מקלט מהירידות בשווקים? הדולר מטפס, ואפילו השקל כבר לא חסין

הציפייה להידוק המדיניות המוניטרית על ידי הפד הביאה להתחזקות הדולר בעולם שנסחר ברמתו הגבוהה ביותר מאז שנת 2002. מלבד הציפייה להעלאת ריבית בארה"ב, הדולר, שנחשב לנכס בטוח בעת משבר, נהנה מעדנה בשל המלחמה באוקראינה שהגבירה את חוסר הוודאות בכלכלה העולמית. נסיקת התשואה באג"ח הממשלתי הדולרי ל-10 שנים, לעבר רמת 3% ממשיכה לשמש טריגר למימושים בשוקי המניות ולפיחות השקל. 

מול השקל, הדולר התחזק ביום רביעי ל-3.4 שקלים - רמה שלא נראתה מאז נובמבר 2020. מתחילת השנה השקל רשם פיחות של 7.8% מול הדולר, ופיחות של 4.4% רק באפריל. מול סל המטבעות השקל נחלש מתחילת השנה ב-2.7% בלבד, מה שמצביע כי הירידות בשווקים היו הגורם העיקרי להחלשות שנרשמה לאחרונה. וכך, מהלך שניסה למתן בנק ישראל אשתקד כשרכש 35 מיליארד דולר בשוק, נעשה עקב בצד אגודל מתחילת השנה.

  

היחלשות השקל בתקופה האחרונה אל מול הדולר נבעה מהתחזקות הדולר בעולם על רקע ההתבטאויות הניציות של יו"ר הפד פאוול כי הבנק המרכזי האמריקאי צריך להעלות את הריבית ומהר במטרה למתן את לחצי האינפלציה. פער הריביות לטובת הדולר האמריקאי מחליש את השקל. אלא שלירידות החדות בשוקי המניות היה חלק נכבד בהחלשות השקל מול הדולר. לצד פערי הריביות השווקים הפיננסים רשמו ירידות חדות מתחילת השנה. כאשר שוקי המניות הגלובליים יורדים, חשיפת המוסדיים למט"ח יורדת מבחינה טכנית, והם נוטים לרכוש דולרים כדי להתאים את חשיפתם למט"ח על פי מדיניות ההשקעה. וכך, היצע הדולרים בשוק המקומי קטן וערכו של הדולר עולה מול השקל.

ומה לגבי ההמשך? התחזקות הדולר עשויה להימשך נוכח העלייה בחוסר הוודאות בגזרת אוקראינה ונכונות הפד להילחם באינפלציה. לגבי השוק המקומי, נראה שהתנודתיות בשווקים תכתיב את הטון, שכן הדרך של ריבית הפד סלולה כלפי מעלה. כלכלני בנק הפועלים סבורים כי לא השתנו הגורמים הבסיסיים שתומכים בשקל חזק, אולם בטווח הזמן הקצר ההשפעה של מחירי המניות היא הדומיננטית ומשפיעה על כיוון שער החליפין.

כלכלני הבנק העלו את תחזית האינפלציה השנתית ל-2.9% על רקע הפיחות שנוצר, ונוכח העלייה במחיר הנפט. השקל החזק בלם את עליות המחירים של האינפלציה המיובאת, והחלשות שלו ממתנת את האפקט שממנו נהנה המשק כתוצאה מהתחזקות השקל. קצב האינפלציה במשק הגיע במרץ ל-3.5% - מעל ליעד של בנק ישראל.