יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
גם קרנות הנאמנות המסורתיות יורשו להשקיע במניות בפלטפורמת המסחר בחברות פרטיות של שנקראת "רצף מוסדיים", דבר אשר צפוי להזרים ביקושים של מיליארדי שקלים לפלטפורמת מסחר זו.
ל"גלובס" נודע כי רשות ניירות ערך ממשיכה לנסות ולהקל על השקעת כספי הציבור באפיקים שבעבר היו חסומים להשקעה לציבור הרחב, ובעיקר בחברות מחקר ופיתוח בתחומי ההייטק, ובימים הקרובים היא צפויה להשיק מהלך שיתיר לקרנות הנאמנות להשקיע ברצף, שמותג לאחרונה מחדש תחת השם TASE UP.
פחות מחצית שנה לאחר שהרשות, בראשות היו"רית ענת גואטה, הרחיבה את מערכת המסחר "רצף מוסדיים" כך שיוכלו להיסחר בה מספר סוגי ני"ע חדשים ושל חברות מתחומים חדשים, היא תאפשר בקרוב גם למשקיעי קרנות הנאמנות להשקיע דרך ה"רצף" בחברות פרטיות שלא עברו הליך של IPO (הנפקה ראשונית). ככל הידוע הרשות צפויה לפרסם הוראות בנושא זה בימים הקרובים, ואז יעלה הנושא לאישור מליאת הרשות.
מדובר בצעד המשך לשני מהלכים מרכזיים שנעשו בחודשים האחרונים על ידי הרשות ועל ידי הבורסה, במטרה להרחיב את מערכת המסחר למוסדיים ממערכת שפועלת רק באג"ח למערכת שבה נסחרים ניירות ערך נוספים, ובראשם מניות. במסגרת זאת הרשות גם הרחיבה בחודש מאי השנה את הפלטפורמה גם לסטראט-אפים, נותני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים וגופי השקעה בנדל"ן .
כעבור שלושה חודשים הבורסה, שבניהול איתי בן זאב, ניצלה את הפלטפורמה המורחבת שיצרה הרשות ויצאה בקמפיין ל-TASE UP - מיצוב מחדש של רצף המוסדיים כמערכת מסחר שהינה כביש עוקף הנפקה לחברות שרוצות להיסחר אך עדיין להיות חברות פרטיות - שאינן מעוניינות לפרסם תשקיף ולא לשלם אגרות - ושמכוונת למעשה לחברות טכנולוגיה. במסגרת זו השיקה הבורסה קמפיין והודיעה על יצירת שיתופי פעולה עם בנק ההשקעות ג'פריס, פאנד-איט, נובוס וחברת המחקר IVC.
מהלכים אלה מצטרפים למהלך חשוב שמובילה רשות החדשנות, יחד עם גורמי רגולציה וממשל אחרים, לעידוד פעילות המוסדיים הישראלים בהשקעות הסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה, שעד כה הסתפקו בעיקר במימון משוק ההון סיכון, דרך מתן הגנה למוסדיים מכספי המדינה בהשקעות אלה. ברשויות ובבורסה מקווים כי שילוב המהלכים הללו יחזק את הקשר בין חברות הטכנולוגיה הצעירות בישראל לבין הציבור הרחב, שמשקיע בעיקר דרך קרנות הפנסיה, קופות הגמל, חברות הביטוח ומנהלי קרנות הנאמנות.
פוטנציאל ביקושים בהיקף 16 מיליארד שקל
הרצף המוסדי, שהפך כאמור ל-TASE UP, נוסד ב-2004 במערכת מסחר בין מוסדיים ומשקיעים כשירים באיגרות חוב ובאג"ח להמרה. רק ב-2020 הרשות הרחיבה את היצע הניירות בפלטפורמה גם למניות וגם לחברות קטנות שבעבר היו חסומות מלהגיע לרצף. עתה מרחיבה הרשות את הביקוש לני"ע שייסחרו ב-TASE UP, דרך צירוף קרנות הנאמנות המסורתיות לשוק זה.
ואולם, יהיו מגבלות על ההשקעה של קרנות הנאמנות בניירות שנסחרים ב-TASE UP. ראשית, הקרנות המחקות, קרנות הסל והקרנות הכספיות לא יהיו חלק מעולם הרצף, שאינו רלוונטי להן. לכן רק הקרנות המסורתיות "הרגילות" יורשו להשקיע דרך פלטפורמת הרצף. לקרנות אלה יותר להשקיע בני"ע הנסחרים ברצף שיעור של עד 10% מנכסיהן, כשבמקביל תוגבל החשיפה לחברה מסוימת ללא יותר מ-2.5% מנכסי הקרן. לצד זאת, "קרנות סגורות" ו"קרן מועדים קבועים", שבהן הפדיון בפועל לא נעשה על בסיס יומי אלא בעיתוי קבוע מראש, יוכלו להשקיע ברצף עד 20% מנכסיהן ולהחזיק בחשיפה של עד 5% מנכסיהן בתאגיד מסוים.
לאור סייגים אלה, נראה כי הכנסת קרנות הנאמנות לרצף יכולה להזרים לפלטפורמת ה-TASE UP פוטנציאל ביקושים נוסף של כ-16 מיליארד שקל. קרנות הנאמנות דינמיות בשוק ויוצרות הרבה מסחר, בשונה מהגופים המוסדיים שמתאפיינים לרוב בקנייה והחזקה לזמן ארוך. לכן ברשות מקווים כי הכנסת קרנות הנאמנות תשפר את "עומק השוק" ברצף. ככל הידוע ברשות לא פוסלים הקלה עתידית במגבלות שיעורי ההשקעה של קרנות הנאמנות ב-TASE UP, והגדלת פוטנציאל ההשקעה שלהן בני"ע ברצף מוסדיים.
היו"רית גואטה שואפת להנגשת השוק המוסדי לקהלי יעד חדשים, ובראשם חברות ההייטק, וגם לעסקים הקטנים והבינוניים (בדגש על קרנות וגופים שמסייעים במימון העסקים הללו), כמו גם לחיבור חברות הטכנולוגיה להשקעות הציבור ולפיתוח המסחר בבורסה. הטיפול בנושא זה הואץ לאחרונה לנוכח האתגרים שיצר משבר הקורונה.
עיקרי המהלך של הרשות
● יותר לקרנות נאמנות להשקיע בניירות ערך של חברות פרטיות
● הקרנות המסורתיות יוכלו להשקיע עד 10% מנכסיהן דרך פלטפורמת ה-TASE UP
● המהלך יוסיף פוטנציאל ביקושים של 16 מיליארד שקל למסחר בפלטפורמה
● ברשות ובבורסה מכוונים את הפלטפורמה לחברות טכנולוגיה שעדיין לא רוצות IPO