם התיק נגד זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סאמיט, שנחשד במסירת מידע פנים לויינברג. לויינברג נערך שימוע, אך טרם התקבלה החלטה בעניינו.

במסגרת ההסדר המותנה לא יוגש כתב אישום נגד פייס ורוסאריו חיתום בכפוף לשורת תנאים: החברה תשלם 450 אלף שקל ופייס 200 אלף שקל; התחייבות לשינוי נהלי החברה והטמעת תכנית אכיפה פנימית שתוצג תוך 60 ימי בפני הפרקליטות ; הגבלת כהונה על תנאי כנושא משרה בגוף מפוקח אם פייס יבצע עבירה לפי חוק ניירות ערך בתוך שנתיים .

פייס וחברת החיתום מודים, במסגרת ההסדר המותנה, כי קיבלו בין השנים 2016-2019 שירותי ייעוץ וסיוע בהפצה מויינברג בהנפקות שונות בהן שימשו כמפיצים. בתמורה לכך, חלקו עם ויינברג את עמלות ההפצה שקיבלו מהחברות המנפיקות בסכום כולל של מאות אלפי שקלים .

זאת למרות שויינברג לא מפיץ מורשה כנדרש והשתתף ברוב ההנפקות כ"רוכש סופי", באופן המנוגד לחוק ניירות ערך ותשקיפי החברות המונפקות. שם נקבע כי מפיצים (במקרה זה רוסאריו חיתום- נ.ש.) רשאים לשלם עמלות מתוך עמלות ההפצה שקיבלו מהחברות המונפקות רק למי שכשיר לשמש כמפיץ, ובלבד שלא מדובר ב"רוכש סופי" של נייר הערך שהונפק.

פייס והחברה עשו זאת למרות שידעו כי ויינברג אינו מפיץ מורשה, וכי הוא משתתף ברוב ההנפקות כרוכש סופי, בניגוד לחוק ניירות ערך ובניגוד להתחייבויות שהופיעו בתשקיפי החברות. בנוסף, בחודש ינואר 2018 הסכים פייס להעביר לויינברג עמלה שהובטחה לו מחברה מנפיקה, כשהוא מודע לאיסור וניצל את מנגנון עמלת ההצלחה המופיע בתשקיף כדי להעביר את העמלה .

רוסאריו: "נמשיך לפעול במלוא המרץ ולהוביל עסקאות בולטות בשוק ההון״

מדובר בפעם הראשונה שרשות ניירות ערך מפעילה אמצעי אכיפה על תשלום עבור עמלת הפצה בניגוד לחוק. חוק ניירות ערך והתשקיפים של החברות שגייסו קבעו שמותר לשלם עמלת הפצה למי סייע לגייס משקיעים רק אם הוא מוגדר כמפיץ מורשה ורק אם הוא לא השתתף בעצמו בהנפקה כ"רוכש סופי". הסיבה לכך היא שכאשר משולמת עמלה למי שרוכש ניירות ערך בהנפקה, הוא בעצם מקבל הנחה על המחיר, ממנה לא נהנים כל שאר המשקיעים בכך הוא מופלה לטובה.

האיסור על תשלום עמלה למי שלא מורשה נועד למנוע מצב שבו מאכערים יגייסו משקיעים כדי לגזור עמלה. המפיצים המורשים אמורים לפהנות את המשקיעים לתשקיף ההנפקה ולהבין את הוראות החוק.

החקירה הגלויה בפרשה המדוברת החלה בפברואר 2019 עם מעצרו המתוקשר של ויינברג על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך והפשיטה משרדיהן של החברות הציבוריות אליום, מיקרומדיק, קדימהסטמם וסאמיט. בספטמבר הסתיימה החקירה והתיק עבר לפרקליטות.

ויינברג נחשד כי קיבל מאנשי פנים בכירים מידע הקשור לארבע החברות וביצע פעולות בניירות הערך שלהן בהיקף של מיליוני שקלים וגרף רווחים כספיים אסורים בגובה של מאות אלפי שקלים. לצד עבירות השימוש במידע פנים חשוד ויינברג בעבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

במסגרת הפרסה נחשד יוסי בן יוסף, שהיה מנכ"ל חברת הביומד קדימהסטם, בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה והלבנת הון. בן יוסף נחשד כי מסר לויינברג מידע מוקדם לגבי משא ומתן לגיוס והשתמש בבית ההשקעות כדי להסוות תשלום עמלות אסורות בהיקף של מאות אלפי שקלים תמורת גיוס משקיעים לויינברג. שלושה חודשים לאחר חקירתו פרש בן יוסף מתפקידו בקדימהסטם.

את פייס ייצגו עורכי הדין ז'ק חן ואודי אפרון. את רוסאריו קפיטל ורוסאריו חיתום ייצגה עו"ד יעל גרוסמן. מרוסאריו נמסר: ״ההסדר הנוכחי מבטא את קבלת טענותינו על ידי הרשויות, ומביא לכדי סיום את הארוע. נמשיך לפעול במלוא המרץ ולהוביל עסקאות בולטות בשוק ההון".

*** חזקת חפות: מנחם ויינברג ויוסי בן יוסף הם בגדר חשודים, לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.