בג"ץ פתיחת השמיים: המדינה תעביר עד מחר בשעה 16:00 נתונים מעודכנים

בדיון בבג"ץ שהתקיים אחה"צ בעתירות נגד סגירת השמיים, טענה המדינה כי יש להשאיר את מכסת הנוסעים היומית על 3,000 • השופטים הורו למדינה להעביר עד מחר נתונים מעודכנים מהסקר שקיימו לבחינת מספר הישראלים התקועים בחו"ל, וההחלטה תינתן לאחר מכן

מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי
מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי

הסתיים הדיון בבג"ץ בעתירות סגירת השמיים. נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, הורתה למדינה להעביר עד מחר (ב') בשעה 16:00 נתונים מעודכנים מהסקר שקיימו לבחינת מספר הישראלים התקועים בחו"ל, וההחלטה תינתן לאחר מכן.

בדיון בישיבת הממשלה הבוקר (א') בצל השאלה אם המדינה משוכנעת שאין ביקוש לטוס לישראל לקראת הבחירות ובכלל, מדוע היא לא מאפשרת את פתיחת השמיים, הציגו שרת התחבורה מירי רגב והמל"ל תמונת מצב לפיה אין ביקוש גדול לטוס לישראל. הדיון, שהתקיים לאור החלטת בג"ץ על פתיחת השמיים במסגרות עתירות שהוגשו נגד המדינה, הוביל לתשובה שהעבירה המדינה לבג"ץ: החשש הוא "שמא פתיחה לא זהירה והרחבה משמעותית של היקפי הכניסה לישראל תביא להכנסת וריאנטים המתפתחים ברחבי העולם. יש לדחות את העתירות, ואין עילה להתערבות שיפוטית. יש להשאיר את מכסת הנוסעים היומית על 3,000 ולבטל את הצו על-תנאי שניתן".

הדיון נערך במעמד שלושה שופטים ניל הנדל, יצחק עמית והנשיאה אסתר חיות. זהו הדיון השני שנערך, ומחר ייערך דיון שלישי בישורת האחרונה, 8 ימים לפני הבחירות.
בדיון אמר השופט הנדל לנציג המדינה: "אני לא רואה פה נכונות מצדכם להתגמש לקראת הבחירות".

הדיון בבג"ץ החל בדברי נציג המדינה שעליו לנמק מדוע לא תבוטל המכסה של כניסת 3,000 אנשים ביום ומגבלת היעדים הספורים מהם ניתן לשוב לישראל.
השופט ניל הנדל שאל את נציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן: "מדוע צריך עכשיו להמשיך עם מכסה של 3,000 איש בלבד?".

עו"ד ברמן ענה כי מדובר בפתיחה הדרגתית, וגם 3,000 מבחינתם זה סיכון שנלקח.
הנדל: "גם בהדרגתיות חובה שיהיה היגיון. אני לא רואה פה שום גמישות או נכונות להתחשב בכך שאנו לקראת בחירות". נשיאת העליון אסתר חיות נזפה בנציג המדינה: "על מה אנחנו מדברים פה? רק ביום שישי התחלתם לבדוק כמה ישראלים תקועים בעולם, זה דבר אלמנטרי. אין לכם נתונים".

עוד הוסיפה חיות כי "אנחנו רוצים להבין אם יש סיכון מוחשי שמצדיק פגיעה כל-כך משמעותית בזכויות". ד"ר שרון אלרעי פרייס ממשרד הבריאות אמרה כי "שליש מהמדינה עדיין לא מחוסנים - בין אם מבחירה או בין אם ילדים שלא יכולים להתחסן. יש חשש משמעותי מוריאנטים". לכך השיבה הנשיאה חיות: "השאלה באיזה סיכון מדובר והאם זה מצדיק את סגירת השמיים לבחירות - זו שאלה של איזונים".

השופט הנדל ציין כי "אנחנו מוכנים להסתכן עם פתיחת המשק אבל פתאום כשמדובר בעניין של לבחור אין פה גמישות לתקופה קצרה". לכך השיבה ד"ר אלרעי פרייס: "אני לא חושבת שזה סיכון שאנחנו רוצים לקחת. אנחנו יודעים שרוב האנשים לא שומרים על בידוד. אם היו שומרים על בידוד לא הייתה לי בעיה שכולם ייכנסו".

4.1 מיליון מחוסנים במנה השנייה ועוד 800 אלף מחלימים, ככל שמספרם גדל, קטן בהתמדה מספר הנוסעים שיידרשו לבידוד בחזור. נקודה נוספת היא שכבר כעת מי שיספיק להגיע לארץ יידרש להיכנס לבידוד כלומר שיידרשו להצביע בקלפיות מיוחדות למבודדים. ייתכן שזה כשלעצמו ירתיע אנשים שביקשו להגיע - מלהגיע כעת.

העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון, רשאים להגיב לתשובת המדינה, והדיון בבג"ץ התקיים אחר-הצהריים, תשעה ימים לפני הבחירות ותחת עננת החשש שהמדינה, במתווה פתיחת השמיים שלה, תמנע מאזרחים להגיע ולהצביע לאור הגבלת מכסה יומית של 3,000 נוסעים וטיסות שמתקיימות מיעדים ספורים. העותרים טוענים כי במצב הנוכחי נמנעת כניסת של אלפי ישראלים ששוהים במדינות שונות.

נזכיר כי בג"ץ הורה למדינה לפתוח את השמיים במסגרת התנהלות המונעת כניסת ישראלים ארצה, על רקע הבחירות ובכלל. בתשובה המאוד ארוכה שמספקת המדינה היא משיבה לטענות ולהצעות שהושמעו בדיונים בערכאות המשפטיות, אולם מתבצרת בעמדתה כי המתווה הנוכחי מהווה איזון בין כניסת ישראלים למדינה ובין החשש להכנסת תחלואה נוספת לישראל.

אפשר למצוא נחמה מסוימת בתגובת המדינה, שמודה כי דרך המגבלות על נתב"ג היא מגבילה את זכותם של אזרחי המדינה לצאת ולהיכנס לישראל - זכות חוקתית. אלא שהמדינה טוענת כי הזכויות "אינן זכויות מוחלטות" אל מול החשש מיבוא וריאנטים של נגיף הקורונה, ומכאן שהפגיעה, לטענתה, היא מכוח החוק ולתכלית ראויה.

לתהייה מדוע מיגור החשש הזה לא יבוא דרך בדיקות PCR, המדינה משיבה כי "לפי עמדתו של המקצועית של משרד הבריאות, בדיקה אינה מפיגה את החשש מפני יבוא תחלואה".

לתהייה מדוע לא להגביר את האכיפה הבעייתית על בידוד ביתי, המדינה משיבה כי "חובת הבידוד אינה מספקת מענה הולם לחשש מפני זליגת תחלואה מחו"ל".

לרעיון של החרגת מחוסנים ומחלימים ממכסת הנוסעים היומית, המדינה משיבה כי "חלופה זו מעוררת קשיים תפעוליים ומהותיים". הקשיים נובעים מכך שלפי המדינה, "לא ניתן לדעת מי מבין הנכנסים לישראל הוא מחלים או מחוסן"; ושנית, גם הקהל הזה עשוי להיות חשוף ליבוא של וראינטים", ולכן המדינה גורסת כי רק חלופת מכסת הנכנסים תשיג את התכלית של צמצום כניסת וריאנטים.

ומה בהקשר של הבחירות הקרבות? "אין חולק כי הבחירות מחדדות ומעצימות את הצורך לאפשר לאזרחים לחזור ארצה", מציינת המדינה, אך. באותה נשימה היא חוזרת על ההקלות לכאורה שהתרחשו במנגנון התעופה, עם ויתור על ועדת החריגים והגדלת המכסה ל-3,000 נוסעים.

הבשורה שהמדינה מוכנה ללכת לקראתה היא ביטול קביעת היעדים שמהם מותרות הטיסות לישראל כיום: ניו יורק, פרנקפורט, פריז, לונדון, קייב ועוד יעדים שמהם מותרת טיסה נקודתית, דוגמת טורונוטו, הונג קונג, מוסקבה, מדריד ואמסטרדם.

"אין חולק כי הצעדים שננקטו בכל הנוגע לסגירת השמיים הם חריגים הן במישור המשפטי והן במישור המעשי", טוענת המדינה, ומפרטת באריכות כי ההסדרים שנקבעו ו"שתוקנו מעת לעת שואפים לתת מענה לצרכים הבסיסיים". לכך נוסיף שהחלטות שהתקבלו - והיו רבות כאלה - ננקטו בהתראות קצרות שלא אפשרו לנוסעים להגיב, ובעיקר ההחלטה לסגור את השמיים שמומשה יומיים לאחר שהתקבלה בסוף חודש ינואר.

המדינה חוזרת ומפרטת את החשש מכניסת וריאנטים של נגיף הקורונה, ומונה את המקרים שאותרו עד כה. לטענתה, "מכיוון שאין ריצופים שיטתיים ברוב מדינות העולם, לא ניתן לדעת מהיכן תגיע הסכנה, ולא ניתן למקד את פעולות המניעה. ככל שהזמן נוקף, יש עדות לוורינאטים מוטנטיים במספר הולך וגדל של מדינות".

עוד מביעה המדינה חשש מפני "יבוא תחלואה מחוץ לארץ, ובפרט וריאנטים חדשים ולא מוכרים של הנגיף, שהאפקטיביות של החיסון הקיים תהיה פחותה לגביהם".

המדינה מנמקת את בחירת היעדים מהם הופעלו טיסות לאחר סגירת השמיים ב-26 בינואר, ואת החלטתה למנוע מאזרחים לצאת מהארץ או להיכנס למדינתם - למעט באישור של ועדת חריגים. המדינה מגבה את החלטותיה בדבר מכסת הנוסעים שנקבעה והוספת יעדים.

בפרק שבו פירטה באריכות על ניסיונה לייצר בידוד "אפקטיבי" לחוזרים מחו"ל, מפרטת המדינה כי "שיעור ההפקדה על בידוד ביתי אינו מעודד" ונובע מאי-סדרים ברישומי הטלפונים הסלולריים של החוזרים מחו"ל. לטענתה, "מאחר שמדובר בנתונים לא מזוהים, לא ניתן לדעת מי מבין החוזרים מחלים ומחוסן (שאינם מחויבים בבידוד)".

עוד מעריכה המדינה כי פחות מ-20% מהנכנסים לישראל הם מחוסנים ומחלימים. אל מול הנתון הזה, מנכ"ל נתב"ג, שמואל זכאי, העריך במסיבת עיתונאים שהתקיימה בשבוע החולף כי 70% מהנכנסים לארץ הם מחוסנים/מחלימים.

כך או כך, המדינה פרטת מדוע בחרה בבידוד במלוניות אחרי שהנוסעים לא הקפידו על בידוד ביתי - בחירה כושלת שהמדינה מודה בה - בסאגה שעלתה לה חצי מיליארד שקל (למימון המלוניות). עוד מפורט על אישור אמצעים דיגיטליים (צמידים אלקטרוניים/אפליציית מעקב) בכדי לאכוף את חובת הבידוד - מה שיוכל להשפיע על קיבולת הנכנסים בשערי נתב"ג.

המדינה כאמור סבורה כי אין עילה להתערבות שיפוטית. היא מוצאת לנכון לנמק מדוע נבחרה מכסה של 3,000 נכנסים ביום - מספר "שאינו חישוב אריתמטי", מספר המשקף "איזון בין השיקולים," בשעה שהקיבולת האפקטיבית של נתב"ג, לפי תשובת המדינה, היא של 4,000 נוסעים ביום. יוער כי המספר שנקבה בו שרת התחבורה רגב במסיבת עיתונאים שכינסה עמד על 10,000 נוסעים ביום. 

איכות השלטון: להפוך את הצו לפתיחת השמיים למוחלט

כאמור, המדינה רוצה לפתוח יותר יעדים ולהשאיר את מכסת הנוסעים היומית על 3,000 - זו תמצית תשובתה לעתירה שתידון בקרוב בבג"ץ שכבר הוציא צו על-תנאי לפתיחת השמיים בעקבות מספר עתירות שהוגשו נגד המדינה. המדינה ביקשה לדחות את העתירות על הסף. אחת העותרות בנושא היא התנועה לאיכות השלטון, שמשיבה כעת לתגובת המדינה וטוענת: יש להפוך את הצו לפתיחת השמיים למוחלט ולהורות על ביטול התקנות. 

העתירה של התנועה לאיכות השלטון עוסקת בפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר, כשרבים מהישראלים שרוצים לשוב לארצם, לא יכולים לעשות זאת לאור מגבלת נוסעים יומית וטיסות מיעדים ספורים בלבד.

התנועה טוענת כי לא שמכסת ה-3,000 נוסעים אינה מייצגת אפקטיבית את הקיבולת של נתב"ג, אלא שגם לא נבחנו החלופות האפשרויות המידתיות אשר פגיעתן פחותה (דוגמת ביצוע בדיקות נוספות או שימוש באמצעים לטובת הגברת האכיפה לחובת הבידוד).

עוד נטען כי לצד הפגיעה בזכות היסוד לחזור למדינה, הרי שהאפשרות שתימנע זכות הבחירה מישראל מכפילה את הפגיעה האפשרית - פגיעה כפולה זו "אינה עומדת במבחן המידתיות, ולכן התקנות אינן חוקתיות".