גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך להגברת אמון הציבור בבתי המשפט היא באמצעות שיח של שקיפות, יעילות וחיבור

את המהפכה החוקתית לא עשה השופט אהרן ברק אלא הכנסת ● בין אם כל חברי הכנסת שעסקו בכך הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה בהעברת חוקי היסוד ● ובכל זאת, יש הרבה מה לעשות כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט

בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ
בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ

לפני שנים אחדות (10.11.19) כתבתי בעיתון זה רשימה שכותרתה "כאשר במשך שנים מציגים גורמים פוליטיים את בית המשפט כאויב העם - לבסוף יש ציבור שיאמין". כותרת המשנה הייתה "מדוע ראוי בית המשפט לאמון? כי הוא עושה מלאכתו מקצועית, בהכרעות מנומקות, והוא נכס אסטרטגי - לא פחות - חיצוני ופנימי למדינת ישראל, ולא אחת שכפ"ץ נגד שונאינו".

כתבתי גם כי "אמון הציבור במערכת המשפט הוא מושג חמקמק. מהו אמון, ומיהו הציבור?" ועוד נאמר כי "ציבורים לא מבוטלים בישראל - חלקים ניכרים מן הציבור הימני, הדתי והשמרני - הולעטו לאורך זמן, לפעמים אף הוסתו במסרים בוטים נגד בית המשפט העליון... התמונה הזו מעוותת, גם אם ביקורת על פסק דין זה או אחר היא לגיטימית". ואכן, בית המשפט עצמו נחלק לא אחת בדעותיו, קרי, המיעוט מבקר את הרוב.

אודה כי תחושת הירידה באמון גורמת לי, ממרום גילי וניסיוני, מועקה. לדעתי, אף שתמיד ניתן למצוא נושא ראוי לביקורת או שנוי במחלוקת, התמונה הכוללת של בית המשפט העליון ובתי המשפט בישראל בכלל טובה בהרבה מדימויה בחלקים בציבור. ועוד, סוגיית האמון אינה חדשה. ב-1962 התעמת שר המשפטים דב יוסף עם השופטים בלשון בוטה, בטענה כי הם נוקטים ענישה מקילה. חלפו 70 שנה, ועולם כמנהגו. כשלעצמי הייתי חוזר על מה שכתבתי בעבר, אך כנראה נחוץ יותר מזה.

הגנה על זכויות אדם

פרופ' יהונתן גבעתי ואהרן גרבר טוענים במחקרם, שבוטא גם מעל גבי עיתון זה, כי צדק הנשיא משה לנדוי המנוח כשהזהיר מירידת אמון בעקבות המהפכה החוקתית, על פני הנשיא אהרן ברק המוחזק כ"אבי המהפכה", וזאת תוך ניתוח נתונים. דא עקא, שאת המהפכה החוקתית לא עשה אהרן ברק אלא הכנסת. לעניות דעתי, בין אם כל חברי הכנסת הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה.

משנתקבל סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכותרתו "פגיעה בזכויות" והמכונה פסקת ההגבלה, הכנסת "הפילה תיק" על בית המשפט בתחום ההתערבות המינהלית והחוקתית. נקבעו בסעיף אמות-מידה לבחינת פגיעה בזכויות אדם שבחוק היסוד - "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש...".

ערכי המדינה לא הוגדרו בחוק היסוד, למעט הפניה ל"רוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". פסק הדין בעניין בנק המזרחי נ' מגדל (1995) ,בראשות הנשיא היוצא מאיר שמגר והנשיא החדש ברק, רק ביאר את המהפכה, ולא הייתה לו לדעתי ברירה אחרת.

ככל שביקורת חוקתית עלולה לפתוח פתח לחוסר אמון, הכנסת היא שפתחה אותו. ויוטעם כי בית המשפט העליון זהיר מאוד בהתערבות חוקתית: כ-5% מן העתירות החוקתיות שהוגשו נתקבלו, פחות מן המוכר במדינות בעלות חוקה, וכמובן אפשר להתווכח על התערבות-יתר או התערבות-חסר, במקרה פלוני.

יתר על כן, תרומת בית המשפט העליון גדולה מאוד להגנה על זכויות אדם, ובמיוחד על חלשים, לממשל הוגן יותר ול"תיקון עולם" בתחומים אלה, ואני מעיד כמי שישב קרוב ל-15 שנה על יד שולחן הממשלה כמזכיר הממשלה וכיועץ משפטי לממשלה, וראה נכונות של שרים, לא כולם חלילה (ולא אנקוב בשמות), לכפוף נורמות להשגת מטרות פוליטיות, לעתים מאד אינטרסנטיות.

יציבות בתי המשפט בישראל באה לידי ביטוי מרשים ברמה עולמית בתקופת הקורונה; בתי המשפט לא נסגרו ולו גם ליום אחד, בעוד שבעולם התמונה אחרת. מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, ואנשיו ראויים להוקרה.

להתמודד עם האתגר

בכל זאת, מה באשר לאמון, שהרי גם אם חוסר האמון אינו מוצדק לטעמי, והמערכת ראויה לאמון, חוסר אמון קיים בחוגים לא מעטים, ויש להתמודד עמו, והוא גם חלק מספקנות כללית לגבי רשויות, שהעצימו הרשתות החברתיות, ולעתים הצטרפו לכך אינטרסים של פוליטיקאים רבי-השפעה.

חלק מן הטענות נוגע לנושאים משפטיים-ציבוריים, בעיקר בבית המשפט העליון, וחלק מנושאים של קצב ניהול תיקים בכלל המערכת. אכן, בעולם דהאידנא זהו קרב במעלה ההר.

המערכת השיפוטית בראשות הנשיאה אסתר חיות עשתה ועושה צעדים רבים להגברת האמון. אלה כוללים בין השאר מאמצים - כנגד טענות בדבר התמשכות תיקים - לשיפור השירות, לזירוז הליכים, להנגשה דיגיטלית של התיקים האזרחיים, לייעול ולמניעת ביטול זמן של ביקורים במשרדי בתי המשפט, "תיזוז" ועמידה בתורים והגברת השימוש בטכנולוגיות זמינות. כל אלה נושאים פירות.

המערכת עושה גם להגברת החשיפה לציבור. אומר כאן כי אני ממליץ לכל ישראלי, ובוודאי לכל תלמידי בתי הספר התיכוניים כחלק מהכנה לאזרחות טובה, לבקר בבתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון (בכפוף למגבלות הקורונה), כדי להתרשם מן העבודה הנעשית. בטוחני שהדבר יועיל לערכי האזרחות.

אולם מעבר לכך, העברת דיונים בשידור חי בבית המשפט העליון, ופתיחה לתקשורת של דיונים מסוימים בבתי המשפט האחרים, תורמות להכרת המערכת ולהורדת "מפלס החשדנות" שקיים בציבורים מסוימים, וכל הרוצה יתרשם גם ממלאכתם הקשה של שופטים, ולדעתי - לטובה, בבחינת "בתוך עמי אנכי יושבת".

לא מכבר כתבתי בעיתון זה על השקיפות כי "העולם השתנה ואתו הצורך החיוני של הרשויות בשקיפות מלאה" (26.5.21). במסגרת זו גם על בתי המשפט להמשיך לעשות מאמץ להנגשה שיש בה שקיפות, תוך גישה מאוזנת, ובשים לב - למשל - להשפעה עלולה להיות לשידור חי על עדים הנחקרים על הדוכן.

כדי לבטא כל זאת, בחרתי בראשי-התיבות שי"ח - שקיפות, יעילות, חיבור - כסימני דרך מתמידים, וראשי-התיבות עצמם משדרים שיח עם הציבור.

שקיפות חשובה

אומר כאן עוד כי ככלל, אין מערכת בתי המשפט סובלת מהדלפות מתוכה, ונדירים מאוד מקרים שבהם שיג ושיח שיפוטי פנימי וטיוטות פסקי דין "זלגו" לתקשורת; כאן "שקיפות" אינה במקומה. אך היא במקומה בבחירת שופטים; שופט נבחר לעתים ל-30 שנה ויותר, ומכאן הצורך בבדיקות מדוקדקות ובתהייה על קנקן המועמדות והמועמדים. שיטת הבחירה בישראל על-פי דין היא עירוב בין הרשויות, והיא הוכיחה את עצמה, ויש לנו מערכת שפיטה נקיית-כפיים, גם אם לא חפה מטעויות לעתים, וכמובן לנציב תלונות הציבור על שופטים יש תפקיד חיוני בבניית אמון באשר להתנהגות שופטים. היא צריכה לשדר אמינות בבחירה.

מומלץ לתוהים על בתי המשפט גם לקרוא אם לא את פסקי הדין, לפחות את תמציותיהם, שראוי להגבירן מניסיוני, ואני מרצה לעתים קרובות מאוד בפורומים שונים, בבתי ספר, ישיבות הסדר וישיבות תיכוניות, בצה"ל ובפני עובדי ציבור, ככל שהידע על בתי המשפט ועבודתם רב יותר - כך גובר האמון. לכן אינני מסרב לבקשות מפגש כאלה, ולהשיב לשאלות שעל חלקן שופטים מכהנים מנועים מהידרש.

והערה במישור המהותי: בית המשפט זהיר מאוד כאמור, וצריך להיות זהיר, בהתערבות חוקתית. הדימוי ה"אקטיביסטי" בזאת גדול בהרבה מן המציאות. עוד לכך יש להוסיף כי ככלל, כל גוף ציבורי, לרבות בתי המשפט, חייב בהתבוננות עצמית ובענווה. אין מערכת - יצירת אנוש - פטורה מתקלות, אבל הציבור צריך לדעת שהיא ערוכה לתקנן ועושה זאת בלב שלם.

ואשוב להתחלה: אני מאמין בלב שלם שמערכת בתי המשפט ראויה לאמון הציבור, ועליה להמשיך לעשות את מלאכתה לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים, כהצהרת האמונים בפתח כהונתם של שופטים ועל-פי מסורתנו העתיקה מימי המקרא.

הכותב הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, חוקר ומרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל והמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"