בכיר לשעבר במערכת האכיפה: פגסוס הופעל גם נגד בכירים בחברות פרטיות

השימוש המשטרתי בפגסוס ובתוכנות מעקב אחרות להשגת מידע אחר חשודים מטלטל את מערכת אכיפת החוק. עם זאת, בניגוד להערכות כי השימוש בתוכנות התמקד בפרשות גדולות, כמו חקירת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק אומר לגלובס כי פגסוס ותוכנות אחרות שימשו ככלים משטרתיים באופן נרחב יותר.

בין הפרשות שמנה הבכיר: כאלו שקשורות לראשי ארגוני פשע, אבל גם חקירות צווארון לבן. לדברי הגורם, המשטרה השתמשה בלפחות שלוש חקירות נגד בכירים בחברות פרטיות בתוכנות מעקב מתקדמות אחר טלפונים סלולריים. האם ניתן היתר משפטי? "התשובה מורכבת", הוא אומר. כמעט בכל המקרים, וייתכן שאף בכולם, התקבל אישור שופט. אולם, מדובר במעין חותמת גומי, שכן החומר המוצג לשופטים כולל חשדות בהיקפים גדולים שמנופחים לעתים - כדי לקבל את ההיתר. לדבריו, התקבע נוהל של אישור כמעט אוטומטי, ובמשטרה יודעים למי מהשופטים ניתן לפנות כדי לקבל בקלות את האישור.

על המעקב אחר עדים וחשודים בחקירות נתניהו, הבכיר לשעבר מוסיף כי שם נתקבלה החלטה להשתמש בתוכנות המעקב בגלל שהתיק, בעיני צמרת המשטרה, חשוב במיוחד - וכזה "שאסור לא להצליח בו". האם המערכת המשפטית, והיועץ המשפטי לממשלה היו מעורבים בהחלטות בנושא ובאישורים? "אני לא יכול לחשוב אחרת", מסכם הגורם.

מדינות המפרץ חוששות ממתקפות החות'ים

מתקפות המורדים החות’ים מתימן על איחוד האמירויות בשבועות האחרונים, אחד מהם במהלך ביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באבו דאבי, הביאו לאחרונה לחידוש פניות האמירותים ומדינות נוספות במפרץ הפרסי לישראל - בבקשה לרכוש מערכות הגנה מפני טילים, כולל כיפת ברזל.

גורם המעורב בפרטים אומר לגלובס כי בכירים ביטחוניים ישראלים הוזמנו לאבו דאבי בשבוע שעבר, ושם הוצגו בפניהם פניות למערכות ייעודיות, הן ליירוט טילים והן לניטרול רחפני תקיפה וכטב"מים מתאבדים. משרד ההגנה של איחוד האמירויות הודיע ביום רביעי כי השמיד רחפנים שחדרו למדינה. הפעם, לא היו אלה מיליציה פרו־איראנית מעיראק.
ההערכה של גורמי המודיעין והביטחון, בישראל ובמפרץ כאחד, היא כי המתקפות יגברו ושברובן ישתמשו בכטב"מים. איראן היא בעלת יכולת תעשייתית מתקדמת בתחום, ומנגד בתעשיות הביטחוניות הישראליות יש פתרונות הגנתיים רבים לאיום זה.

 המורדים החות'ים בתימן. מעוררים דאגה במדינות המפרץ / צילום: Reuters, Hani Al-Ansi

המגעים בין ישראל לבין איחוד האמירויות ומדינות המפרץ האחרות מתנהלים, כמובן, בחשאי, והנושא עלה גם בשיחות עם הנשיא הרצוג באבו דאבי. הן נעשות בידיעת ובשיתוף האמריקאים, ולא מן הנמנע כי כבר בקרוב ייצאו עסקאות לפועל.

בעיית המכרזים בחברה הערבית לא נפתרה

לאחר החלטת הממשלה 550 לפני יותר מחודשיים, שהקציבה לחברה הלא יהודית יותר מ־30 מיליארד שקלים, יישומה של תוכנית החומש לחברה הערבית "תקאדום" מתחיל בקצב גובר והולך. מנתונים שהגיעו לגלובס עולה כי עד כה הוקצו יותר ממיליארד שקלים מתוך התוכנית ומההחלטות הנלוות אליה.

בין השאר, הוקצו 300 מיליון שקלים לבניית כיתות וגני ילדים; כמעט חצי מיליארד לסלילת ושיפוץ כבישים בתוך היישובים בחברה הלא יהודית, וגם כבישים בין־עירוניים; 140 מיליון מענקי איזון דרך משרד הפנים; ו־160 מיליון למוסדות ציבור ברשויות לרבות מתקני ספורט, מבני רווחה ומועדניות. כמו כן, תקציב של כמעט 50 מיליון מהווה השלמה למיזמים של הרשויות שנתקעו בשל מימון חסר. הסעיף חשוב לפוליטיקאים שהביאו את התוכנית ומבקשים להראות תוצאות לבוחריהם, ובראשם יו"ר רע"מ ח"כ מנסור עבאס.

סעיף זה מעניין כי הוא בוצע בהתניה לרשויות שהמיזמים יהיו כאלה שמכניסים או חוסכים כסף. את הקצאת הכספים ניהלו במשותף המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שהכסף הוצא מתקציבו עבור הרשויות הערביות, הבדואיות והדרוזיות, והמשרד לשוויון חברתי הממונה על הביצוע.

המשרדים פרסמו קול קורא לרשויות למימון מיזמים שהחסם היחיד העומד בפני מימושם הוא היעדר תקציב. התמיכה במסגרת הקולות הקוראים מיועדת לפרויקטים שתקופת ביצועם לא תעלה על 24 חודשים ותחילת ביצועם לא יעלה על 12 חודשים, מיום מתן ההרשאה התקציבית.

והנה רשימה חלקית: בעראבה בגליל יוקם מרכז מסחרי בהיקף של כ־4 מיליון שקלים, אשר צפוי להניב לרשות רווחים שנתיים בהיקף של 2.7 מיליון שקלים; בסח'נין יוקמו מתקני שילוט מואר בהיקף של כשני מיליון שקלים אשר יניבו לרשות רווחים שנתיים בהיקף של 602,000 שקלים; ובטייבה יוקם חניון לרכבים כבדים בהיקף של כארבעה מיליון שקלים אשר יניב לרשות רווחים שנתיים בהיקף של 1.4 מיליון שקלים.

השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר אומר לגלובס כי התקצוב הזה משמעותי להתרת חסמים תקציביים שיביאו לחיסכון בהוצאות הרשויות, להגדלת הכנסותיהן ולפיתוח כלכלי אזורי. השרה לשוויון חברתי מירב כהן מוסיפה כי "הצעדים שאנו עושים להסרת חסמים בפיתוח כלכלי וחברתי בפריפריה הם צעדים ראשוניים וחשובים בדרך למימוש התוכניות האסטרטגיות שלנו".

ולצד היעילות בהעברת התקציבים הזו עדיין לא נפתרו כמה בעיות יסוד ביישום התוכנית ובהן בעיית המכרזים ברשויות הערביות. כשליש מתוך יותר ממיליארד השקלים שכבר ניתנה להם הרשאה נמצאים באחריות הרשויות המקומיות, ויצאו במכרזים. התשובות הניתנות כעת במשרדי הממשלה הן הגברת הפיקוח על מכרזים אלה והגברת הפעילות המשטרתית, בעיקר במישור המודיעיני בזמן אמת בעת קיום המכרזים - במטרה לאתר מהלכים פסולים ומעורבות ארגוני פשע.

במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים מיפו עשרות חברות שיש חשד לקשר בינן לבין ארגוני ומשפחות הפשע בחברה הערבית. גורם משטרתי אמר בנוגע לכך כי גם ארגוני פשע בחברה היהודית לוטשים עיניים למכרזים בשל התקציבים הגדולים.

חלק מראשי הרשויות לא רוצים להחזיק את התקציב

מנגד, חלק מראשי הרשויות הערביות דורשים למנוע את הוצאת המכרזים מידיהם. במכתב של ועד ראשי הרשויות, מרכז אינג’אז וארגון עדאלה שנשלח לרה"מ וליועמ"ש, נטען כי מדובר בפגיעה בלתי שוויונית בעצמאות הרשויות ובתפקודן, המייצרת שתי מערכות שלטון מקומי המובחנות על בסיס לאום. עוד נטען כי לא הוצג ביסוס עובדתי לקביעה שגורמי פשע משתלטים על כל הרשויות הערביות.

מי שיזם את המכתב היו ראשי רשויות שמבקשים לשמור על עצמאותם, ובהן התהליכים שנחשבים תקינים יחסית. עם זאת, לצעד התנגדו כמה מראשי הרשויות האחרים, הנתונים ללחצים כבדים ולאיומים מצד ארגוני הפשע.