מחכים לעמר בר-לב: מדוע עשרות מינויים במשטרה תקועים?

האם השר לביטחון הפנים עמר בר-לב מעכב מינויים של עשרות קצינים במשטרה לתפקידים בכירים ללא כל סיבה נראית לעין? ברשימת התפקידים שהגיעה לידי גלובס נמצאים בכירים בחטיבת הסיגינט, מפקדי תחנות משטרה במגזר הערבי, מפקדי יחידות, תפקידי דוברות ועוד; כאשר הרשימה הארוכה יותר נוגעת בתפקידים שנדרשים דווקא בתקופה הזו לאיוש של קבע ויציבות בראש התחנות במגזר הערבי על רקע האלימות בו: כפר קאסם, טירה, אום אל פאחם, ג'סר אזרקה ובאקה אל גרביה.

בסוף חודש נובמבר האחרון חתם המפכ"ל קובי שבתאי על רשימת המינויים, ועל-פי הנוהל, האישור הסופי נמצא בידיו של השר לביטחון הפנים. אלא שבאופן תמוה בחר בר-לב לאשר כמה עשרות מינויים מתוך כ-110 שהוגשו לו ולעכב אחרים. במשטרה אמרו לגלובס כי בר-לב מבקש לדחות את מינויים של בכירים בצמרת המשטרה ליום העצמאות. כששאלו למה, קיבלו תשובה הנוגעת לסמליות שבמעמד. ומה באשר ליציבות המשטרה, הארגון והשטח? הם יחכו.

על רקע פרשת פגסוס והעובדה כי הארגון ואנשיו חשופים לביקורת קשה, יש מי שחשים כתוצאה מאופן הפעולה של בר-לב גם פגיעה מוראלית. "זה יוצר מרמור ותסיסה מלמעלה למטה וזו הבעת אי אמון משוועת במפכ"ל", אמר לנו בכיר במשטרה. "בסוף אתה פוגע בקצינים שרוצים לתת למדינה. אי אפשר לעצור תהליך באמצע, למשרד יש אחריות. אחרי שנתת כבר לחצי מהאנשים את התפקיד אם אתה לא עומד בזה תעצור לכולם, ואם צריך להדיח - תדיח, אבל אל תחזיק אנשים באוויר. כל יום כזה הוא נצח". גורם אחר טען כי המקור לעיכוב הוא ביחסים העכורים בין השר למפכ"ל.

המכתב בידיו כבר חודשיים, אבל השר בר-לב מתעכב

חלק מהמינויים לעתיד ממתינים לקידום עוד מימי השרים הקודמים. המפכ"ל הקודם ששמו עלה לכותרות בשבועות האחרונים רוני אלשיך היה שנוי במחלוקת וכאשר הבין שהשר לשעבר ארדן לא מתכוון להאריך את כהונתו בשנה נוספת לא מינה קצינים שישרתו תחת המפכ"ל שיבוא אחריו. המפכ"ל הזמני מוטי כהן גם הוא לא עסק במינויים משמעותיים מתוקף העובדה שלא קיבל מינוי קבוע ואז הגיע המפכ"ל שבתאי ואיתו גם סבב מינויים רחב במיוחד שחיכו לו רבים. אך בר-לב מעכב.

למרות שהמכתב ועליו עשרות רבות של מינויים לעתיד הגיע לידיו כבר לפני חודשיים, השר לא ממהר לחתום על המינויים. מבקר המדינה כבר מתח ביקורת בדוחות עבר על נוהל המינויים במשטרה שאינו כפוף להליכי מכרז כפי שנהוג בגופים ממשלתיים אחרים, על השר שמשמש פעמים רבות כחותמת גומי למינויים המובאים בפניו וגם על כך שגורם פוליטי מאשר מינויים מקצועיים.

ב-2018 כתב המבקר "ההסדר הקובע את סמכויות המינוי של קצינים בכירים במשטרה נקבע לפני כ-46 שנים. כמה וכמה טעמים מצדיקים כיום את בחינת הצורך לבצע שינוי בהסדר: התפיסה הבסיסית של המינהל הציבורי בישראל ולפיה לשירות המדינה אופי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. עמדת ועדה ציבורית בראשות עו"ד חיים צדוק (להלן - ועדת צדוק) שבחנה בשעתו את הנושא, ולפיה יש להפקיד בידי המפכ"ל חלק מהסמכויות הנוגעות למשטרה הנתונות כיום בידי השר, כגון הסמכות למנות את כל קציני המשטרה מדרגת סגן-ניצב ומעלה.

"אופיים של תפקידי הקצונה במשטרה, תפקידים מקצועיים בעיקרם שככלל אינם דורשים יחסי אמון עם נבחר הציבור (השר לביטחון הפנים), באופן הנדרש למשל בתפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי. יצוין כי הגם שהמשטרה נמנית עם אותם גופים הפועלים בתחום ביטחון הפנים, הרי שמימוש יעדיה ומילוי משימותיה כרוכים באופן ברור באינטראקציה עם הציבור ובאמון שהוא רוחש למשטרה ולקציניה".

תגובה: "היחסים בין השר למפכ"ל טובים"

תגובת לשכת השר לביטחון הפנים: "היחסים בין השר בר-לב למפכ"ל שבתאי טובים. הנוהל של מינוי קצינים איננו כפי שתיארתם והוא כדילקמן; לאחר דיון ספ"כ והמלצת המפכ"ל מעביר אמ"ש משטרת ישראל את החומר הכולל תיקים על כל מועמד כולל המלצת המפכ"ל למשרד לביטחון הפנים. במשרד לביטחון הפנים התיקים מגיעים לאגף את"ב לאחר מיון ובחינה ראשוניים מועברים התיקים לייעוץ המשפטי של המשרד הבודק את הרקע המשמעתי והאחר של כל מועמד או מועמדת.

בתום בדיקת כל תיק ותיק הוא מועבר למנכ"ל המשרד הממליץ לשר תאשר או שלא לאשר לשר את המינוי או שבמקרים מסוימים מעלה המנכ"ל נושאים לתשומת לב השר ולשקול דעתו או לבחינה נוספת של גורמי המשרד. רק לאחר כל תהליך הבחינה הנ"ל מגיעות ההמלצות לשולחנו של השר על-פי קצב הבדיקה. ב-25.11 הועברו ממשטרת ישראל למשרד לביטחון הפנים המלצות לקידומם ו/או לשיבוצם של 85 קצינים, מתוכם עד כה אושרו על-ידי השר כ-90% מתוכם. לגבי ההמלצות הנותרות לא הושלם סבב הבדיקה לגביהן או שנדרשה בדיקה נוספת אם מגורמי המשרד או אם מאמ"ש משטרת ישראל".