ההפרטות בדרך? התוכניות של מנהלת רשות החברות החדשה

ביום ראשון אישרה הממשלה את מינויה של עו"ד מיכל רוזנבוים לתפקיד מנהלת רשות החברות, החולשת על כ-70 חברות ממשלתיות. אלא שמתוכנית העבודה שהציגה בראיון בפני ועדת האיתור, עולה כי מספר החברות שמחזיקה המדינה בבעלותה עשוי לצנוח משמעותית תחת כהונתה של רוזנבוים.

חלק ניכר מהראיון עסק בעמדתה כלפי הפרטות והנפקות של חברות ממשלתיות. סוגיה זו היא נקודה רגישה אצל רשות החברות, לאור הקשיים האחרונים בהפרטת דואר ישראל ונמל חיפה והתארכות ההליך להנפקת התעשייה האווירית. רוזנבוים הביעה תמיכה נלהבת בהנפקות ובהפרטות, בין אם מלאות או חלקיות. זאת, מתוך הבנה שהכנסת שותפים או החלת חובת דיווחים לבורסה תשפר את השקיפות בחברות ותייעל את הפיקוח עליהן, לצד העלאת הכנסות המדינה. 

  

הטלת אחריות על הדירקטורים

חתירה להפרטות והנפקות היא המדיניות הרשמית של הממשלה כבר שנים ארוכות, גם אם אינה תמיד מיושמת בהצלחה. אבל אחת האמירות של רוזנבוים שנחרטו בזכרונם של חברי ועדת האיתור נגעה לתוכניות שלה דווקא לחברות שלא יופרטו או יגייסו אג"ח.
המנהלת החדשה של הרשות תערוך בחינת הצדקה של בעלות המדינה בחברות ממשלתיות ותשקול אפשרויות שונות לגביהן.

חלקן אף מרחיקות לכת: פירוק של חברות, מיזוגים של חברות, העברת פעילותן לגוף ציבורי אחר, ואפילו הקמת חברת החזקות ממשלתית שתאגד תחתיה מספר חברות קטנות אשר לא תימצא הצדקה לקיום עצמאי שלהן. לצד 17 חברות ממשלתיות גדולות כמו נתיבי ישראל או חברת החשמל, מחזיקה המדינה ביותר מ-50 חברות ממשלתיות שלא בטוח אם שמעתם עליהן, כמו למשל המכון הישראלי ליין או הקרן למורשת הכותל המערבי
לפי גורם המקורב לוועדת האיתור, רוזנבוים גם הצביעה על מספר נקודות לשיפור בדירקטוריונים של החברות.

הראשון הוא הטלת אחריות על דירקטורים במקרים בהן חברה ממשלתית מגיעה לסף קריסה כלכלית, כפי שקרה למשל בדואר ישראל. כרגולטור של החברות הממשלתיות, לרשות החברות עומדת הסמכות להדיח דירקטורים וכן למנות רואה חשבון שיבדוק את פעילות החברה. לא זכור מתי בפעם האחרונה עשתה רשות החברות שימוש בכלים שברשותה כדי לעשות סדר בחברות הכפופות לה.

לצד הטלת אחריות על חברי הדירקטוריונים, כנהוג במגזר העסקי, הציעה רוזנבוים לשפר את תנאי העסקת הדירקטורים ולהעמיק את היכרותם עם פעילות החברה. רוזבוים, שבעצמה שימשה כדירקטורית במקורות ובנתיבי איילון, העבירה בפני ועדת האיתור מצגת שבה כתבה כי תפעל ל"מתן ביטוח ושיפוי לדירקטורים בדומה לחברות ציבוריות" וכן למינוי דירקטורים תוך "בניית תמהילים להרכב הדירקטוריון, על פי סוגים שונים של חברות בתחומי התמחות שונים ועל פי פרופילי הדירקטורים השונים בנבחרת". או במילים פשוטות: לדירקטוריונים של חברות טכנולוגיות כמו תעשייה אווירית יגויסו אנשים בעלי רקע הנדסי, בעוד שלחברת המתנ"סים למשל ילוהקו דירקטורים עם רקע חברתי.

בנוסף, נכתב במצגת כי לשיטתה הרשות תפעל לייצוג נאות של נשים ומיעוטים בחברות. כיום, מתוך 70 חברות, רק בשתיים מכהנות יושבות ראש (נמל אשדוד ונתיבי איילון).

תוכנית נוספת של רוזנבוים, שעשויה להתקבל בשביעות רצון בקרב מנהלים, תהיה קביעת "מסלול ירוק" הנותן עצמאות יחסית לחברות מצטיינות. "חברות שיעמדו במדדים ניהוליים אובייקטיביים, יקבלו מסלול ירוק בפעילויות שונות של החברה, ללא צורך התערבות רשות החברות", נכתב במצגת תחת הכותרת "רגולציה דיפרנציאלית". בעניין זה כתבה רוזנבוים כי "היקף הרגולציה ישתנה בהתאם לסוגי החברות הממשלתיות ועל פי מדדים שונים אשר לוקחים בחשבון איתנות פיננסית, התייעלות, ממשל תאגידי ראוי, עצמאות ביצירת ההכנסות ועוד. בנוסף תיערך בחינת חסמים רגולטוריים קיימים המונעים התפתחות החברות".

יעד נוסף שהציבה רוזנבוים בתוכנית הוא "טיפול באתגר כח אדם לחברות הממשלתיות וקשיי גיוס, בעיקר בתחומי ההנדסה והטכנלוגיה". כפי שפורסם בגלובס, מאות מהנדסים עזבו בחודשים האחרונים את חברות התעשייה הביטחונית ועברו לענף ההייטק כדי לשפר את שכרם. המגזר הציבורי מתקשה להתחרות בתנאים המוצעים בשוק הפרטי. רוזנבוים, תצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לבעיה.

חוסרים של מאות דירקטורים בחברות

בימים אלה שוקדת רשות החברות על שלב המיון השני בהליך גיבוש נבחרת הדירקטורים החדשה. מתוך כ-12 אלף איש שהגישו מועמדות, כ-2,200 המועמדים בעלי הניקוד הגבוה ביותר יזומנו לראיונות. מחציתם ייבחרו לנבחרת, ומתוכה ימונו הדירקטורים הבאים של החברות הממשלתיות.

כיום חסרים מאות דירקטורים בחברות, ולאחר פרסום הסגל הסופי של הנבחרת צפוי בליץ של מינויים. נכון, השרים היו יכולים - שלא לומר צריכים - לאייש את הדירקטוריונים המרוקנים עוד קודם, מתוך הנבחרות הקודמות שאושרו. אלא שאותן נבחרות גובשו לפני שנים, טרם הקמת הממשלה הנוכחית, ורבים מהשרים העדיפו להמתין עד ש"אנשי שלומם" ייבחרו למאגר הדירקטורים החדש. הדבר עלול ליצור פקק של מינויים בוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות בראשות השופטת (בדימוס) בלהה גילאור. כיום הוועדה מתכנסת בקצב של כאחת לשבוע, שעלול לא להספיק כשיונחו לפתחה 300-400 בקשות למינויים.