ביידן מטיל סנקציות על בנקים ועל אוליגרכים רוסיים. אבל למה בדיוק הוא מחכה?

"בשם אלוהים, מי ולדימיר פוטין חושב שנתן לו את הזכות להכריז שתי 'ארצות' בתחומיה הריבוניים של שכנתו?", שאל הנשיא ג'ו ביידן הערב (ב'), במהלך נאום לאומה מן הבית הלבן. הוא הגיב על התעתוע הפוליטי של הכרת רוסיה אתמול בשתי "רפובליקות עממיות" במזרח אוקראינה.

כרגיל אצל הנשיא ביידן, קוראי הטקסטים שלו נוטים להתרשם מהם יותר מאלה המאזינים לו קורא אותם מן הטלפרומפטר. כשרונותיו המוגבלים של הנשיא כנואם עלולים להשפיע על המידה שבה דעת הקהל האמריקאית נענית לו. והוא אמנם זקוק לדעת הקהל, ויצא מגדרו לשכך חששות שאפילו עדיין לא התעוררו, בראש ובראשונה על עתיד מחירי הדלק.

"חדירה קטנה"?

שעות ארוכות עברו על הבית הלבן מן הרגע שבו פוטין הכיר ברפובליקות-הדמה, והודיע שצבאו יייכנס לתחומיהן כדי "לשמור על השלום", עד שביידן הוציא מפיו את המלים הקריטיות, "זו התחלה של פלישה רוסית לאוקראינה". ההיסוס לכאורה חיזק רושם שהנשיא עצמו עשה עוד בינואר, כאשר השאיר מקום לספק אם הסנקציות שהוא מבטיח להטיל על רוסיה ייכנסו לתוקף בכל תרחיש של פלישה.

במסיבת עיתונאים ב-19 בינואר הוא אמר, כי תגובת ארה"ב "תלויה במה שהיא [רוסיה] תעשה. עניין אחד הוא אם זו תהיה חדירה קטנה (minor incursion), ונצטרך לריב על מה לעשות או לא לעשות". הערתו אז התקבלה בהשתוממות כללית, והנשיא עצמו נאלץ לתקן אותה. הוא אמר אז "כל חדירה היא פלישה". אבל מעידתו זרעה את זרעיה של אי-ודאות.

ואף אמנם, תגובה מוקדמת מן הבית הלבן על מאורעות אתמול ניסתה להבחין בין פלישה חדשה לבין פעילות צבאית רוסית באזורים שבהם רוסיה פעילה זה שמונה שנים, מאז עודדה, מימנה וציידה מורדים בדלניים בשני מחוזות של אגן נהר הדונייץ (דונבאס), בדרום מזרח אוקראינה.

הנשיא אמנם תיקן את הרושם של ההססנות הראשונית, כאשר הכריז ביום ב' בערב (שעון ישראל), שהפלישה התחילה. אבל הוא חיזק את אי-הוודאות, כאשר הודיע על סנקציות חלקיות בלבד. ההזהרה שהסנקציות יחמירו אם "פלישת רוסיה תתקדם מעבר לזה" מעוררת את הרושם שהוא מוסיף לחשוב על "חדירה קטנה", כפי שעשה לפני חודש ויותר.

רוסיה מנוסה בסנקציות

הסנקציות החדשות אינן חסרות-שיניים. ביידן הודיע שעל רוסיה תיאסר הכניסה אל שוקי ההון של המערב. היא לא תוכל עוד לגייס אשראי. שניים מן הבנקים הגדולים ביותר שלה, כולל הבנק הצבאי, מסולקים מן המערכת הבנקאית הבין לאומית. עונשים יוטלו על אוליגרכים מאנשי חצרו הקרובים של פוטין. אלה בהחלט מהלומות ניכרות, אבל אין בהן שום דבר לא צפוי. רוסיה, המנוסה בסנקציות, מתכוננת לקראתן זה שנים. עתודות מטבע החוץ שלה, המוערכות ביותר מ-600 מיליארד דולר, מעניקות לה אורך נשימה.

לעומת זאת, הסנקציות אינן מכילות הגבלות על סחר החוץ של רוסיה, לא באנרגיה ולא בטכנולוגיה. הן בוודאי אינן כוללות את סילוק רוסיה מן המיסלקה הבין בנקאית, הידועה בראשי התיבות SWIFT. על סילוק כזה אמר פעם ראש ממשלת רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדב, שהוא שקול כנגד "מלחמה".

ברור למדי שההימנעות מסנקציות על אנרגיה נועדו להקל על המערב, לא על רוסיה. המחירים הגואים בתחנות הדלק בארה"ב עלולים לצמצם כל תמיכה ציבורית בצעדים תקיפים נגד רוסיה. נקל לשער מה הם יעשו לדעת הקהל האירופית השברירית.

פוטין כנראה אינו נבהל

מה אם כן יקרה מכאן ואילך? מה הם הפרמטרים לשיפוט מחמיר של צעדי רוסיה הבאים? מה יצדיק סנקציות גורפות? האם רק התקפה רוסית על קייב תצדיק אותן? מה יקרה אם הרוסים יכבשו את חרקיב? או את אודסה? או את חוף הים השחור? או את צפון אוקראינה, לאורך הגבול עם בלארוס?

קשה להניח שוולדימיר פוטין מגחך למשמע הסנקציות החדשות. יותר מדי מונח על כף המאזניים מכדי שנשיא רוסי יקל ראש בתגובת העולם החיצון. אבל נראה שהוא גם אינו נבהל. כל הסימנים מעידים שהוא מתכונן לשלב הבא.

בינתיים, ארה"ב הורתה לאחרוני הדיפלומטים שלה באוקראינה לבלות את שנת הלילה שלהם מעבר לגבול, על אדמת פולין, ולחזור למשרדיהם הזמניים בלביב, במערב אוקראינה, רק בבוקר. הידיעה הזו, לעומת זאת, אולי דווקא מצדיקה גיחוך, מבלי להקל ראש בחשיבות שינה טובה בלילה.