המספרים נחשפים: כמה משלמות חברות הייטק ישראליות לעובדים בארה"ב

בסוף נובמבר 2021 הודיע מנכ"ל ומייסד טוויטר ג'ק דורסי על התפטרותו מהחברה ומינויו של סמנכ"ל הטכנולוגיות פרג אגרוול במקומו. כמה ימים אחר כך גילו גולשי אינטרנט סקרנים כי אגרוול בן ה-37, יליד הודו, משתמש ככל הנראה בוויזת H1B, אשרת עבודה בסיסית יחסית להבאת מומחים זרים בארה"ב.

  

ויזת H1B לעובדים בעלי מומחיות מיוחדת זכתה למוניטין בעייתי לאורך השנים והפכה לשם נרדף להבאת מסות של כוח-אדם זול לארה"ב, בעיקר מהודו, על ידי חברות טכנולוגיה. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ניסה באופן מיוחד להילחם בוויזות H1B, המכניסות מידי שנה הקצבה של עד 85 אלף זרים חדשים לארה"ב, אותן הוא תפס כגונבות משרות מאמריקאים. גולשי האינטרנט תהו לכן מדוע אגרוול, שיכול היה כנראה לעמוד בדרישות לאשרות עבודה מתקדמות ועדיפות, ממשיך להשתמש ב-H1B. לתהיות אלו לא נמצאו תשובות.

השכר צריך לעלות על הנהוג בארה"ב

בשל הטענות הרבות סביב ויזות H1B, כל חברה שרוצה להשתמש בה צריכה קודם כל להגיש בקשה למשרד העבודה האמריקאי (בקשה שנקראת LCA) ולהראות כי השכר הבסיסי של העובד המיועד המגיע מחו"ל עולה על השכר הנהוג לבעלי אותו תפקיד באזור המיועד בארה"ב. בקשות LCA אלו מתפרסמות באופן פומבי בארה"ב. "H1B זה נושא מאוד רגיש בארה"ב", מסבירה עו"ד ג'ניפר שיר, ממשרד שיר עורכי דין לדיני הגירה. "כבר בשלב הבקשה החברה צריכה ליידע על כך את כוח העבודה האמריקאי ולתת לכל מי שרוצה גישה לתיקים. היא גם צריכה לפרסם את השכר שיקבל המועמד פנימה בחברה במקום בולט פיזית או אלקטרונית".

סקירת בקשות אלו מגלה כי אגרוול אינו לבד וגם בכירים מאוד בהייטק הישראלי, לעיתים אפילו מנכ"לים, השתמשו ומשתמשים בוויזת H1B כדי לחיות בארה"ב. סקירת הבקשות מספקת גם הצצה אל השכר המשולם על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות בארה"ב.

 עו"ד ג’ניפר שיר / צילום: אורן קן

גם בכירי חדי-קרן ברשימה 

כך למשל עוז אלון, מנכ"ל חד הקרן הישראלי-אמריקאי האניבוק, שמפתח תוכנה לניהול עסקי ופיננסי לפרילנסרים ועסקים קטנים, הגיש ב-2020 בקשה לוויזת E3, גרסה של H1B המיועדת לבעלי דרכון אוסטרלי. שכרו השנתי הבסיסי של אלון, ללא בונוסים ותגמולי מניות אחרים, עמד על 250 אלף דולר. שנתיים קודם לכן, ב-2018, היה שכרו של אלון דווקא גבוה יותר - 290 אלף דולר.

ב-2019 השתמש גם מנכ"ל סטארט-אפ הסייבר הישראלי קלארוטי אמיר זילברשטיין (כיום יו"ר החברה) בוויזת H1B. בבקשה שהגישה קלארוטי צוין אז כי שכרו של זילברשטיין יתחיל ב-208 אלף דולר, שזהו גם השכר הנפוץ לתפקיד כזה בניו יורק. מייסד נוסף של סטארט-אפ ישראלי שנמצא ברשומות ה-H1B הוא ניוק גולדשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות ואחד ממייסדי חד הקרן צלזיוס, חברת קריפטו שמתמחה בשירותי בנקאות והלוואת מטבעות דיגיטליים. בבקשה שהוגשה לאשרה זו אשתקד נכתב כי שכרו הבסיסי של גולדשטיין עומד על 232 אלף דולר בשנה.

חשוב להבהיר כי אין כל בעיה או פסול בשימוש באשרת H1B עבור בכירים בתעשיית ההייטק, אך זו בדרך כלל אינה הדרך המועדפת על חברות הייטק ישראליות. לפי נתוני רשות ההגירה האמריקאית, נכון ל-2019 רק 515 בקשות של בעלי אזרחות ישראלית התקבלו לאשרה זאת, 0.1% מכלל הבקשות. לשם השוואה, התקבלו 314 אלף בקשות עבור אזרחים הודים לאשרה. הבעיה המרכזית באשרה זו היא היותה כפופה למכסה שמתמלאת במהירות ולכן כדי לזכות בה צריך להשתתף בהגרלה.

"בבחירת האשרה יש מארג של שיקולים" 

לדברי עו"ד צבי קן-תור, מומחה לניהול מומחים גלובליים, מבחינת תנאים אשרות מסוג L1 (למנהלים ועובדים עם ידע ייחודי, העוברים מהחברה בארץ לארה"ב), E1 (ויזת סחר) E2 (ויזת משקיע) ו-O1 (למומחים בעלי כישרונות יוצאי דופן) עדיפות להבאת עובדים לארה"ב. אשרות כאלה נוחות יותר מבחינת מיסוי ומאפשרות לבני זוג לעבוד בארה"ב בקלות.

 עו"ד צבי קן-תור / צילום: יח''צ

אבל לעיתים גם בכירים בסטארט-אפים לא יעמדו בקריטריונים לוויזות אלו ולכן יפנו ל-H1B. "ויזת L דורשת עבודה של מעל שנה בחברה מחוץ לארה"ב ולא תמיד יהיה את זה לעובד, ו-E דורשת שמעל 50% מהבעלות בחברה תהיה בידיים ישראליות, מה שלא תמיד נכון לסטארט-אפים. ויזת O דורשת הוכחה של הצלחות ומיועדת למי שנמצאים בצמרת העולמית בתחומם, כך שבכל בחירה של אשרה יש מארג שלם של שיקולים", מסביר קן-תור.

לאשרת H1B יש גם יתרון משמעותי אחד, כאשר היא מאפשרת לקלוט כמעט בין לילה בחברה עובדים שכבר נמצאים בארה"ב ומועסקים בארגון אחר. למעשה עובד בעל אשרת H1B יכול להתפטר ביום אחד ולמחרת להתחיל לעבוד בחברה אחרת, תוך שהמעסיק החדש מגיש בקשה לאשרה חדשה. "זאת ויזה מאוד נוחה ואם אתה נמצא בארה"ב והחברה שלך נסגרת, יחסית קל לעבור למקום אחר", מוסיפה שיר.

כשהמפתח משתכר יותר מסגן נשיא

בדיקה של גלובס על 50 חדי קרן וחברות הייטק ציבוריות ישראליות מגלה כי אלו הגישו כ-300 בקשות לאשרות H1B בשנה שעברה ומספר דומה בשנה קודם לכן. הבקשה עם שכר הבסיס הגבוה ביותר מבין אלו, 350 אלף דולר לשנה, הייתה של חברת הסייבר הישראלית-אמריקאית סנטינל וואן עבור סגן נשיא לאסטרטגיה.

הבקשות השנייה והרביעית בגובהן בדירוג היו שייכת לחברת הסטארט-אפ פאגאיה, העוסקת בתחום האשראי. פאגאיה, שמנסה להיכנס לבורסה האמריקאית באמצעות מיזוג ספאק ענק לפי שווי 8.5 מיליארד דולר, גייסה מנהלת מכירות אשראי בשכר בסיסי של 300 אלף דולר ויועץ משפטי בשכר בסיס שנתי של 275 אלף דולר.

בעוד רוב הבקשות בעלות השכר הגבוה ביותר של חברות ישראליות היו לעובדים בדרגים ניהוליים בכירים, בחלק מהמקרים דווקא בעלי תפקיד מקצועי הם שמשתכרים יותר. כך לדוגמה חד הקרן הישראלי פיירבלוט, שמפתחת כלי לארגון נתונים בענן, הגישה בשנה שעברה בקשה עבור מהנדס תוכנה בשכר שנתי בסיסי של 260 אלף דולר, גבוה יותר משכר הבסיס לסגן נשיא בוויקס או בסטארט-אפ ארמיס. גם חברת ג'ייפרוג הישראלית הציבורית הגישה בשנה שעברה בקשת אשרה עבור מפתח תוכנה בכיר בשכר בסיס שנתי של 220 אלף דולר, גבוה יותר משכר הבסיס של סגן נשיא בחברת אאוטבריין, לשם ההשוואה.