האוליגרכים אינם פליטים המטלטלים את רכושם במזוודה, ולכן ספק אם ישפיעו על הכלכלה הישראלית

היקף ההשקעה הישירה מרוסיה בישראל שגדל במהירות עד 2014, קפא מאז הטלת הסנקציות החלביות ברמה של כ-560 מיליון דולר בלבד • האם נראה זרימה של השקעות רוסיות דווקא לאחר החמרת הסנקציות?

נמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו במוסקבה. גם אם מספר אוליגרכים יחליטו לעבור להתגורר כתושבים בארץ, ההשפעה על כלכלת ישראל תהיה מוגבלת / צילום: Reuters, Stringer
נמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו במוסקבה. גם אם מספר אוליגרכים יחליטו לעבור להתגורר כתושבים בארץ, ההשפעה על כלכלת ישראל תהיה מוגבלת / צילום: Reuters, Stringer

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי, INSS

בשבועות האחרונים, לאחר הטלת סנקציות על אוליגרכים רוסיים שחלקם יהודים ומיעוטם אף מחזיק באזרחות ישראלית, מתרבים הדיווחים על אוליגרכים העשויים להשתקע בישראל. על פי פרסומים שונים, הממשל האמריקאי אף הביע דאגה מכך שישראל תהפוך למקלט עבור אוליגרכים, העשויים להיעזר בחוק מילצ'ן שפוטר עולים לישראל מדיווח למס הכנסה על הכנסות בחו"ל. עו"ד פיני רובין אף ציין כי בראיון לרדיו הימצאותם מהווה הזדמנות כלכלית לישראל. אחד מעיתוני סוף השבוע אף קבע בכותרתו כי מעבר אוליגרכים לישראל "צפוי לשנות את הכלכלה הישראלית" ובפרט האוליגרכים "עשויים לשנות את מאזן הכוחות בכלכלה המקומית".

למעשה, ניתן להעריך כי גם אם מספר אוליגרכים יחליטו לעבור להתגורר כתושבים בישראל, ההשפעה על כלכלת ישראל תהיה מוגבלת. ראשית בחינה של היסטוריית ההשקעות הרוסיות הישירות בישראל, על פי דיווחי הרוסים לקרן המטבע העולמי, מלמדת כי ההשקעות הרוסיות בישראל גדלו במהירות בשנים 2011-14, אך הגידול נעצר על רמה של כ-560 מיליון דולר לאחר הטלת הסנקציות. למעשה, היקף ההשקעות הישירות הרוסיות בישראל בסוף 2020 היה זניח והיווה כ-0.3 אחוזים מסך ההשקעות הישירות בישראל שנאמדו בכ-185 מיליארדי דולרים. ספק רב אם זרם ההשקעות הרוסיות הישירות בישראל שגידולו נעצר לאחר הטלת הסנקציות המוגבלות ב-2014 יגדל דווקא לאחר הטלת הסנקציות החמורות בחודש האחרון.

עם זאת יש לנקוט בזהירות בנתונים אודות ההשקעה הרוסית הישירה בישראל, משום שאוליגרכים נוטים להשתמש במקלטי מס מגוונים לרישום השקעותיהם. בפרט, ההשקעות הרוסיות בקפריסין נאמדו בכ-190 מיליארד דולר, או כמחצית מסך ההשקעות הרוסיות בעולם בסוף 2020. מעניין לציין שהן הדיווחים הישראליים והן הדיווחים הקפריסאים לקרן המטבע סיווגו את ההשקעות הקפריסאיות בישראל כסודיות, כחלק מסיווג כסודי של השקעות זרות בישראל בהיקף של 96 מיליארד דולר, המהוות כמחצית מההשקעות הזרות בישראל. הגברת השקיפות הפיננסית על ההשקעות הזרות בישראל תסייע לישראל למנוע מהון בעייתי להגיע ולהפוך את הכלכלה הישראלית למצורעת פיננסית.

המערכת הפיננסית בארץ צפויה להיזהר מהפרת הסנקציות 

סיבה נוספת לספקנות לגבי השפעת האוליגרכים על הכלכלה הישראלית היא העובדה שרוב נכסיהם מושקעים בחו"ל ומעבר להשקעה ניכרת בישראל דורש זמן, הכרת השוק הישראלי, ויתרונות תחרותיים מקומיים לפעילות עסקית של האוליגרכים. אוליגרכים אלו עשו את הונם במסגרת הכלכלות במזרח אירופה-מרכז אסיה השונות במבנן הכלכלי והפוליטי מהכלכלה הישראלית. גם חוק מילצ'ן שפוטר עולים לארץ מתשלום מס על הכנסותיהם בחו"ל אך מחייב אותם בתשלום על הכנסות בישראל מהווה תמריץ מיסויי לאוליגרכים להשאיר את הונם מחוץ לישראל.

יתר על כן, המערכת הפיננסית הישראלית ששילמה מחיר יקר על הפרת החקיקה האמריקאית צפויה להיזהר מהפרת הסנקציות החמורות שהוטלו על האוליגרכים הרוסים, ואף מהעברות הון של אוליגרכים שאינם ב"רשימה השחורה" כדי להימנע מהפרת חוקי מס אמריקאיים וישראליים. במילים אחרות, אוליגרכים אינם פליטים שמטלטלים עימם במזוודה חלק ניכר מרכושם, ובלא השקעת הון בישראל השפעת האוליגרכים על הכלכלה הישראלית תהיה מוגבלת.

לבסוף, הממשלה הישראלית נמצאת תחת לחץ אמריקאי ואירופי למנוע שימוש בישראל כמקלט לאוליגרכים, שהניב את הצהרת שר החוץ, לפיד, ש"ישראל לא תהיה מסלול עוקף לסנקציות שהוטלו על רוסיה בידי ארה"ב ומדינות המערב". למעשה הרגולטורים הישראליים עוסקים בשבועות האחרונים בלימוד וניתוח הסנקציות האמריקאיות והאירופיות והשלכותיהן למגזר הפיננסי הישראלי. הרגולטורים מהווים למעשה קו הגנה חשוב נוסף במניעת זרימת הון בעייתי לישראל, שתתרום לצמצום ההשפעה הכלכלית של המעבר ההיפותטי של אוליגרכים למגורים בישראל המשלהב לאחרונה את הדמיון של מספר ישראלים.