בעקבות חשיפת גלובס: נשיא השלום מגיב על החלטת השופטת ששחררה גבר שאיים לרצוח את גרושתו

תגובות סוערות בעקבות הפרסום בגלובס על ההחלטה התמוהה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שלומית בן יצחק, לשחרר גבר שאיים על גרושתו ברצח.

שיחת האיומים המפורשים הגיעה לאחר שהאישה התלוננה נגד הגבר במשטרה ולאחר שהוא זומן לחקירה והוצא נגדו צו הרחקה ממנה. חרף האיומים המפורשים וחרף הפרת הצו, השופטת שלומית בן יצחק, מבית משפט השלום בתל אביב, שחררה את החשוד למעצר בית. ההחלטה מתמיהה במיוחד נוכח העובדה כי החשוד בעל עבר פלילי באיומים על בת זוג אחרת וכי החלטת השופטת מקלה אפילו יותר מדרישת הסנגור שביקש מעצר בית עם פיקוח בכל שעות היממה (השופטת הסתפקה במעצר בית ללא פיקוח כלל).
בהמשך, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא הפך את החלטת השופטת בן יצחק וקבע כי מדובר ברמת מסוכנות גבוהה ביותר לאור האיומים המפורשים ולאור נסיבות התיק.

  

הקריאות לנקוט בהליכים נגד בן יצחק

שתי חברות כנסת קוראות לנקוט צעדים משמעותיים נגד השופטת בן יצחק. יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, ח"כ מירב בן ארי, קראה להדיח את השופטת. לדבריה, "שופטת השלום בתל אביב שלומית בן יצחק לא צריכה להמשיך יום אחד בכס השיפוט". במכתב לשר המשפטים גדעון סער, כתבה בן ארי כי היא פונה אליו "לנקיטת צעדים נגדה או לפחות להרחיקה מכל התיקים של אלימות במשפחה, פן נסכן נשים אחרות שיעמדו מולה". נציין כי הסמכות להדיח שופט מכהן נתונה לבית דין מיוחד למשמעת וכן לוועדה לבחירת שופטים. 

 ח''כ מירב בן ארי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

גם ח"כ עאידה תומא-סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, שלחה פנייה בנושא. "ניסיון העבר בנוגע להחלטותיה של השופטת בן יצחק מעלה חשש של דפוס קבוע של הקלה במסוכנותם של גברים אלימים שעשוי להותיר נשים בסכנת חיים ממשית". היא כתבה לנציבות קבילות השופטים. "אבקש כי השופטת תושעה מטיפול בעבירות אלימות במשפחה עד שיערך בירור מעמיק בפסיקותיה בתחום, וכי מערכת המשפט תחדש את ההנחיות באשר לתפקידו של השופט באירועים כאלה כמי שאמון על הערכת המסוכנות, ובסופו של דבר - על ההגנה על הקורבנות".

 ח''כ עאידה תומא סלימאן, יו''ר הוועדה למעמד האישה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בשיחת האיומים אמר הגבר לגרושתו: "אם אחליט לרצוח אותך אני ארצח אותך, אני לא נורמלי". ואכן השופטת בן יצחק כתבה בהחלטתה כי "עילת המעצר נוגעת למסוכנות ועל כך יש להוסיף על רישומו הפלילי של המשיב שהורשע בעבירות דומות לפני כ-3 שנים". אבל עם זאת, כתבה בן יצחק כי "עיינתי במסרים ששלח המשיב למתלוננת החל מיום 20.12.21 ולא מצאתי בהם איומים משמעותיים מבלי להקל ראש בעניין יצירת הקשר עם המתלוננת בניגוד להוראה חוקית. המשיב, על אף קיומו של עבר פלילי ולא נשא בעונש מאסר ונראה כי חווית המעצר קשה לו ולא ירצה לשוב אליה... אשר על כן אני מורה בזה על שחרורו של החשוד בערובה ובתנאים".

בהמשך, העידה האישה כי היא קיבלה איומים רבים נוספים ואף חשפה כי הייתה קורבן לאלימות פיזית מצד החשוד. בעקבות כך, הוארך שנית מעצרו של הגבר. השופטת, כריסטינה חילו אסעד, האריכה את מעצרו של האיש עד ליום חמישי. היא קבעה כי נשקפת מהחשוד מסוכנות גבוהה, וכי האיומים הם איומים קשים וחוזרים.

הבעיה היא בהליך ולא בשופטת?

"מעצר ימים, מעצר לצורכי חקירה, הוא הליך שהוא שונה מכל ההליכים שאנחנו מכירים במשפט הפלילי", אומר לגלובס נשיא בית משפט השלום במחוז תל אביב, השופט צחי עוזיאל, תוך שהוא מבקש לא להתייחס להחלטה עצמה של השופטת בן יצחק. "בהליכים הפליליים, השופט מכריע תמיד כאשר יש תובע וסנגור שמתנהלים מולו באופן שווה, שניהם מכירים את חומר הראיות, ושניהם יכולים להציג את טיעוניהם בפני השופט. זה ההליך היחיד שבו יש צד אחד שהוא הטוען המשטרתי שחשוף לחומר החקירה, ואליו נחשף גם השופט בעוד שהצד השני, הסנגור, לא נחשף לכלום. לכן מצופה מבית המשפט להיות קצת יותר פעיל ממה שהשיטה האדוורסרית מאפשרת, כי הוא יודע שהסנגור לא יודע כלום, בעוד שהטוען המשטרתי יודע הכל".

"צריך לזכור שאלו עדיין רק חשדות ראשוניים וכי המעצר הוא לצורכי חקירה, כאשר במקרים לא מעטים החקירות מסתיימות בסגירת התיק", הוסיף עוזיאל.

"בנוסף, ההליך נמצא בראשיתו, ולכן חזקת החפות נמצאת בשלב מאוד עוצמתי שלה. במצב דברים זה, המלאכה של שופט המעצרים היא מלאכה קשה מאוד, אחד התפקידים הקשים ביותר בהליך השיפוטי. השופט נדרש לאזן בין זכות של חשוד שיש לו חזקת חפות, לבין האינטרס הציבורי והמסוכנות שנצפית מהחשוד, כאשר הכל בתחילת הדרך וכמעט תמיד מונחים בפני השופט נתונים ראשוניים בלבד".

לדברי השופט עוזיאל, "גם אני מכהן כשופט מעצרים במסגרת תורנויות ובחלק מהקריירה שלי אף כיהנתי כשופט מעצרים. אני יכול לספר שאין שופט מעצרים ששנתו איננה נודדת מהחשש שהורה על הארכת מעצר של חשוד כשהחומר נגדו מאוד ראשוני או כשהוא הורה על שחרור של חשוד שלאחר מכן עלול לבצע עבירות נוספות ולהוות סכנה לציבור".

"המחוקק ציווה לבחון קודם חלופות מעצר"

לדבריו, "כל שופט שכיהן כשופט מעצרים נתן מאות, אם לא אלפי החלטות בנושא מעצר ומכיר את התחושה המלווה את סוף יום הדיונים, כשמביטים אחורה וחושבים על ההחלטות שניתנו על-ידו באותו יום. לאור אופיו של הליך מעצר הימים וכיוון שלרוב הכל מאד ראשוני, אתה מקווה מאוד שקיבלת את ההחלטות הנכונות. זה הליך שאין בו נוסחה אחת נכונה באופן ברור.

"לעתים, אתה חושב פעם נוספת על החלטה שניתנה על-ידך ואתה תוהה אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת ולעתים ערכאת הערעור משנה את ההחלטה ואז אתה רואה את הדברים אחרת. כל שופט מעצרים שנתן מאות או אלפי החלטות בנושא עשוי למצוא החלטה מסוימת שבמחשבה שנייה היה מקום לשקול תוצאה שונה מזאת שקיבל בזמן אמת. מלבד זאת, חשוב לזכור כי המחוקק ציווה קודם כל לבחון אפשרות של חלופת מעצר ורק אם אין ברירה - לעצור אותו".

איך המערכת מונעת טעויות בהחלטות מעצר?
"קודם כל, החוק מאפשר זכות ערר מיידית על החלטות מעצר לבית המשפט המחוזי, ויש אפשרות גם להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. השיטה שלנו מאפשרת תיקון טעויות באופן מיידי, מהרגע להרגע. מלבד זאת, כל ההחלטות שמתקבלות בערר, מובאות מיידית גם לעיונו של השופט שערערו עליו ולמנהל המחלקה שלו שמלווה אותו מקצועית. כמו כן, אנחנו עושים הסקת מסקנות בהשתלמויות ובכנסים ודנים בהחלטות ומתקנים טעויות. אנחנו רואים שהמערכת עובדת טוב ויודעת לתקן טעויות שקורות".

ולגופה של ההחלטה של השופטת שלומית בן יצחק?
"אני לא רוצה לדבר על תיק פרטני, ובפרט שערכאת הערעור אמרה את דברה על ההחלטה. אך כן אגיד שהשופטת בן יצחק היא שופטת מוערכת וטובה שהייתה לה קדנציה ארוכה כשופטת מעצרים ונתנה אלפי החלטות. כפי שציינתי, אצל כל שופט מעצרים תמצא בדיעבד החלטות שנראות שגויות, ואפילו כאלה שלא הוגש עליהן ערר".

איך הטעויות קורות? הן נובעות מעומס כמו בחדר מיון של בית החולים?
"הנקודה היא לא העומס. הנקודה היא אופיו של ההליך, כאשר הכל ראשוני וגולמי. היום בכל בית משפט יש יותר משופט מעצרים אחד. הבעיה היא לא הזמן ולא העומס אלא מהותו של ההליך".

אני יכול להבין את התשובה במקרים גבוליים ואפורים, אבל מה לגבי טעות כאשר המקרה מובהק?
"מבלי לדבר על המקרה הספציפי, אני חייב לומר שהמונח 'מקרה מובהק' הוא בעייתי כשלעצמו בהליך הזה, כי המחוקק ציווה תמיד לחפש את האפשרות של חלופת מעצר גם כשהחשדות מובהקים וקיימת מסוכנות. באחת מהחלטותיו בבית המשפט העליון, כבוד השופט יצחק עמית השווה במידה מסוימת את מלאכתו של שופט המעצרים לעבודה של רופא בחדר מיון שצריך לקבוע החלטות הרות גורל מעכשיו לעכשיו כשהמידע הרפואי מאוד מוגבל. השופט עמית ציין כי 'האחריות כבדה מנשוא, אך כפי שרופא בחדר מיון נדרש לקבל החלטה אם לאשפז את החולה או לשחררו, כך גם שופט המעצרים אינו רשאי להתנצל מחובתו ועליו להחליט אם למעצר ואם לחלופת מעצר כזו או אחרת'".

יש קריאות של חברות כנסת להדיח את השופטת או לנקוט נגדה בצעדים משמעתיים.
"אסור ששופט ירגיש מאויים להחליט החלטות קשות, כי זו תהיה פגיעה קשה בעיקרון של העצמאות השיפוטית ובחובת השופט לפסוק על פי צו מצפונו. אם נאיים על השופטים בסנקציות על כל החלטה, אנחנו למעשה נאיין את עיקרון העצמאות השיפוטית. שוב אציין שמדובר בשופטת ותיקה ומנוסה בתחום הזה, וגם על ההחלטה הנוכחית צריך להסתכל בפרספקטיבה הזו". 

*** חזקת החפות: ההליך הפלילי נמצא עודנו בראשיתו, טרם הוחלט אם להעמיד את החשוד לדין, ועומדת לו חזקת החפות.