בג"ץ הכריע סופית: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר

שופטי בג"ץ דחו על הסף את עתירות לשכת עוה"ד, התנועה למשילות ועמותות אופק ואס"ף נגד כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - זאת בשל השיהוי הכבד בהגשתן, למעלה משנתיים מאז אושרו ופורסמו וזמן קצר לפני תחילת תחולתן

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

בית המשפט העליון הכריע סופית: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021. שופטי בג"ץ דחו היום (א') על הסף את העתירות שהגישו לשכת עורכי הדין, התנועה למשילות ועמותות אופק ואס"ף נגד כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ב-1 בינואר 2021 - זאת בשל השיהוי הכבד בהגשתן, למעלה משנתיים מאז אושרו ופורסמו וזמן קצר לפני תחילת תחולתן.

השופטים ג'ורג' קרא, עוזי פוגלמן ואלכס שטיין קבעו כי התנהלותה של לשכת עורכי הדין,  "אשר מחד גיסא נטלה חלק אקטיבי ומשמעותי בעיצוב התקנות והייתה חלק אינטגרלי מהליך גיבושן במשך שנים, ומאידך גיסא לאחר שנים של שיתוף-פעולה הגישה עתירה הטוענת נגד סמכותו של שר המשפטים לשנות את התקנות, מעלה סימני שאלה רבים וייתכן שאף מקימה נגדה השתק מלטעון את הטענות אותן היא מעלה בעתירתה".

שופטי העליון הוסיפו כי בכל מקרה "אין עילה להתערב בסמכותו המפורשת של שר המשפטים הקבועה בחוק בתי המשפט להתקין את התקנות".

במסגרת העתירות טענו לשכת עורכי הדין והעמותות כי הסמכות לקבוע שינויים מבניים ויסודיים נתונה לרשות המחוקקת בלבד. העותרות לא טענו נגד מהות השינויים אלא כי מדובר בשינוי מהותי ויסודי בשיטת המשפט, ולכן טענו כי ההחלטה חורגת מסמכות שר המשפטים.

שופטי בג"ץ קבעו כי "העותרות לא הצביעו על פגיעה מסוימת וקונקרטית בזכויות יסוד מוגנות", וכי "התקנות החדשות נועדו ליתן מענה לאינטרס ציבורי דוחק של קיומו של הליך משפטי צודק ויעיל המנצל כראוי את המשאבים השיפוטיים המוגבלים".

בהחלטה צוין כי העבודה על התקנות החלה לפני שש שנים, כבר בשנת 2014 בתקופת שרת המשפטים דאז, ציפי לבני. בספטמבר 2016 אישרה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, את התקנות החדשות לפי סמכותה בחוק בתי המשפט וקבעה כי ייכנסו לתוקף בספטמבר 2019.

נזכיר כי מדובר בשינוי מהותי ולמעשה כינון סדר דין אזרחי חדש - במקום 532 צומצמו התקנות ל- 180 תקנות. התקנות יגבילו את מספר העמודים על כתבי בית הדין שיוגשו, יחייבו את הצדדים להתכונן להליך עם פתיחתו תוך קיום פגישה מקדימה בניסיון להגיע להסכמות, מתן סמכויות לשופטים שלא היו קודם לכן, קביעת תפקיד חדש של "מזכיר משפטי" שבסמכותו לדחות כתבי בית דין שלא עומדים בתקנות ומעבר לגישה של טיעונים בעל-פה.

תקנות סדר הדין האזרחי הישנות הותקנו בשנת 1964 ועברו שינוי נוסח בשנת 1984 וכן תיקונים נקודתיים מעת לעת. שופטי בג"ץ ציינו כי תכלית הרפורמה בסדר הדין האזרחי היא לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן. כל זאת, תוך יצירת איזון בין צרכיהם של מתדיינים שונים, לרבות התחשבות בבעלי דין בלתי מיוצגים.

לבקשת לשכת עורכי הדין נדחה שלוש פעמים מועד כניסתן לתוקף של התקנות על-ידי שרי המשפטים הקודמים - איילת שקד ואמיר אוחנה. שר המשפטים הנוכחי, אבי ניסנקורן, דחה אף הוא את כניסתן לתוקף לחודש ינואר 2021, על-מנת לאפשר שהות לעורכי הדין להיערך לרפורמה ולאפשר לוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, לבחון את ההערות הנוספות שהעלתה לשכת עורכי הדין.