גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשעובדים יצאו לחל"ת, המתמחים שלנו סיפקו לארגונים רשת ביטחון"

פרויקט "באים בטוב" של גלובס רתם את מיטב אנשי הקריאייטיב עבור קמפיינים לעמותות בשעה קשה זו ● עמותת החודש היא אלומה, המפעילה תוכניות לשילוב בני נוער וצעירים במעגלי ההשכלה הגבוהה, השירות והעבודה

אורי ניר וינטר / צילום: רון פרידמן
אורי ניר וינטר / צילום: רון פרידמן

הארגון החברתי אלומה קיים זה 40 שנה, והוא מפעיל תוכניות לשילוב בני נוער וצעירים במעגלי ההשכלה הגבוהה, השירות והעבודה. אלומה הוא ארגון החודש בפרויקט "באים בטוב" של גלובס.

המגזר השלישי הוא בין המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, אשר הוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח הפרויקט שרותם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל לטובת קמפיינים יצירתיים וחכמים, שמסייעים לעמותות לקדם את מטרותיהן.

במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות, ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שמתפרסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.

המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסייה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאייטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם, ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.

המודעה עבור ארגון אלומה

לייצר שייכות לחברה

ארגון אלומה החל את דרכו בליווי בנות צעירות בקיבוץ הדתי לקראת שירותן הצבאי. כיום מונה הארגון 200 עובדים, עם מחזור שנתי של 40 מיליון שקל, כאשר רוב המימון מגיע מתקציבי ממשלה וחלקו הקטן מתרומות. "הארגון מלווה צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בצמתים בחייהם לקראת שירות, לקראת השכלה גבוהה, תוך כדי הלימודים וביציאה מהאקדמיה לשוק העבודה", מספרת אורי ניר-וינטר, מנהלת תוכניות ההתמחות באלומה.

הליווי נעשה באמצעות שמונה תוכניות, שכל אחת מהן פונה לקהל מסוים. כך, למשל, תוכנית רואד מיועדת לחברה הערבית, והיא מקבילה לתוכנית הישגים שפונה למגזר היהודי. "המטרה של שתי התוכניות היא להנגיש השכלה, ולהביא לתודעה של צעירים מהפריפריה את רעיון הלימודים האקדמיים - כאשר רבים מהם לא רק שלא מודעים אליו מספיק, אלא גם מתאפיינים בחוסר אמונה בעצמם. שתי המטרות העיקריות בכל תוכנית הן לייצר מוביליות חברתיות ברמה הסוציו-אקונומית, ולייצר שייכות לחברה הישראלית".

לאלומה יש כ-120 רכזים יהודים וערבים שפועלים ביישובי פריפריה, ומכוונים שם צעירים להשכלה גבוהה. "יש תוכנית שמיועדת, למשל, ללימודי הייטק בעולמות ההנדסה בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון", מספרת ניר-וינטר. "זו תוכנית שמנגישה את הלימודים לצעירים שלא היו חולמים על המקצועות האלה. קחי בחור מאופקים שלא סיים בגרות, והמורים שלו לא האמינו בו, ובזכות התוכנית יכול ללמוד הנדסה בטכניון - זו המוביליות הכי חברתית שאפשר לחשוב עליה".

חשיבות הניסיון

תוכנית אחרת עליה מספרת ניר-וינטר היא תוכנית ההתמחויות שפעילה זה עשור. "זה התחיל ב-2012 כתוכנית פילנטרופית ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד, שבחרה באלומה כדי שתסייע לצעירים שיוצאים מלימוד מקצועי באקדמיות להשתלב בשוק העבודה, אחרי שהם חוו התנסות מעשית בארגונים שונים. לפני שנתיים עשינו 'אקזיט חברתי', והפכנו את התוכנית הזו לממשלתית - כמיזם משותף שלנו ושל הקרן עם המועצה להשכלה גבוהה". המיזם זכה לשם "אקדמיה משלבת התנסות", והוא פועל גם בתמיכת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.

עבור מי שסיים לימודי הנדסה או מקצועות מדעים מדויקים, להתנסות מעשית יש חשיבות רבה. "הצעירים הללו יוצאים לשוק העבודה בלי ניסיון, ומהר מאוד קורות החיים שלהם מסוננים ועוברים לערימה של אלה שלא יזומנו לראיונות עבודה. התוכנית באה לגשר על הפער, והיא מאפשרת לצעיר שיוצא מהאקדמיה לצאת עם ניסיון אמיתי ומוכן לשוק העבודה.

"בפועל, במהלך הלימודים הסטודנט יכול להצטרף לתוכנית התמחות, שגם מזכה אותו בנקודות לימוד כרכיב אקדמי, והוא מתנסה בתוך ארגון חונך, ללא יחסי עובד-מעביד. לסטודנט זה מביא גם ניסיון מעשי וגם נקודות, ולארגון יש תועלות של עוד עובד ושל העסקת עובדים מגוונים בארגון.

"יתרון נוסף לעובד הוא שרמת השכר שלו תעלה - בזכות 100 שעות ההתמחות שהוא חווה במשך שנה, בחמש השנים הראשונות שלו בשוק העבודה הוא ישתכר ברמת שכר שגבוהה ב-5,000 עד 20 אלף שקל בשנה.

"כ-20% מהמתמחים נשארים לעבוד במקום שבו נחנכו, אבל זו לא מטרת התוכנית. המטרה היא שאותו בוגר לימודים יבוא עם ניסיון. נכון שהוא לא מקבל שכר על שעות ההתמחות, אבל יש תמורה כלכלית ולימודית. להבדיל מהתנדבות, אין פה אלמנט של ניצול, הרווח הוא לשני הצדדים, ומדובר ברווח כלכלי-חברתי של ממש".

הרווח הכפול

בקמפיין שקיבלה העמותה במסגרת הפרויקט הושם דגש על היתרונות שיש לארגון החונך, שקולט לשורותיו את הסטודנטים. "כל מעסיק שמסיים את החניכה בודק בכל פעם האם החניכה משתלמת לו או שהיא נעשית כפילנתרופיה", מספרת ניר-וינטר. "המסקנה היא שהארגון החונך לחלוטין מרוויח, ועל זה מבוססת הפרסומת.

"הרווח לארגון החונך הוא בתוצר המקצועי, למשל בטיפול בפרויקטים שנזנחו. בנוסף, השילוב של צעירים בארגונים 'בוגרים' מאפשר להוציא את הפריסקופ מהצוללת, ולהיעזר במישהו רענן שמביא חשיבה חיצונית, ולזה יש אפקט משמעותי עבור ארגונים שבהם תחלופת העובדים אינה גבוהה.

"100 שעות ההתמחות מאפשרות לארגון לבחון האם מתאים לו לשלב את המתמחה, ולדלג על הליך הגיוס וההכשרה. גם בזווית האחריות התאגידית, שילוב מתמחים תורם ומקדם הזדמנות להתנסות גם עם אנשים מאוכלוסיות מיוחדות מהחברה הערבית, החרדית או יוצאי אתיופיה".

בשנת תשפ"א השתלבו במוסדות הלימוד כ-2,100 סטודנטים איתם עובדת אלומה. 400 מתוכם מהחברה ערבית, ו-250 הם סטודנטים עם מוגבלויות. בשנת הלימודים הקרובה צפויים להשתלב כ-3,500 סטודנטים ב-23 מוסדות אקדמיים.

לשאלה איך השפיע משבר הקורונה על הפעילות משיבה ניר-וינטר כי "בהתחלה הייתה דרמה ובהלה. הבנו שהקורונה הקפיצה אותנו לעולם העבודה החדש, גרמה לכולנו וגם למתמחים לחזק מיומנויות של עבודה מול ארגון חונך, בעולם שבו אתה עובד מהבית ומתקיים ניהול אנשים מרחוק.

"את השנה הזו התחלנו מראש עם הבנה שחלק מההתמחויות יהיו מרחוק. ארגונים הוציאו בהתחלה הרבה עובדים לחל"ת, ויש ארגונים שברגע שהעובדים יצאו לחל"ת - המתמחים יכלו לספק להם רשת ביטחון לתקופה מוגבלת. המתמחה לא מחליף תקן של עובד קבוע, כך שהוא לא יכול לחפות על המחסור בעובדים, אבל גם בתקופה כזו הוא מהווה תוספת שהארגון מרוויח ממנה, ברמה החברתית וברמה הכלכלית".

הקריאייטיב: לגייס את הארגונים

הפרסומאים שהיו אמונים על הפרסום לארגון הם רומם סרנגה, לשעבר מנהל לקוחות ומנהל קריאייטיב בגיתם BBDO, ודודו הרוש, ששימש בעברו כארט דירקטור בכיר במשרדי הפרסום פוגל לוין, גיתם, JWT ושותף במשרד PROBON.

סרנגה מסביר כי השניים לא הכירו את העמותה לפני ששודכו אליה. "אחרי שחקרנו מעט, הפתיע אותנו שמתוך המגוון הגדול של פעילויות הארגון, ביקשו להתמקד בתוכנית מסוימות של ההתמחות. היה מעניין לגלות את העולם הזה, ובכלל את כל המקצועות שאין בהם התמחות פורמלית - על אף שנראה לנו שטבעי שתהיה.

"המודעה פונה לסטודנטים, אבל מטרתה היא בעיקר לגייס ארגונים עם המסר שהם מרוויחים מזה. חיפשנו את הדרך להגיד שהתמחות בארגונים היא לא רק פעילות של אחריות חברתית, אלא שיש לארגון תועלות רבות ממנה. זו התמחות שיש בה רווחיות ומכאן ה'חידה', משחק האותיות בתוך המילה המרכזית. זו המחשה גרפית למה שקיים במציאות - וגם המספר, 98%, משקף את שיעור הארגונים שממליצים לארגונים אחרים להיכנס לתחום. זה המון".

***גילוי מלא. פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס, ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.

עוד כתבות

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס: ארה"ב תתחייב שהמלחמה תסתיים, גם ללא אישור ישראלי

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

שוקלים לעבור למחשב אפל? הנה כמה דברים שכדאי לדעת

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו