רשות החברות הממשלתיות פרסמה לאחרונה קול קורא לבכירים במגזר הציבורי, עסקי, פיננסי, משפטי, מקצועי, חברתי, ביטחוני ותשתיות להגשת מועמדות להיכלל בנבחרת הדירקטורים החדשה של הרשות. רבים הגישו מועמדות לנבחרת היוקרתית, בהם בכירים במגזר העסקי ובאקדמיה. אולם, חלק מהמועמדים הופתעו לגלות שרשות החברות הציבה בפניהם דרישה בירוקרטית תמוהה במיוחד - הנפקת אישור מיוחד ממשרד החינוך הישראלי לפיו הוא מכיר בתארים שעשו באוניברסיטאות מובילות בחו"ל.
הדרישה להכרה ישראלית רשמית בתואר מחו"ל הוצגה גם במקרים בהם המועמדים למדו באוניברסיטאות מובילות מארצות הברית, כמו MIT, קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה. חלק מהמועמדים נדרשו להציג "אישור" שהתארים שלהם "אמיתיים", גם אם מדובר בתארים שלישיים (דוקטורט) שהיוו את הבסיס לקבלת פרופסורה באוניברסיטות המובילות בישראל, ואף שהיו בסיס לקריירה של עשרות שנים באקדמיה ובמשק הישראלי.
חלק מהמועמדים הם פרופסורים לכלכלה בכירים ומוכרים במשק. כאשר הם התלוננו על הדרישה הביורוקרטית התמוהה, נאמר להם שללא האישור ממשרד החינוך התארים שלהם לא יוכרו בעת בחינת מועמדותם.
"אמרו שהם לא יכירו בתארים מחו"ל"
לגלובס נודע ששניים מהכלכלנים המוכרים במשק, פרופסור אפרים צדקה וד"ר יעקב שיינין, קיבלו הודעות דומות על כך שהמועמדות שלהם לנבחרת הדירקטורים עלולה להידחות אם לא יציגו בפני וועדת המינויים אישור מטעם משרד החינוך.
צדקה, בן 76, פרופסור מן המניין שפרוש לגמלאות בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, מכהן כיום כדירקטור בחברות מובילות במשק, כיהן בעבר כיו"ר בתאגידים גדולים ובתפקידים שונים באקדמיה, וכן כחבר בוועדות ציבוריות רבות. צדקה עשה את הדוקטורט שלו עשה ב-MIT. עם זאת, כשצדקה הגיש את מועמדותו לנבחרת החדשה של הרשות, הוא קיבל את אותה דרישה כפי שקיבלו רבים אחרים. צדקה פנה מיד אל רשות החברות בבקשה שיסירו את הדרישה הביורוקרטית, אך במשרד האוצר התעקשו.
"הם אמרו שהם לא יכירו בתארים מחו"ל", סיפר צדקה לגלובס, והוסיף: "הם אמרו שלא יתנו לי ניקוד בנבחרת כמי שיש לו תואר שלישי".
צדקה כמובן לא היחיד. כאמור, גם ד"ר שיינין קיבל דרישה למרות שעשה דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת פנסילבניה. "עכשיו משרד החינוך צריך לבדוק אם האוניברסיטה שלמדתי בה בחו"ל מספיק טובה", אמר שיינין.
"אוניברסיטת תל אביב קיבלה אותי כמרצה מן המניין על בסיס התואר הזה, אבל לרשות החברות זה לא מספיק".
לדברי שיינין, אין כל בעיה שרשות החברות תבדוק את התארים של המועמדים אם עולה חשש לזיופים, אבל זו לא צריכה להיות דרישה גורפת. "בארצות הברית יש למעלה מאלף אוניברסיטאות, אז אם מדובר במוסד לא מוכר, אפשר לבקש את האישור ממשרד החינוך", טען. "אבל רבים מהמועמדים הם בעלי תארים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, אז בוועדה צריכים להכיר בהם".
רשות החברות הממשלתיות חזרה בה
לאחר שצדקה ושיניין, כמו רבים אחרים, זעמו על הדרישה התמוהה של הרשות וסירבו לשתף איתה פעולה, הם קיבלו ממנה מכתב ובו ניתנה הארכה להמשיך בתהליך. עוד נכתב, כמעט כדרך אגב, שוועדת המינויים רשאית לוותר על הדרישה ולהכיר בתארים שלהם גם ללא התעודה. נציין שצדקה ושיניין לא ביקשו הארכה להגשת המועמדות.
"זה ברור מה קרה פה", אמר בנחרצות צדקה. "אני לא היחיד שיש לו תואר מחו"ל. למעשה, רוב מי שיש לו תואר דוקטור באקדמיה בארץ עשה את התואר השלישי מחוץ לישראל.
"עכשיו מישהו הבין שהדרישה הזאת הופנתה להרבה מאוד מועמדים לנבחרת, שהם מהכלכלנים המוכרים במשק, אז פתאום הוציאו הודעה לכולם שיש לוועדה שיקול דעת לוותר על הדרישה הזאת. כנראה שהיו בעיות דומות להרבה מועמדים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לאור פניות רבות של מועמדים ומועמדות פרסמה הרשות באתר הרשות הודעה, בה נקבע, בין היתר, שהרשות תהיה רשאית לפטור מועמד מהגשת אישור שקילות של משרד החינוך במקרים בהם יש קושי בקבלת האישור, או במקרים בהם בהתאם למידע אחר התומך בהכרה בתואר, תסבור הרשות, שאין כל צורך בקבלת אישור השקילות לצורך בחינת המועמדות לנבחרת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
