בנט לישראלים באוקראינה: "שובו הביתה. אל תיקחו סיכון מיותר"

ראש הממשלה נפתלי בנט קורא בפתח ישיבת הממשלה לישראלים באוקראינה: "שובו הביתה. אל תיקחו סיכון מיותר. אל תחכו למצב שבו תרצו מאוד לחזור, וזה כבר יהיה בלתי אפשרי. גלו אחריות לחייכם, צאו מאוקראינה במהירות האפשרית ובואו הביתה".

בנט אמר עוד "אנחנו לא יודעים מה יהיו ההתפתחויות בימים הקרובים בין רוסיה לאוקראינה. כמו כל העולם, אנחנו מקווים שהמתיחות תסתיים ללא הסלמה. אבל, חובתנו הראשונה היא לדאוג לאזרחים שלנו, האזרחים הישראלים. לכן, במהלך השבת שר החוץ, אני והצוותים שלנו, דאגנו להגביר מאוד את קצב הטיסות לישראל".

 ישיבת הממשלה בענייני ההסלמה בגבול רוסיה-אוקראינה / צילום: יוגב כהן, משרד החוץ

שר החוץ יאיר לפיד אומר בתום הערכת מצב הבוקר במשרד החוץ כי נמשכת ההערכות להחזרת הישראלים מאוקראינה. לדבריו, ב-48 השעות הקרובות יש 10 טיסות. הטיסות שחזרו אתמול מאוקראינה היו מלאות. בשבוע הקרוב מתוכננות 32 טיסות. "אני קורא לאזרחי ישראל לעלות על הטיסות האלה".

בנוסף, המשפחות של כל שליחי מדינת ישראל באוקראינה (יותר מ-150 איש), עושים את דרכם לארץ. לדברי לפיד, השגרירות בקייב תתוגבר על מנת לתת מענה טוב יותר למבקשים לשוב ארצה: "אנחנו המדינה היחידה שמתגברת את כוח האדם בשגרירות, ואני מבקש להביע את הערכתי לשגרירות בקייב בראשות השגריר מיכאל ברודצקי, לגרי קורן, למתגברים שיוצאים ולכל עובדי המשרד שעוסקים בכך".

בהערכת המצב הוצגו תרחישים אפשריים ומתן מענה מדיני וקונסולרי לתרחישים אלה. השתתפו בה גם נציגי משרד התחבורה, רשות שדות התעופה, נציגי משרד החינוך, הסוכנות היהודית ונתיב. משרד החוץ יקיים שני חיתוכי מצב כל יום בוקר וערב וישאר לעבוד במתכונת חירום.

OECD: לישראל כמה אתגרים עיקריים כדי למצות את הפוטנציאל

מזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן, ציין בישיבת הממשלה כי על ישראל לטפל בכמה אתגרים חשובים כדי למצות את הפוטנציאל הגלום בה. קורמן מנה ארבעה אתגרים כאלה: שמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית וגם גמישה כדי לטפל בהיבטי המשבר שיצרה הקורונה. הוא אמר כי היציבות הפוליטית חשובה מאוד לצורך הזה. הנקודה השנייה, לדבריו ובניגוד לדברי ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד, הייתה כי הרפורמות שעושה הממשלה חייבות לכלול טיפול במגזרים הכלכליים האחרים שאינם הייטק - לקדם אותם לעולם הדיגיטלי ולאנרגיה ירוקה למשל. נושא שלישי הוא צמצום הפערים הסוציואקונומיים. "זה עומד בניגוד להצלחת ההייטק. רוב המועסקים בישראל אינם עובדים בהייטק, והטיפול במגזרים החלשים מחוייב כדי למצות את הפוטנציאל הישראלי", לדברי קורמן. הנושא הרביעי שהעלה היה הקטנת רגולציה וביורוקרטיה - לשם קידום התחרות והוזלת יוקר המחיה.

קורמן אמר כי ישראל חשובה ל-OECD ולכלכלה העולמית. וכי מאז צירופה של ישראל לארגון הנהגתה עשתה התקדמות עצומה וקידמה רפורמות רבות. הוא ציין כי ישראל מראה נכונות רבה לקידמה כלכלית והתוצאות מדברות בעד עצמן. "ישראל התמודדה בדרך מעולה במגיפת הקורונה והיא דוגמא לעולם בהשארת הכלכלה פתוחה בגלי הקורונה האחרונים", הוסיף.

בנט: חוק הגיוס הוא מנוע צמיחה

ראש הממשלה בנט אמר כי הכלכלה הישראלית במסלול טוב ונכון: "אנחנו מתאוששים היטב ממשבר הקורונה, שמרנו את הכלכלה פתוחה תוך מאבק בנגיף וללא סגרים וללא היסטריה. המודל שלנו הוא הבה פעולות ברמת המיקרו לאפשר לחיים להימשך, בתי ספר, מקומות בילוי עסקים פתוחים".

בנט ציין את מנועי צמיחה העתידיים של ישראל לראייתו לצד ענף ההייטק: השחרור של אלפי צעירים חרדים לשוק העבודה במסגרת חוק הגיוס החדש והתקווה כי רבים מהם יצטרפו לענף ההייטק; הסכמי אברהם; הכנסת גברים ונשים מהחברה הערבית לשוק התעסוקה האיכותי במדינה; הגברת התחרות המקומית שכעת מצבה לא טוב.

"אנחנו מנסים לייצר רפורמות לתחרות וזה לא פשוט בקואליציה המורכבת ביותר בתולדות המדינה", דברי בנט.

החזון לכלכלה: מיליון ישראלים בהייטק

שר החוץ יאיר לפיד הבטיח בישיבת הממשלה כי בימים הקרובים יהיה טיפול בסיוע לעצמאים שנפגעו מהמשבר. לדברי לפיד, "אנו מתמודדים עם יוקר מחיה שהולך ומצטבר. הקורונה יצרה לא מעט בעיות: קווי אספקה חסומים, משבר בשוק האנרגיה, צמצום שווקי ייצוא, הוצאות בלתי צפויות, סכנת אינפלציה. שלוש הכלכלות המובילות - ארה"ב, סין ויפן - עדכנו למטה את תחזיות הצמיחה. מול זה ישראל במצב טוב. שוק הטכנולוגיה שלנו מחזיק את שאר המשק. שר האוצר מנווט את הספינה באחריות ובמקצועיות. האבטלה נמוכה מאוד. בימים הקרובים אנחנו נטפל בסיוע לעצמאים שנפגעו מהמשבר. יש עודף בחשבון השוטף (דולרים שנכנסו מאקזיטים). הממשלה הזו העבירה תקציב שהרעיון המסדר הקיינסייני שלו הוא שבתקופת משבר לא צריך לצמצם פעילות אלא להגביר אותה".

שר החוץ הוסיף כי "זה מאפשר לנו - עוד לפני תחילת העבודה על התקציב הבא - להגדיר חזון לכלכלה הישראלית לשנים הקרובות. יש לנו רק מקום אחד ללכת אליו: מיליון ישראלים בהייטק. מיליון ישראלים בהייטק זה לא רק מתכנתים ומהנדסים. זו מעטפת מינהלתית שלמה - מזכירות, שיווק, מזון, גם מי שמבשל בקייטרינג מרוויח כפול. גם השומר בכניסה מרוויח כפול".

לפיד הזכיר כי כבר היום 10-11% משוק העבודה הישראל משויך להייטק, "כשאנחנו משקיעים בשוק הטכנולוגיה, אנחנו מכוונים לכוח הקניה של שבעה מיליארד בני אדם. זה ההבדל. מיליון ישראלים בהייטק זה מספר אפשרי. כבר היום 10-11% משוק העבודה עובדים בהייטק. אנחנו צריכים להכפיל את המספר הזה. מיליון ישראלים בהייטק אומר שאנחנו יוצאים ממדינת תל אביב. מקומות כמו באר שבע, קריית גת ויקנעם הם חלק מזה".

השר הרחיב על החזון שלו לעתיד: "זה אומר פוד-טק בצפון, זה אומר הרחבה של המחקר האנרגטי בערבה ובבקעת הירדן, זה אומר עוד ועוד יוניקורנ'ס שמכניסים מיליארדי דולרים לקופת המדינה. כסף שיילך לחינוך, לרווחה, לבריאות. מיליון ישראלים בהיי טק אומר שאנחנו ממוקדים במאמץ להכניס אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה. בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות. זה אומר שהחינוך הטכנולוגי צריך להיות פרוייקט לאומי בהיקפי ענק, עם שיתוף פעולה הדוק בין המדינה למעסיקים".