מה עושים אם המדינה שתכננתי לטוס אליה הפכה אדומה והאם כדאי לתכנן כעת חופשה עתידית?

חוסר הוודאות הוא שם המשחק מזה שנתיים בכלל המשק, אולם בפרט בענף התיירות. שינויים שמתרחשים באופן תדיר הפכו את רעיון החופשה לכזה שעמוס בכוכביות ובעיקר שנתון לביטול גם רק לפני המועד - לאור מדיניות של ממשלות - כפי שרבים חוו השבוע בקרב הנוסעים הישראלים. הסיבה: השבוע הוארכה רשימת המדינות עם עוד יעדים בולטים וכעת הרשימה האדומה, כלומר מדינות שחל איסור לטוס אליהן אלא באישור ועדת חריגים - כוללת את ארצות הברית וקנדה, איחוד האמירויות, בריטניה, ספרד, צרפת, גרמניה, טורקיה, בלגיה, אתיופיה, הונגריה, שוויץ ואחרות. הכנסת המדינות לרשימה זו נעשית בהתראה של כשלושה ימים, כך שעבור נוסעים רבים מדובר בשינוי תוכניות מאולץ ומידיי שמשמעו ביטול הטיסה.

האם הנוסעים זכאים להחזר כספי? חוק התעופה קובע כי כאשר חברת התעופה היא שמבטלת את הטיסה ולכן לא סיפקה את השירות ללקוח שלה - עליה להשיב ללקוח את כספו. החזון הוא שהחברות לא יצריכו מהנוסעים לרדוף אחרי כספם אבל המציאות מוכיחה אחרת, ולכן ההמלצה היא ליזום פנייה לחברות התעופה ולדרוש את כספכם. לאורך הקורונה החברות הציעו זיכוי מוגדל (כ-120%) ממי שיסכים להשאיר את כספו אצלן ולהשתמש בו כזיכוי עתידי. הבחירה נתונה בידי הלקוחות. אם הכרטיס נרכש דרך סוכן נסיעות יש לפנות אליו ואם הרכישה נעשתה דרך אתר אונליין בינלאומי שאין לו נציגות בישראל, הסיכוי לקבל החזר יהיה מאתגר עד בלתי אפשרי. נסו שלא להרפות מול החברות.

במקרים רבים החברות יעדיפו להפעיל טיסה ריקה

לנוכח השינויים במדיניות הכניסה והיציאה מישראל, חברות שכבר הודיעו על השהיית הטיסות בקווים הן בריטיש איירוויז ו-וירג'ין אטלנטיק בקווים לונדון-תל אביב, Tap הפורטוגלית, אייר קנדה שהודיעה על עצירת הטיסות לטורונטו עד לתחילת מרץ. אחרות מצמצמות את לוח הטיסות, דוגמת רינאייר. במקרה כזה על החברה להשיב את הכסף ללקוחות - גם אם רכשו כרטיס בדרגת מחיר בסיסית שלא ניתן לביטול.

במקרה שבו חברת התעופה מפעילה את הטיסה בכל זאת, גם כשבמטוס יושבים נוסעים ספורים, עניין ההחזר הכספי נתון לסוג הכרטיס שנרכש - האם הוא בר ביטול או לא. במידה שאינו בר ביטול, החברה לא מחויבת להחזיר כסף לנוסע. כמחווה שירותית החברה יכולה לאפשר לנוסע דחייה למועד אחר.

במקרים רבים החברות יעדיפו להפעיל טיסה ריקה - גם במטרה להמשיך את שינוע המטענים בבטן המטוס (לחברות שעושות כן), וגם מהשיקול הכלכלי שלא להחזיר כסף לנוסעים היו אמורים להיות במטוס. במאזן הכספי לפעמים מתברר שבלא מעט מקרים עדיף להפעיל טיסות כאלה - אלא שלפרק זמן מסוים.

ויש גם מחוות שירותיות: חברת התעופה איתיחד, שלא משנה את לוח הטיסות שלה בקו תל אביב-אבו דאבי, הודיעה כי תאפשר לנוסעים שלא יוכלו לטוס (כלומר שלא יקבלו אישור מוועדת חריגים) כי תאפשר לקבל החזר כספי על הטיסות שלא יגיעו אליהם, כולל ליעדי המשך, במידה וגם הם נצבעו באדום על פי סיווג משרד הבריאות.

עדיין אפשר לנצל את מחירי השפל 

מי שרכש ביטוח שמגן על כרטיס הטיסה ומאפשר החזר במקרה של ביטול מכל סיבה, כך למשל משווקות ישראייר וארקיע - יוכל לקבל החזר על הכרטיס שרכש דרך הפעלת הפוליסה שרכש. בימים של אי ודאות ההמלצה היא לרכוש את כלל השירותים, כלומר מטיסה ועד בית המלון או הרכב השכור - עם אופציה לביטול, גם אם המשמעות היא תוספת פרמיה למחיר החופשה. אם רכשתם כרטיס טיסה באחד ממבצעי ההוזלות האגרסיביים שנפוצים בימים אלה דוגמת טיסה ב-10 אירו - אין צורך לרכוש פוליסה בנוסף, שכן המחיר הזול מגלם את סיכון הביטול בתוכו.

ומה באשר לחופשה עתידית? תכנון ארוך טווח כפי שכבר הורגלנו אליו לפני המגפה הפך להיות משימה מאתגרת ולא מציאותית לצערנו, וזאת לנוכח השינויים התדירים שמאלצים אותנו לבחון חופשה בראייה קצרת טווח. עם זאת, אפשר לנצל את מחירי השפל שמוצעים כעת בשילוב עם שער הדולר הנמוך ולהזמין חופשה למשל לפסח. זאת בתנאי שהן במחשבה והן בפרקטיקה היא תהיה מגובה באופציית הביטול ובתוכה לאפשרות לקבל החזר כספי - בין אם במסגרת תנאי כרטיס/החבילה או דרך פוליסה שתאפשר החזר, גם על רוב הסכום. בחלק מהאתרים מעודדים הזמנה עתידית עם האפשרות לשלם רק בסמוך לחופשה (גוליבר לדוגמה) ובאחרים יוצאים במבצעי הוזלות (איזי ג'ט למשל) למזמינים לטווח ארוך וזאת במטרה להגדיל את ההכנסות כעת.