גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מינוס 150 מיליארד שקל (בינתיים): האם כלכלת ישראל בדרך לעשור אבוד

לפי התחזיות המעודכנות הנזק הכלכלי למשק בשנים 2020-2021 כבר חוצה את קו ה-150 מיליארד שקל ● סגר במתכונת הסגר של חודש מרץ דוחה בשנה נוספת את ההתאוששות, רק שהפעם המשק מוחלש ווהסכנה להדרדר לשפל של שנים גדולה הרבה יותר

המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס
המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס

12.1% תחזית אבטלה ב-2021: התסריטים הפסימיים הופכים לרלוונטים

התרחישים המקרו-כלכליים למשק שהוצגו עד היום לא שיערו שהממשלה תטיל סגר חמור יותר מזה שהוטל במרץ-אפריל. בתרחישים הגרועים ביותר שלהם הניחו הכלכלנים שהסגר הנוסף יהיה בעוצמה של שני שלישים מהסגר הקודם, מבחינת היקף השבתת הפעילות הכלכלית. אם בסופו של דבר יוחלט להחמיר את הסגר מעבר לסגר הראשון יהיה צורך לעדכן מחדש את התחזיות, שכבר היום הן קודרות ביותר.

שנת 2020 הייתה השנה הגרועה ביותר למשק מבחינת נתוני הצמיחה - אך היא עומדת להפוך לגרועה הרבה יותר. על-פי התחזית האחרונה של בנק ישראל מחודש אוגוסט היה המשק צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% ב-2020 בתרחיש שבו אין סגרים נוספים. במקרה של סגר נוסף (כאמור חלש יותר מהסגר הראשון שהוטל על המשק) צפו בבנק ישראל צמיחה שלילית של 7%. הפער בא לידי ביטוי גם בשנת 2021: הצמיחה של המשק בשנה הבאה תתכווץ כתוצאה מהטלת סגר נוסף ותעמוד על פחות מ-3% (במקום 6%).

פער התוצר, או הנזק הכלכלי המצטבר למשק ממגפת הקורונה עמד בתרחיש האופטימי על 5% ובתרחיש הפסימי-יחסית על 10%, שהם כ-150 מיליארד שקל. הפער בין שני התרחישים עומד במונחים מספריים עומד על 60 מיליארד שקל.

הגירעון על-פי התרחיש הפסימי אמור לזנק השנה למעל 14% ולהשאר גבוה יותר מ-12% גם בשנת 2021. אבל האינדיקציה המוחשית ביותר למחיר האנושי היא בנתוני האבטלה שמראים שסגר נוסף דוחה בשנה שלמה את ההתאוששות: לפי התרחיש האופטימי היה שיעור האבטלה אמור לרדת ל-7.7% ב-2021, אך לפי התרחיש הפסימי-יחסית תעמוד האבטלה ב-2021 על לא פחות מ-12.1%. מדובר על תוספת של 4.5% מהשכירים במשק למעגל המובטלים כלומר על קרוב ל-200 אלף איש נוספים - ואלה כאמור התרחישים שנראים כרגע אופטימיים. 

30-35 מיליארד שקל: עלות מתווה הסגר שהוצג לממשלה השבוע

ההצעה שהציג לשרים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיברה על משק לשעת חירום, או העברת המשק למתכונת הפעלה במלחמה כוללת - מה שלא קרה כאן מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973. 30-35 מיליארד שקל היא עלות הסגר במתכונת שהוצגה בפתח ישיבת הממשלה. 

מדובר על מתכונת שמבוססת על שיקולים בריאותיים בלבד, ומתירה להפעיל רק שירותים חיוניים באמת, כלומר רק מערכות "מצילות חיים": מערכת הביטחון, המשטרה וכוחות ההצלה, מערכת הבריאות, תשתיות החשמל התקשורת והמים, עסקים ומפעלים בענפי התרופות והמזון.

הצעה כזו "חותכת" את התוצר של המשק בכ-90% ומביאה לסגירתם - לראשונה אי-פעם - של מערכת הבנקים, הבורסה, מפעלי גדולים כמו אינטל ואחרים. מעבר לנזק הישיר, סגירה כזו עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים למפעלי תעשייה שחייבים לעבוד 24/7 ולפגיעה קשה בייצוא הישראלי, תוך איבוד לקוחות, הפרת חוזים וחשיפה לתביעות פיצויים.

הגזירה הכלכלית הנוראה הזו לא נחתה על המשק בסופו של דבר הודות לפעילות נמרצת של שר האוצר ישראל כ"ץ (שתיקנה את אי הצלחתו בממשלה) והלחצים של ארגוני המגזר העסקי ואחרים. במהלך אתמול הוכנסו שורת תיקונים וריכוכים בניסוחים של תקנות הסגירה של המשק, שאפשרו להחריג מהשבתה את ענף הבנייה והתשתיות, את התעשייה הבטחונית, את מפעלי ההייטק הגדולים ותשתית שלמה של עסקים "תומכי לחימה" שמאפשרים את הרציפות התפקודית של התעשייה היצרנית. המתכונת הסופית של הסגר שיוטל מהיום דומה הרבה יותר לסגר שהוטל במרץ - וגם תג המחיר יהיה דומה (ראה בהמשך).

שני הבדלים קטנים שנותרו: במרץ הותר להעסיק עד 30% מהעובדים או עד 10 עובדים בכל מקומות העבודה - הקלה שאינה כלולה בסגר הנוכחי, ולכן אפשר לומר שעדיין שמדובר בסגר חמור יותר מהסגר הראשון אם כי נכון לעכשיו מדובר על תקופה קצרה יותר (שבועיים לעומת חודש ויומיים).

6.5 מיליארד שקל: עלות הסגר החלקי הנוכחי, במתכונת המקלה

זה תג המחיר של הסגר החלקי שבו נמצאת ישראל מאז יום שישי האחרון. מדובר נזכיר כי מדובר בסגר שבו ענפי התיירות והמסחר מושבתים לחלוטין, הקניונים החנויות המסעדות וכל שאר העסקים השייכים לענפים אלה - סגורים, למעט משלוחים מהמסעדות. בנוסף מערכת החינוך פועלת חלקית ומתנהלת באמצעות זום, למעט גנים פרטיים והחינוך המיוחד שעובדים כרגיל.

במתכונת, המופעלת מזה כשבוע, איבד המשק תוצר בהיקף של 2 מיליארד שקל וקרוב ל-100 אלף עובדים נשלחו הביתה לחל"ת. מדובר בעיקר בעובדים בענפי המסחר (למשל ברשתות הקמעונאות הגדולות), בעובדי בתי המלון ובעובדים במסעדות, הפאבים ובתי הקפה. עבורם, אפילו הסגר הזה, שהוא המקל ביותר - מהווה משבר אמיתי.

9-10 מיליארד שקל: תג מחיר למתווה במתכונת של הסגר הקודם 

זה תג המחיר למשק אילו יוטל עליו סגר זהה לזה שהונהג כאן מ-17 למרץ ועד ל-19 באפריל. הסגר במרץ, נזכיר, היה אמור להיות סגר כללי שרק שירותים חיוניים יופעלו בו. ואולם המאמצים הקדחתניים של הפקידות הבכירה באוצר (המנכ"ל שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור ואחרים) בגיבוי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ובהסכמת משרד הבריאות, הובילה לריכוך של המתכונת המוצעת בשלושה מקומות מאד מרכזיים.

ראשית, הורחבה ההגדרה של שירותים חיוניים: מרבית התעשייה וחלק ממגזר השירותים שהיא תלויה בו הוגדרו חיוניים, והורשו בעצם לעבוד כרגיל. שנית, אפשרו לעסקים קטנים, המעסיקים עד עשרה עובדים, להמשיך ולעבוד כרגיל. שלישית אפשרו לכל שאר הענפים, הלא-חיוניים, לפעול במתכונת שאפשרה התייצבות במקום העבודה של 30% מהעובדים.

שלושת השינויים האלה אפשרו למעשה למשק לעבוד ב-80% תפוקה עם כ-50% מהעובדים. זה הביא עדיין לירידה של 20% בצמיחה ול-1.4 מיליון איש שנפלטו משוק העבודה - אבל עדיין זה אפשר התאוששות מהירה יחסית.

צריך לזכור הבדל משמעותי בין מרץ-אפריל להיום. אז המשק נכנס לסגר במצב מצויין, העסקים היו עם יתרות של מזומנים והמערכת הבנקאית איתנה. היום המשק נכנס לסגר במצב שונה לחלוטין, חלש בהרבה וללא אופק ברור.

תרחיש האימים: עשור אבוד לכלכלה הישראלית

"כמו התקפה גרעינית" זו הייתה תגובתם הראשונית של כלכלנים שנחשפו למתווה הסגר המקורי שהובא לאישור הממשלה שלשום, מתווה שעורר התנגדות מקיר לקיר, של שר האוצר, נגיד בנק ישראל, הדרג המקצועי האוצר ופרוייקטור הקורונה.

פצצת אטום כלכלית אינה גובה קורבנות בנפש, לא בטווח המיידי, אבל למרות שהמתווה המוצע נועד להציל חיים ולא לסכן אותם, הנזק הכלכלי הטמון בו עלול לעלות גם בחיי אדם. לאיש אין יכולת לאמוד מראש את המחיר הכלכלי, החברתי והאנושי שסגר כזה יגבה מהציבור הישראלי.

תג המחיר של הסגר שעמד בתחילת הישיבה על 30-35 מיליארד שקל (לפי הערכות האוצר) הופחת במידה ניכרת מאד כתוצאה מההחרגות של ענפים ומפעלים רבים בדרך עד לאישור התקנות הכנסת - והוא קרוב היום הרבה יותר ל-10 מיליארד השקלים של הסגר ממרץ אבל יש הבדל אחד חשוב. המשק שנכנס לסגר הראשון היה משק צומח ואיתן, יחס החוב היה נמוך והגירעון סביר ולמרבית העסקים היו יתרות ומזומנים. הסגר השני פוגש משק מותש, חצי מיליון מובטלים וממשלה שכבר ניצלה את האמון, או האשראי שיש לה בשווקים כדי לגייס מעל 100 מיליארד שקלים. אם את הסגר הראשון צלחה ישראל ללא הורדת דירוג, הסכנה הפעם הרבה יותר קרובה ומוחשית.

וחשוב לזכור, לאיש אין ספק שהסגר יופסק בתום החגים. מדובר רק בפרק ראשון בתהליך ארוך של סגירת המשק - ללא שום אסטרטגיית יציאה או תכנית הדרגתית לפתיחה מחדש ויציאה מהמשבר.

קשה להסביר המשמעות של המספרים האלה. לציבור לא ממש ברור ההבדל בין 6.5 ל-10 ואפילו ל-30 מיליארד שקל. דרך מוחשית יותר לתרגם את התרחישים המקרו-כלכליים תהיה במונחים של שנים אבודות. הערכות הכלכלנים דיברו על התאוששות ניכרת במהלך 2021 אילו המשק היה ממשיך לעול בתנאים הנוכחיים. סגר נוסף דומה לזה שהוטל במרץ-אפריל מאט את תהליך ההתאוששות בשנה תמימה ומחזיר את שוק העבודה למצבו מלפני הקורונה רק ב-2022. משום כך אפשר להעריך שהסגר החמור, משמעותו במקרה הטוב, עוד שנה אבודה למשק ולתעסוקה ודחיית ההתאוששות עד 2023. אבל בתרחיש הפסימי ביותר זעזוע כזה עלול להכניס את המשק ללא פחות מעשור אבוד - כפי שמראה לנו התקדים ההסטורי של מלחמת יום הכיפורים.

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו