קבינט המומחים: נקודת התורפה היא נתב"ג, הילדים הם מגזר המפתח

קבינט המומחים ממערכת הבריאות המייעץ לממשלה בעניין הקורונה נפגש אתמול לראשונה מזה חודשיים. הפסקת פגישות הקבינט מעידה כי אפילו הקבינט עצמו כנראה העריך שהקורונה בשליטה, וכנראה שזה אכן היה נכון, עד שנכנס לתמונה הווריאנט ההודי (וריאנט דלתא) ששוב טרף את הקלפים.

כמו בכל אחד מדיוני קבינט המומחים שהתרחשו לפני ההפסקה, הדיון התחיל בשאלה, מה כרגע המטרה האסטרטגית של הצעדים. כלומר, האם אנחנו מנסים להפעיל צעדים שמטרתם להגיע שוב למצב של מטופלים ספורים חדשים ביום או מיגור מלא, כפי שהיינו בו או לפחות חשבנו שאנחנו נמצאים בו לפני שבועיים? האם הכוונה היא להכיל, כלומר לשמור על R=1 פחות או יותר תוך איזון בין מגבלות והקלות? או האם אפשר לקבל החלטה לתת למחלה להתפשט, מתוך הנחה שהפגיעה שלה באוכלוסיות סיכון תהיה נמוכה, עם הסיכון שבשלב כלשהו זו תתגלה כטעות ויהיה צורך לנקוט שוב בצעדים יותר קשים.

תחילה הוצג מודל שנועד לנבא מה יקרה אם יינתן לווריאנט ההודי להתפשט באופן חופשי, ללא מגבלות כלל, ובהנחת שיעורי ההתחסנות הנוכחיים של בני הנוער. במודל נלקח בחשבון כי וריאנט הדלתא מדבק פי 1.5 מהווריאנטים המוכרים, וכי החיסון יעיל ב-80% במניעת הדבקה.

על פי המודל הזה, ללא מגבלות יתפשט בישראל גל תחלואה שיהיה מאופיין בילדים ובני נוער, אך בסופו של דבר יגיע גם למחוסנים. מבין אלה, מבוגרים ואוכלוסיות סיכון עדיין יספגו את המכה מבחינת התחלואה הקשה, ובהיעדר מגבלות בכלל וללא שינוי התנהגות הציבור (מצב שהחוקרים מציגים כתרחיש ייחוס קיצוני, לא כתרחיש ריאלי), יוביל הדבר להצטברות של 1,400 נפטרים, רובם מקרב המחוסנים המבוגרים. לעומת זאת, אם יהיה שינוי משמעותי בהתחסנות של בני הנוער ושל הורים בני 30-39 שעדיין לא התחסנו, המגפה תהיה קטנה יותר גם ללא מגבלות.

הקבינט שקל ברצינות את האפשרות של ספיגה, כלומר לתת למחלה להתפשט ללא מגבלות, כפי שהרי קורה גם במחלות אחרות. נאמר כי רמות התמותה מן המחלה כנראה ייתפסו על ידי הציבור כסבירות. אולם, ההבדל הוא בתחלואה שאינה מובילה לתמותה. אשפוזים מבודדים וטראומטיים לעשרות אלפי אנשים, וסיכון ל"לונג קוביד" בשיעור לא ידוע, גם בקרב ילדים ובני נוער, והתרחיש הכולל הזה נראה למומחים בלתי נסבל, בעיקר לאור התחושה שניתן לעצור את התהליך באמצעות צעדים שהם מידתיים. בכל זאת, המומחים ציינו בהקלה כי גם אם בסופו של דבר ניגרר לתרחיש הזה, הוא כנראה לא תרחיש האימה של הקורונה שחרדנו ממנו (עד שיגיע הווריאנט הבא).

במקביל, הוחלט כי כנראה לא ריאלי לנסות ולהגיע שוב למיגור, שכן מדובר בגזירות שהציבור כרגע לא מוכן לעמוד בהם, וכי התהליך יופרע כל הזמן על ידי הבאת וריאנט דלתא וכן וריאנטים חדשים מחו"ל. לכן נבחרה, כבעבר, אסטרטגיה של בלימה, תוך ניסיון להפריע כמה שפחות לשגרת החיים.

מהם הצעדים המידתיים?

הדגש הוא על שליטה בנתב"ג, המשך מבצע החיסונים, הפחתת תחלואה בקרב בני נוער וילדים והנגשת בדיקות.

בני הנוער והילדים הם האוכלוסייה שבה צפויות להתרחש ההתפרצויות החזקות ביותר, ולכן זהו מגזר מפתח להפחתת ההתפשטות. הומלץ להעביר כמה שיותר מן הפעילויות לאוויר הפתוח, ואם הפעילות היא במקום סגור, לאוורר את המקום ככל האפשר. כמו כן הוחלט לערוך בדיקות סקר ("מגן חינוך") בבתי הספר של החופש הגדול. כאשר מתגלה תחלואה, אין לדעת המומחים צורך לסגור לגמרי את בית הספר, אלא על פי כללי החשיפה המקובלים.

לגבי נתב"ג, הודגש כי זוהי נקודת התורפה של כל מבצע מוצלח להשתלטות על המגפה בתוך הארץ. כל פספוס יוביל למוקד התפרצות נוסף. ההבדל צריך להיות בעיקר באכיפה. לוודא כי לא מפספסים בדיקות לנכנסים, לרבות למחוסנים, ולאכוף באינטנסיביות את הבידוד על לא מחוסנים ועל מחוסנים שחוזרים ממדינות בסיכון גבוה, כולל ענישה מחמירה בעיקר למאומתים המפרים בידוד. כמו כן יתבקשו החוזרים לבצע בדיקה שלישית, כמה ימים אחרי הנחיתה. יומלץ לציבור בחום לא לנסוע כעת לחו"ל עם ילדים.

לגבי הבדיקות, הומלץ להנגיש ככל האפשר את הבדיקות, כולל בדיקות אנטיגן מהירות. נמצא כי מדינות שמציעות בדיקות מהירות נגישות במרחב העירוני, מקלות על התחלואה. לאחרונה נכנס לשימוש ניטור הביוב, המאפשר לגלות התפרצויות בשכונות חדשות שבהן טרם זוהתה התפרצות ולכן תושביהן אולי לא יודעים שעליהם להיות זהירים. בדיקות כאלה יכולות לעזור לנטר את המצב גם בשכונות בהן ההיענות לבדיקות נמוכה. אפשר להשתמש בניטור הביוב גם לשם ניטור וריאנטים. כרגע ניטור הביוב נמצא בשלב הפיילוט. כמו כן הוחלט להרחיב את הניטור בפרויקט "מגן אבות".

450 אלף לא מחוסנים בני 20-50

המשך מבצע החיסונים בעיקר בקרב מי שעדיין בסיכון, סומן כצעד החשוב ביותר. כ-200,000 איש מעל גיל 50 לא חוסנו כלל, ועוד 700,000 הם מחלימים, אשר לא ידוע מה העמידות שלהם בפני הווריאנט (מעקב אחר תחלואה חוזרת לא הראה עד כה תחלואה גבוהה בקרב מחלימים). נוסף אליהם, ישנם 450 אלף לא מחוסנים בני 20-50. המשרד מבקש לנקוט צעדי הסברה, שטיבם בעיקר להסביר לאותם לא מחוסנים כי הסיכון שהם נמצאים בו הוא שוב ממשי, ולהסיר חסמים לוגיסטיים אם ישנם.

בהקשר לחיסון בני נוער, נאמר כי יש להבהיר להורים לבנים כי הסיכון לנזק בחיסון הוא כ-1:10,000 (כלומר, אם יחוסנו כל הנערים בישראל, לא יותר מ-20-30 ילקו בדלקת), וכי מדובר בדלקת חולפת אשר רק במקרים נדירים ביותר משאירה נזק לטווח רחוק. זאת, לעומת הסיכון במחלה שהוא גבוה יותר. הקבינט תומך באופן חד משמעי בחיסון בני הנוער בתנאים הנוכחיים.

לאחרונה ביקש משרד האוצר שלא להאריך את התקנים לרופאים שגויסו למערכת הבריאות בקורונה. כעת מבקשים המומחים לקבע את התקנים הללו, בין היתר מתוך הבנה שיש אפשרות שיגיע גם וריאנט נוסף.

באשר לתו הירוק, המומחים ממליצים שלא להחזיר אותו בשלב הראשון, אך לקחת זאת בחשבון כאופציה לשלבים הבאים אם הצעדים הנוכחיים לא יובילו לשליטה במחלה. כדי לא לפגוע בפעילות של עסקים הפונים לילדים, יש לאפשר להם בדיקות מהירות מסובסדות. המומחים לא הסכימו על מצב מסוים שממנו והלאה כדאי יהיה להפעיל את התו הירוק, אך הוסכם כי יש להניח את התשתית החוקית והלוגיסטית כדי שניתן יהיה ליישם זאת במהירות בעת הצורך.

לעומת זאת, אם הצעדים המידתיים יובילו לשליטה במחלה, וההתפרצויות שוב יהיו מקומיות, אפשר יהיה אולי להיכנס לשגרה של כמעט-מיגור, כפי שראינו לפני כמה שבועות, באמצעות שימוש ב"פק"ל התפרצות" אינטנסיבי שאמור לעצור את ההתפרצות ברמה המקומית.

המומחים ביקשו לתקשר לציבור שני דברים: האחד - אין מקום לבהלה. באוכלוסייה מחוסנת הסיכון להתדרדר למחלה קשה הוא נמוך. ובכל זאת - אם תהיה התפשטות מאוד מאוד רחבה של הווריאנט, גם תופעות שהן בסבירות נמוכה יהפכו שכיחות יותר, ולכן כנראה שנרצה למנוע התפשטות מאוד רחבה של המחלה. אם ההערכות לגבי וירוס הדלתא נכונות, ההשתלטות על הווירוס אמורה להיות פשוטה יותר באוכלוסייה המחוסנת, ממה שהייתה בשלושת הגלים הקודמים.

בקבינט המומחים משתתפים: פרופ' רן בליצר (יו"ר הקבינט), ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללים, פרופ' נחמן אש פרוייקטור הקורונה, ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, משנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים השרון, יורם חמו, לשעבר ראש זירת המודיעין הטכנולוגי בצה"ל, ד"ר בעז לב, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגפות), עדי יניב יגודה, ומחית מדיניות בריאות, ד"ר דורית ניצן, בכירה בארגון הבריאות העולמי, ד"ר אוהד קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בתל השומר. בדיוק הנוכחי השתתפו גם ד"ר נעה טריקי, מנהלת המחלקה למדיניות טכנולוגית רפואית במכבי שירותי בריאות, וכן המומחים שבנו את מודל חיזוי התחלואה, ד"ר עמית הופרט, מנהל היחידה לביוסטטיסטיקה וביומתמטיקה במכון גרטנר, ופרופ' ניר גביש, מומחה למודלים מתימטיים מן הטכניון.