תושבת לוד בטור מיוחד: "הופקרנו. ראינו בעיניים את הזעם"

ימים קשים עוברים על התושבים היהודים של העיר לוד. חמש דקות מנתב"ג, יהודים לא מרגישים בטוחים בבית שלהם. מי שיכול לצאת מהעיר יוצא, אבל לרבים בשכונה אין לאן ללכת. פשוט אין. חלקם הגדול הוא משפחות ותיקות בעיר, שזה המקום היחיד שהן מכירות.

כל מי שנוסע יוצא מפה בתחושה שהוא מפקיר את המבוגרים שנשארו, ולא בטוח שיהיה לו בית לחזור אליו. כי ברגע שהפורעים ישמעו, זה ייגמר. הם יראו את אות הניצחון שחיכו לו.

אזרחים נאלצו להגן על עצמם בידיים

במהלך יום שלישי, לאחר פרעות הלילה הקודם, התרענו בפני כל מי שרק הסכים לשמוע שהולך להיות חם. הסברנו אלף פעמים. חשבנו אפילו להביא אנשי אבטחה פרטיים אבל אמרו לנו לא לדאוג. הסבירו שהמשטרה תגברה כוחות, שהניתוקים שקיבלנו ממוקד המשטרה בלילה הקודם לא יחזרו.

בפועל, אם תושבים לא היו יורדים הלילה אל מתחת לבית שלהם עם מקלות, היה נגרם פה נזק לא רק ברכוש, אלא גם בנפש. אזרחים נאלצו להגן על עצמם בידיים.

בלילה שבין שני לשלישי הופתענו. המונים יצאו משולהבים מהמסגד. נשים, גברים, ילדים ומבוגרים. סטודנטים שהיו בישיבת כפר במתנ"ס (המעורב!) נאלצו לנעול את עצמם מחשש לחייהם ויצאו רק לאחר שעות ארוכות בליווי כוחות משטרה.

במקביל, מהבית שלנו ברחוב אקסודוס, התחלנו לראות פורעים נכנסים אל מתחם המכינה ומעלים אש בבית המדרש. תלמוד התורה נשרף. כיתה ג' הושמדה כליל. תושבים רצו בניסיון להציל את ספרי התורה. ניידת המשטרה וכיבוי האש שניסו להגיע למקום לא יכלו לעבור בשל רכב שהוצת בכביש.

ראינו בעיניים את הזעם

בשלישי כבר הבנו לאן זה הולך. כאמור, ראינו בעיניים את הזעם והרגשנו את חוסר האונים. נפגשנו עם מי שיכולנו להסביר את המצב ולבקש סיוע. הבטיחו שהסיוע יגיע. כשחזרתי הביתה מאותה ישיבה, הכין אותי נהג ערבי תוך צעקות מהרכב חולף "חכו חכו הלילה" והוסיף מספר קללות שאין לי כוונה לחזור עליהן.

ביום שלישי בשעה ארבע אחר הצהריים יצאה לוויה של פורע ערבי. מסע הלוויה עבר מתחת לבתים שלנו. אבנים נזרקו לנו על החלונות ושברו את כל השמשה. מבטי שטנה ותנועת 'חכו חכו' נמסרו לעברנו.
וחיכינו. מה כבר יכולנו לעשות. במשטרה אמרו שזה בטיפול. אלו ואלו יודעים איפה אנחנו גרים. יודעים בבירור מה עליהם לעשות.

תוך כדי הלילה התלהטו הרוחות. פורעים נכנסו לבניינים והמשיכו בשריפת הרכבים, ורכבים של יהודים בלבד. הם ידעו בדיוק באילו רכבים לפגוע.

בסביבות השעה אחת בלילה נפל החשמל בחלק ניכר מהבניינים. חלונות אי אפשר לפתוח כי האוויר בחוץ מלא בגז ועשן, ואת המזגן אי אפשר להפעיל. הסוללות בפלאפונים והקשר עם החברים והקהילה (המדהימה והעוטפת) בחוץ, מתחיל להיגמר. תחושת המחנק עולה.

אזרחים יהודים מתנועת 'השומר איו"ש' רצו בין אירוע לאירוע, מגיבים לקריאות שנשלחות בלי הרף בקבוצת הוואטסאפ, כדי לעזור לנו למתן את הלהבות ולשמור על חיינו.

אותם מתנדבים היו חיץ חי של ממש בינינו לבין הפורעים. בקבוק תבערה נזרק אל דירה ברחוב חשמונאים. חבר שלנו שומע את השכנה הערבייה שלו מכוונת את הפורעים לכיוון הבית.המשטרה בדרך.

מזל שעלה הבוקר, והפורעים החלו בצום. המצב נרגע. עד הלילה הבא? 

הכותבת היא תושבת שכונת רמת אשכול, לוד