דעה: להציל את המגזר העסקי בחברה הערבית

קריסת העסקים בחברה הערבית תוביל גם לקריסה בהכנסות מארנונה ברשויות המקומיות הערביות, שייכנסו לגירעון עמוק ויתקשו לתפקד

עסקים קטנים / צילום: Shutterstock
עסקים קטנים / צילום: Shutterstock

עסקים קטנים ובינוניים במשק הישראלי הם גורם חשוב בצמיחה הכלכלית ותורמים שיעור משמעותי מהתוצר המקומי. בשנת 2019 העסקים הקטנים והבינוניים ייצרו 52% מהתוצר במגזר העסקי. בחברה הערבית חשיבותם של עסקים אלה גדולה עוד יותר, שכן יחד הם הסקטור המעסיק את מספר העובדים הגדול ביותר במגזר, מעניק שירותים חיוניים לאזרחים ומשלם חלק ניכר מכלל המסים.

הסכנה לסגירת עסקים בחברה הערבית כתוצאה ממשבר הקורונה גדולה יותר מזו שבחברה היהודית, וזאת מכמה סיבות: ראשית , העסקים בחברה הערבית סובלים בדרך כלל מבעיות אשראי, מכיוון שיש בידיהם פחות אפשרויות לגיוס הון או למתן בטוחות (collateral). לכן הידרדרות במצב הכלכלי הלאומי עלולה להוסיף עוד שמן למדורה ולהביא לסגירת עסקים רבים במגזר. שנית, עסקים רבים בחברה הערבית נמצאים גם בתקופות הרגילות על סף פשיטת רגל. הנתונים השנתיים מראים שביישובים ערביים כגון רהט וסכנין, נמצא מספר העסקים הגבוה ביותר שפושטים רגל מדי שנה, ולכן המשבר הנוכחי רק יחמיר את המצב הכלכלי בחברה הערבית. שלישית , עסקים בחברה הערבית מהווים שוק משני לכלכלה המרכזית, המתמקדת בעיקר ביישובים הגדולים במדינה (כמו תל אביב), והם מתקיימים בין היתר משירותים שהם מספקים לכלכלה המרכזית בזמן צמיחה. עסקים כאלה הם הראשונים להינזק מקריסת הביקוש לשירותיהם בזמן משבר, לכן אין פלא שחברה הערבית נסגרים עסקים רבים יותר.

למצב זה יש השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה בחברה הערבית. ראשית, קריסת העסקים תוביל גם לקריסה בהכנסות מארנונה ברשויות המקומיות הערביות, מכיוון שזהו מקור ההכנסה העצמאי העיקרי שלהן. הרשויות ייכנסו לגירעון עמוק ויתקשו לתפקד, דווקא בשעה שבה פעילותן דרושה יותר מכל לשמירת ההסגר ולסיוע לתושבים. שנית, העלייה באבטלה עלולה להעמיק את תחושות הייאוש והמצוקה הקיימות ממילא ולהגביר עוד יותר את מגפת הפשיעה בחברה הערבית.

על העסקים הערביים לפעול באופן מלוכד בהתמודדות עם המצב. התארגנות זו תכלול הקמת צוותים ייעודיים, שיחד יוכלו לתת מענה ראשוני למשברים, לשינויים ולמצבים עסקיים מורכבים שיבואו. ההתארגנות תסייע להוציא לפועל תוכניות קיימות לניהול משברים ולהמשכיות עסקית, לבצע הערכת סיכונים לטווח הקצר והארוך, לטפל בשרשרת האספקה וליצור לעובדים סביבת עבודה דיגיטלית ותומכת. בכלכלה המרכזית ובמגזר היהודי קיימות חברות גדולות דיין ובעלות כיסים עמוקים דיים כדי ליצור לעצמן צוות ייעודי לטיפול במשבר. עבור עסקים קטנים בשוק המשני והמודר, החלופה היחידה היא להתאגד יחד לצורך זה.

בנוסף, הממשלה תהיה חייבת לערוך שינויים בתקציב ולהתאים אותו למצב החדש הנוכחי בשני שלבים: שלב ראשון , חזרה חלקית לשגרה בה עדיין המגפה תוקפת בני אדם במצב שיש ריסון מסוים כתוצאה מהפנמה וציות של האוכלוסייה להוראות מערכת הבריאות המקומית והעולמית ונקיטת אמצעי הגנה שעוזרים לשיטוח הגרף. שלב שני , המשק חוזר לפעילות מלאה בתהליך שיקום מדורג, וזאת לאחר מציאת חיסון או/ו תרופה או המגפה תעלם כפי שנעלמו אחרות בעבר. על הממשלה להקצות משאבים כספיים והכנת תוכניות, ברות-ביצוע, לעידוד משקיעים ויזמיים בחברה הערבית. יהיו תחומים שיהפכו ליותר חיוניים ויקבלו, סדר חשיבות לאומית מועדפת ויהיו גם תחומים שייוולדו מחדש אשר זהותם ואופים תלוי בתוצאות הסופיות של המלחמה נגד מגפת הקורונה. כתוצאה מהחלשות הגלובליזציה יהיה קשה מאוד לייבא כוח-אדם ממדינות העולם, עקב כך יש להשקיע יותר משאבים כספיים בהכשרות בהון האנושי, לעודד ולשפר תנאי העובדים המקומיים כולל מהחברה הערבית, בכל תחומי המשק ולא להתבסס על על כוח-אדם חיצוני.

התחומים שיקבלו סדר עדיפות חדש הם מרכזי לוגיסטיקה, חברות סטארט-אפ בתחום הרפואה, שליטה מרחוק באמצעים טכנולוגיים, סוף עידן ה WeWork וחזרה למשרדים נפרדים, הקמת מרכזי קניות ומרכזים מסחריים אוטומטיים.

סדרי העדיפות בקביעת המשאבים והשפעתם על התקציבים תשתנה, תקציב הבריאות ותקציב תעשיות הביו-רפואה בשילוב טכנולוגיות מתוחכמות, יגדלו. הממשלה, גופים מוסדיים, חברות פרטיות וארגונים כלכליים יגדילו את המשאבים הכספיים למטרות פיתוח תחומים הנ"ל יותר בהרבה למה שהיה בעבר. בתחומים אלו יש יתרון יחסי בולט לחברה הערבית הן בכמות הרופאים והן במדענים ואקדמאים שאוחזם גבוה מזה שקיים באוכלוסייה הכללי במדינה.

יש להקים בחברה הערבית צוות כלכלי-בריאותי שיורכב מאנשי עסקים, אקדמאים, חוקרים והוגה דעות. מטרת הצוות היא סיעור מוחות והכנת תוכניות אסטרטגיות ובניית מנגנוני יישום כעזרה ליציאה הדרגתית למשק הכלכלי של החברה הערבית וגם בכלל לכלכלת המדינה. הצוות יעזור לממשלה ולעושה המדינות הכלכלית במשק להכלת והטמעת השינויים החדשים המתבקשים והשפעתם בהתהוותם הדינמית, כאשר השינויים יהיו נזילים ותנועתיים, במהלך התנהגות המשק לאחר מיגור המגפה.

ד"ר סאמי מיעארי, החוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי

סמיר חורי, איש עסקים, יזם ובעלים של קבוצת אס קי להשקעות פרויקטים והנדסה