המתחים בין רוסיה לאוקראינה מעלים את מחירי החיטה בכל העולם

שתי המדינות אחראיות לכמעט משליש מיצוא החיטה בעולם, שחלק גדול ממנו נשלח למדינות במזרח התיכון, ועוזר להן לשמור על מחירי לחם נמוכים

חיטה. אוקראינה מוכרת כסל הלחם של אירופה, הודות ל''אדמה השחורה'', הקרקעות העשירות בחומרי דישון במדינה / צילום: Shutterstock
חיטה. אוקראינה מוכרת כסל הלחם של אירופה, הודות ל''אדמה השחורה'', הקרקעות העשירות בחומרי דישון במדינה / צילום: Shutterstock

האיום במלחמה בין רוסיה לאוקראינה מזעזע את שווקי התבואה הבינלאומיים, וגורם לעלייה במחירי החיטה משני צידי האוקיינוס. סוחרים כבר מתכוננים לתקופה של תנודתיות גדולה יותר בעתיד הקרוב.

שתי המדינות יחד אחראיות ל־29% מיצוא החיטה בעולם, על פי נתונים ממשרד החקלאות האמריקאי. הים השחור הקרוב אליהן משמש כערוץ חשוב למשלוחי תבואה בינלאומיים ואוקראינה היא גם אחת היצואניות החשובות של שעורה, תירס ולפתית.

המתחים הגוברים ועיבוי כוחות הצבא משני צידי גבול רוסיה־אוקראינה עזרו להעלות חוזים עתידיים על חיטה בשיקגו ביותר מ־7% בשבועיים האחרונים לכמעט 8 דולר ל"בושל" (כ־35 ליטר) ביום שני - שהם מעט מתחת לשיא של כמעט עשור שהיה בשנה שעברה, 8.50 דולר ל"בושל". חוזים עתידיים הנסחרים בפריז על חיטה אירופית, שהיא הבנצ'מרק, עלו בכמעט 6% באותה תקופה ל־278 אירו, כ־310 דולר לטונה מעוקבת - סכום המתקרב לשיא של שנה שעברה.

חלק מהאנליסטים חוששים שפלישה רוסית עמוק לתוך אוקראינה וסנקציות מערביות שיפגעו ביצוא הרוסי, יהוו בסיס לקטסטרופה שעלולה למנוע משווקים עולמיים הגעה של רוב אספקת החיטה הצומחת בשתי המדינות.

"זו כמות ענקית והמשמעות היא שהמחיר יכול בקלות לעלות", אמר קרלוס מרה, מנהל מחקר של סחורות חקלאיות ב־Rabobank.

אפילו סכסוך מצומצם שלא יתרחק מהגבול האוקראיני־רוסי ורק גורם נזק קטן לתשתית החקלאית של אוקראינה עלול להעלות את המחירים בין 10% ל־20%, כך אמר אנדרי סיזוב, מנהל ב־SovEcon, חברת מחקר רוסית המתמקדת בשווקי התבואה בים השחור.

אוקראינה מוכרת כסל הלחם של אירופה, הודות ל"אדמה השחורה", הקרקעות העשירות בחומרי דישון במדינה. אבל אנליסטים אומרים שאזורי המפתח לגידול חיטה ונמלי המשלוח נמצאים בדרום ובמזרח המדינה, קרוב לשטח המוחזק בידי רוסיה. אובלסט חרקיב באוקראינה, הגובל גם ברוסיה וגם באזורים המוחזקים על ידי בדלנים בלוהנסק ובדונצק, הוא האזור שמייצר הכי הרבה חיטה במדינה, על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי.

חיטה מארה"ב תעלה במזרח התיכון יותר

יצוא החיטה השופע מאוקראינה מצא קונים במדינות צפון אפריקה שלעיתים קרובות תלויים ביבוא על מנת להאכיל את האוכלוסיות שלהן ולשמור על מחירי לחם נמוכים. אוקראינה ורוסיה הן ספקיות מרכזיות של מצרים, יבואנית החיטה הגדולה ביותר בעולם. קונים במזרח התיכון נהנים מהמסלול הימי הקצר דרך הבוספורוס וחיטה מארה"ב או אוסטרליה הייתה עולה להם יותר.

מחירים גבוהים יותר עלולים להיות אתגר גדול למדינות המסתמכות על יבוא חיטה. אתגרי אספקה בגלל מגפת הקורונה עזרו להעלות את מחירי המזון בכל העולם לשיאים של עשור. מדד מחיר המזון של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם נמצא קרוב לרמה הגבוהה ביותר שלו מאז 2011.

חשש נוסף נוגע לשאלה מה יקרה לנמלים אוקראינים ורוסיים בים השחור, שהם שערי היצוא המרכזיים למשלוח תבואה. אם ייגרם נזק לתשתית של נמל או הפרעה למשלוחים "אז תהיה לך בעיה אמיתית", אומרת מוניקה טותובה, כלכלנית בארגון המזון והחקלאות. להפרעות כאלה עלולות להיות השפעות מתמשכות והן עשויות להימשך לעונות הקציר בעתיד.

סוחרים אמריקאים צופים שהפרעות במזרח אירופה ייצרו הזדמנויות להרחיב את חלקם בשוק היצוא, כך אמר בריאן הופס, נשיא החברה Midwest Market Solutions מספרינגפילד, מונטנה. מדינות אחרות המגדלות חיטה בכמות גדולה, כמו צרפת או אוסטרליה, גם הן מוכנות להיכנס לתמונה אם המשלוחים מרוסיה או אוקראינה ייפסקו, כך אמרו אנליסטים.

אחרי סיפוח קרים: מחיר החיטה זינק ב-25%

כשרוסיה סיפחה את חצי האי קרים ב־2014, חששות לגבי הפרעה במשלוחים מסל הלחם בים השחור העלתה את מחירי החיטה בכ־25% למשך חודשיים. כשהיו מעט הפרעות, המחיר ירד בהתאם.

"לפעמים לחכות למכה זה גרוע יותר מלקבל את המכה", אמר ג'ייסון בריט, מנהל Central States Commodities מקנזס סיטי, מונטנה. "ציפיית השוק יכולה להיות גרועה יותר ממה שבסוף קורה".

דבר נוסף המאזן את הסיכונים להיצע שיגרמו לעליות מחירים: המטבעות של שתי המדינות ירדו בערכם. זה עודד חקלאים לייצא את החיטה לשווקים בינלאומיים שם הם יכולים לעשות יותר כסף כשהם מוכרים בדולרים, כך אמר מרה מ־Rabobank.

לעת עתה, צפויים מחירי החיטה להישאר תנודתיים כל עוד המתחים נמשכים והמאמצים הדיפלומטיים לפתור את המשבר נמשכים.

"אנחנו חושבים שהסיכונים יורדים. זה נראה יותר ויותר כמו מלחמה דיפלומטית, לא מלחמה 'בוערת', וזה דבר טוב לכל הצדדים המעורבים", אמר סיזוב מהחברה SovEcon.