מאגר המידע האחוד של הלמ"ס ייבנה ע"י מטריקס

במטריקס מספרים כי חברת-הבת MatrixDnA זכתה במכרז "לאספקה ותפעול במשך תשע שנים של מערכת אחסון מידע מרכזית בתצורת Data Lake, שמשמעותו הקמת מאגר מידע מנהלי חדשני, מהגדולים שהוקם במגזר הציבורי בישראל"

פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס / צילום: איל יצהר
פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס / צילום: איל יצהר

בספר יעדי הממשלה ל-2022, הלמ"ס התחייבו "להעלות את מספר התהליכים העסקיים בהם נבנה מאגר נתונים אחיד וברור", מ-15% מהנתונים ב-2021 עד 50% ב-2024. עתה מתפרסם כיצד הם מתכננים לעשות זאת: הלמ"ס חתמו על חוזה לתשע שנים עם חברת מטריקס, המספקת שירותי מחשוב ועיבוד מידע למגוון משרדי ממשלה.

במטריקס מספרים כי חברת-הבת שלהם MatrixDnA זכתה במכרז "לאספקה ותפעול במשך תשע שנים של מערכת אחסון מידע מרכזית בתצורת Data Lake, שמשמעותו הקמת מאגר מידע מנהלי חדשני, מהגדולים שהוקם במגזר הציבורי בישראל. הקמת המאגר צפויה להרחיב משמעותית את יכולות הפקת הנתונים של הלמ"ס, ובכך להוביל לקידום מדיניות מבוססת נתונים והערכת אפקטיביות של פעולות הממשלה, ולגידול משמעותי בכמות המחקרים המתבצעים לתועלת הציבור", זאת כ"חלק מתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית המתבצעים בלמ"ס, בהמשך להחלטת הממשלה מספר 4753, לגבי הקמת 'אגם מידע ממשלתי'.

"הפרויקט רחב-ההיקף כולל הקמת מאגר מידע שיכלול מידע מינהלי מפעילות משרדי הממשלה ומוסדות המדינה ומסקרי המשפחות והעסקים של הלמ"ס, הקמת פורטל מידע המיועד לשימוש חוקרים מורשים והקמת סביבת עבודה לגישה מרחוק עבור החוקרים. בהמשך הדרך יכלול המאגר אפשרות של הנגשת נתונים לציבור ומערכות נוספות". 

הכול במקום אחד

מאגר המידע בא לרכז במקום אחד את כל המידע שנמצא ברשות הלמ"ס. כיום, מחקרים חוצי-דיסציפלינות נדרשים לעבור תהליך מורכב ומסורבל כדי להשיג את מלוא הדאטה שהם זקוקים לו. באמצעות מאגר המידע החדש, תהיה אפשרות להשתמש באותו מחקר בנתוני יוקר מחיה ובנתוני חינוך, למשל.

בנוסף, במטריקס מספרים  כי "הפרויקט יאפשר גישה מרחוק באופן מאובטח לקבצים המיועדים למחקר, כך שחוקרים יוכלו לבצע מחקרים מרחוק ולא יחויבו להגיע פיזית לחדרי המחקר של הלמ"ס. זה יוביל לשיפור משמעותי במשך הזמן שלוקח לביצוע כל מחקר ויאפשר לבצע כמות הרבה יותר גדולה של מחקרים בו-זמנית". כלומר, חדרי המחקר של הלמ"ס יהפכו לווירטואליים, מה שיאפשר לחוקרים מהאקדמיה וממכוני מחקר לגשת אליהם מרחוק ולהשתמש בהם בצורה נרחבת הרבה יותר.

עם זאת, חדר המחקר עדיין לא יהיה זמין לשימוש כלל הציבור, אלא רק ל"חוקרים מורשים". על-פי אתר הלמ"ס, הסטטוס דורש "הכרה של הסטטיסטיקן הלאומי במוסד כמוסד מחקר, הכרה בחוקר שבמוסד המחקר והכרה במחקר, בזיקתו לעבודת הלמ"ס ובתרומתו לכלכלה ולחברה במדינת ישראל". 

"קפיצת מדרגה" 

פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס, מסר כי "ביסוס החלטות על נתונים מקיפים, עדכניים, מהימנים ואיכותיים, לצד הנגשת המידע לציבור הם ערכים מרכזיים בעבודת הלמ"ס. אנו נרגשים לקראת צאתו לדרך של פרויקט אגם המידע, אשר יהווה קפיצת מדרגה ביכולות המחקר והניתוח של החוקרים העושים שימוש בנתוני הלמ"ס ואבן-דרך משמעותית עבור פעילותנו לטובת הציבור.

"הדבר ייעשה תוך צמצום החשיפה לאיומי סייבר, על-מנת לאפשר את מקסום העיבודים והשימושים במידע על-ידי הצרכנים השונים, תוך שמירה קפדנית על סודיות נתוני הפרט. אנו מרגישים בטוחים בידיים של גוף טכנולוגי מוביל כמו מטריקס, שיש בידו את כל הידע והניסיון הדרושים למתן מענה לכל ההיבטים של פרויקט אגם המידע".

אסף טימור, מנכ"ל matrixDnA, הוסיף: "איסוף, עיבוד ופרסום נתוני הלמ"ס מלווים אותנו כאזרחי ישראל בכל תחומי החיים, החל ממדד המחירים לצרכן בישראל, מפקדי אוכלוסין, סקרי נפשות ועסקים ועד לחישוב השכר הממוצע במשק או התוצר המקומי הגולמי. מדובר בפרויקט רחב-היקף שיערב יחידות שונות במטריקס, מורכב מבחינה טכנולוגית בשל כמות הנתונים האדירה, ריבוי המערכות ורגישות המידע וחשיבותו.

"עבורנו זוהי הזדמנות מבורכת לקחת את הידע ואת הניסיון שצברנו במהלך שנים לטובת פרויקט לאומי שצפוי להשפיע לטובה על החיים של כולנו. המאגר יספק לחוקרים פלטפורמת מחקר חדשנית ויעילה ובעיקר הרבה יותר אפקטיבית עם הכלים המתקדמים ביותר לביצוע עבודתם".