מנהלי קרנות נאמנות ממליצים: איך להתנהל בימים שהבורסות נופלות

הירידות החדות בבבורסה בתל אביב בימים הראשונים של השבוע תודלקו בפדיונות כבדים בקרנות הנאמנות, המוצר הנזיל בשוק ההון, ולכן גם זה החשוף ביותר לתנודתיות של השווקים. בשוק מעריכים כי יותר ממיליארד שקל נפדו ביום שני מקרנות הנאמנות, וגם ביום שלישי נרשמו פדיונות ערים שצפויים להסתכם בסך של כ-500 מיליון שקל.

נציין כי יום שלישי מייצג באופן אמיתי יותר את המצב בתעשיית קרנות הנאמנות, כיוון שימי שני אינם ימי מסחר רגילים בתעשיית הקרנות, ובמיוחד באלה עם חשיפה לחו"ל. זאת כיוון שבמקרים של נפילות במסחר בשוקי חו"ל, הפועלים בסוף השבוע, הללו מתורגמות לפדיונות בקרנות בארץ רק ביום שני. 

"השווקים נרגעו קצת ואנשים שנלחצו ומכרו ביום שני את הקרנות המשקיעות בשוק בארה"ב (שפתח את יום שני בירידות של כמעט 5% אך סיים אותו עם עליות קלות) מרגישים שהם יצאו קצת טמבלים", אומר בכיר בעולם קרנות הנאמנות.

ואולם, למרות שמדובר בפדיונות חריגים, הפדיון היומי הגבוה ביותר מאז מרץ 2020 עם פרוץ הקורונה, הם עדיין רחוקים מהסכום המצטבר שנפדה באותם ימים, אז איבדה התעשייה כ-45 מיליארד שקל בחודש אחד.

הפדיונות מגיעים אחרי שנה יוצאת דופן בתעשייה

בנוסף, פדיונות הימים האחרונים מגיעים אחרי שנה יוצאת דופן בתעשייה, שבמסגרתה זינק היקף הנכסים שהיא מנהלת בכ-70 מיליארד שקל, לאחר שגייסה אשתקד 28 מיליארד שקל ונהנתה מעליית ערך של 40 מיליארד שקל בשל הגאות בשווקים.

רפי ניב, מנכ"ל מיטב תכלית קרנות נאמנות, מסביר כי עד סוף השבוע שעבר בתעשיית הקרנות נמשכה מגמת הגיוסים. "התעשייה גייסה מתחילת החודש 4 מיליארד שקל, כאשר רוב הגיוסים היה בעיקר בקרנות הסל, שגייסו 1.8 מיליארד שקל, ואילו הקרנות המחקות (שעוקבות אחרי מדד מסוים) גייסו 1.2 מיליארד שקל והקרנות האקטיביות (בניהול של מנהל השקעות שבוחר מניות ספציפיות) גייסו גם הן 1.2 מיליארד שקל.

"ואולם אז, בימים חמישי-שישי, היו ירידות מאוד חדות בחו"ל וביום ראשון השוק כבר קיבל פדיונות של כ-100 מיליון שקל, וביום שני כבר נפדו כמיליארד שקל מהקרנות. זאת לצד פעילות דלה מאוד בקרנות הסל המועדפות על ידי המוסדיים, כך שלא היה גורם שימתן את הפדיונות", אומר ניב.

"הציבור התבגר בשנה האחרונה"

עיקר הפדיונות בקרנות מגיע ממשקיעים פרטיים, משקיעי ריטייל. "בקרנות המסורתיות והמחקות הציבור הוא הפודה, חד-משמעית. אבל אני כן מזהה התבגרות בשנה האחרונה של הציבור, ורואים שבאירועים חריגים הנטייה לפדות יותר נמוכה מאשר בעבר. גם לפני חודש וחצי, כשהאומיקרון פרץ, ראינו תגובה יותר מאופקת", אומר ניב.

"זו טעות לנסות לתזמן את השוק, והבעיה העיקרית היא לא במי שמשקיע במוצרים מנייתיים, כי אלו משקיעים שמבינים שהיו ויהיו סטיות תקן ותנודתיות, אלא בכספים שמושקעים בקרנות סולידיות יותר, בעיקר קרנות מעורבות עם עד 30% מניות. הרבה אנשים שרוכשים את הקרנות האלה מסתכלים על ביצועים בשנה או בשנתיים האחרונות, שם מי שמדורגים ראשונים כשהשוק עולה הם גם אלו שלקחו הכי הרבה סיכון. לכן, כשהמגמה מתהפכת רואים את הפערים לכיוון השני", מסביר גורם בעולם הקרנות.

בשוק מסבירים כי מדובר בפדיונות רוחביים, ולא מאחד מסוגי הקרנות באופן מיוחד. "סביר להניח שאלו אנשים שעדיין לא הספיקו להרוויח מהעליות וכבר משכו את הכסף, או משקיעים קצת יותר מתוחכמים, שהשקיעו את כל הכסף שלהם וחיכו לנקודת תפנית, ועתה משכו חלק ממנו כדי שאם הירידות יימשכו יהיה להם כסף לנצל הזדמנויות קנייה, כי משקיעים אחרים מוכרים עכשיו סחורה ללא הכרה", מציין הגורם.

הוא מעלה נקודה נוספת: "מערך ייעוץ ההשקעות בסניפי הבנקים הצטמצם כל כך בשנים האחרונות, שאין מי שימנע מהציבור לפדות את ההשקעות שלו. אם פעם יועץ היה משרת 200 לקוחות, היום הוא משרת 600, וכך המרכיב הפסיכולוגי הוא שקובע את ההתנהלות הכלכלית".

ניב מצדו מזהה כי לראשונה זה שנה וחצי נרשמו ביקושים בקרנות הכספיות. "השקעה בקרנות עם תשואה אפסית, למרות שהן יותר בטוחות, משדרת סוג של בהלה, לאחר שבמשך שנתיים נרשמו שם רק פדיונות", הוא אומר.

מה התחזית שלך לעתיד הקרוב והאם יש המלצה באילו קרנות להשקיע בימים כאלו?

ניב: "לא חכם להתנבא. השנתיים האחרונות לימדו אותנו שיעור בצניעות. רמת האי-ודאות גדולה בשווקים אבל הדברים יכולים להשתנות אם יהיה הסכם באוקראינה (לאור המתיחות בין רוסיה לארה"ב ואירופה) והתמתנות האינפלציה שיכולה למתן את העלאת הריבית על ידי הפד, והשוק יכול לחזור למגמת עליות ולגידול ברווחיות החברות גם ב-2022. אולם עד שהשוק יתייצב נמשיך לראות תנודות בחודשים הקרובים.

"הבנקים הם עדיין אפיק מעניין ויש גם הרבה חברות בתחום הטכנולוגיה שירדו בשיעורים מאוד משמעותיים, גם בעשרות אחוזים, ואלה חברות צומחות שמחיר הכניסה שלהן היום יותר טוב מאשר בחודשים האחרונים. באג"ח הקונצרניות יותר כדאי יהיה להשקיע באג"ח עם הדירוגים היותר גבוהים, כי שם נפתח המרווח".

גורם בכיר בתעשיית קרנות הנאמנות אומר מצדו כי דווקא עכשיו אין סיבה להשקיע בקרנות עם פחות חשיפה למניות. "זו תקופה שמשקיעי ריטייל לא צריכים לתזמן את השוק, אלא לבחור בקרנות מנוהלות ולהאמין במנהלי השקעות שעוקבים כל היום אחרי המניות ונעזרים במחלקות מחקר. אם אתה כמשקיע כן אוהב את שוק ההון, תחפש מדדים או מניות שנפלו בגלל בעיות של נזילות".

סוג הקרנות שנהנה בימים של אי-ודאות מיתרון מובנה הוא שוק קרנות הסל. בניגוד לקרנות המחקות, שהמסחר בהן מתבצע על פי שער הסגירה, בקרנות הסל המסחר מתבצע לאורך כל היום, בהתאם לשער ברגע העסקה. "החודשים האלו הם הטובים ביותר לקרנות הסל", אומר אותו גורם.

"כשאתה סוחר בקרן סל יש לך ודאות כמעט מלאה לגבי מחיר העסקה", מוסיף ניב. "לעומתו, מי שמוכר קרן מחקה ביום של פדיונות גדולים פודה אותה במחירים נמוכים יחסית, והוא תלוי יותר במה שאחרים עושים ופחות במה שהוא עושה".

תובנות מהפדיונות בקרנות הנאמנות

● עיקר הפדיונות - ע"י משקיעים מהציבור בקרנות עם שיעור מניות של עד 30%
● למרות פדיונות של 1.5 מיליארד שקל ביומיים, הציבור מאופק יותר מבעבר
● לא לנסות לתזמן את העליות בשוק המניות - ההשקעה דורשת אורך רוח
● בימים של תנודתיות, לקרנות הסל יתרון בולט על פני קרנות מחקות
● צמצום יועצי ההשקעות בבנקים - משמעו פחות אנשי מקצוע שימנעו מהציבור לפדות כספים בעת נפילות