גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם צה"ל באמת זקוק לעוד כסף?

בדיקה מעמיקה של הדברים מגלה כי צה"ל בפרט ושירותי הביטחון בכלל לא זקוקים לתקציבים נוספים ● אפשר בהחלט לקצץ בחלק ממערכי הכוח וגם בפנסיה התקציבית המנופחת עד מאד

חיילי צה"ל בתרגיל / צילום: דובר צהל
חיילי צה"ל בתרגיל / צילום: דובר צהל

נתחיל מכמה עובדות יסוד:

1. קיימת הסכמה גורפת בקרב כמעט כל גורמי המודיעין וכל מומחה צבאי ישראלי או בינלאומי שהמצב הביטחוני והצבאי של ישראל כיום הוא הטוב ביותר אי פעם. העוצמה היחסית של צה"ל לעומת צבאות ערב פלוס איראן מעולם לא נטתה כל כך חזק לכיוון שלנו.

2. כל ארגון או חברה מעצם טבעם רוצים לגדול עוד ועוד. לשם כך הם זקוקים לכסף.

3. צה"ל ושירותי הביטחון תמיד ירצו עוד תקציבים ועוד כספים כי אין תקרה ל"כוח צבאי מספק" ו"ביטחון מירבי". תמיד עוד נשק הוא טוב יותר ממה שקיים. עדיף שתהיינה עשרים צוללות ולא חמש, עדיף שיהיו מאה מטוסי חמקן ולא חמישים.

4. כל מדינות העימות עמן התמודדה מדינת ישראל מאז היווסדה פשטו את הרגל כלכלית (סוריה, לוב, סודן, תימן) או שהן בדרך לשם (מצרים, לבנון, ירדן, עיראק).

5. כל מדינות הנפט במעגל השני שתמכו כלכלית במדינות העימות של ישראל מצויות בקשיים כלכליים עקב הרמה הנמוכה המתמשכת של מחירי הנפט. ניתן לראות זאת בדירוגי האשראי הבינלאומי שלהן. כתבתי על כך לאחרונה במאמר בגלובס שכותרתו "האם מדינות ערב בדרך לפשוט רגל?"

6. הירידה המתמשכת בכוחן הכלכלי פוגעת מאד ביכולתן של מדינות ערב שמסביבנו להמשיך להתחמש. פשוט אין להן את הכסף כדי לעשות זאת. למעשה רובן כבר אינן מתחמשות מזה זמן רב. אפילו חיזבאללה בצרות כלכליות כבדות, כי הספונסר שלו, אירן, הקטינה את המימון.

7. הפלסטינים בקשיים כלכליים גדולים באופן מיוחד. בעזה הם אמנם השכילו לבנות תעשיית נשק התקפי במחירים מצחיקים במונחים שלנו, אך בעלויות כבדות במונחים שלהם.

8. איראן היא איום ממשי ומוחשי שישראל בונה לקראתו כבר יותר מ- 25 שנה. כנגזר מכך גם מול חיזבאללה. יותר מ- 25 שנים של תקציבים שהולכים וגדלים עם הזמן ושל בניית מוכנות לכל תרחיש. לא משנה מיהו ראש הממשלה, מי המפלגה השלטת בישראל, מי הרמטכ"ל או שר הביטחון. בניין הכוח מול האירנים וחיזבאללה נמשך והתקציבים והכספים זורמים ללא הפסק.

העובדות האלו הן הבסיס למספר שאלות שעלינו לענות לעצמנו בכנות:

1. האם משהו באמת השתנה ברמת האיומים על ישראל לעומת לפני שנה, שלוש או חמש שנים, בדגש על איראן ובעיקר יכולותיה הצבאיות? ז"א, האם יש בארסנל הכלים של איראן משהו שזרועות המודיעין של ישראל לא ידעו עליו (כולל טילי שיוט) שמהווה עליית מדרגה באיום עלינו ולכן לא התכוננו כבר לקראתו, בתקציבים ובכסף שכבר ניתן בעבר?

2. האם העובדה שהצבאות של כל מדינות ערב, ללא יוצא מן הכלל, מחומשים פחות מאשר בעבר, או מרוסקים לחלוטין כמו הצבאות של סוריה ושל עיראק, למשל, אין בה כדי לצמצם את הצורך בבניית תקציבים לעימותים מולן ובכך יש למעשה אפשרות בכלל לקזז כסף ממערכת הביטחון?

3. האם כאשר אנו צופים פני עתיד ומבינים שמדינות ערב פשטו רגל או שהן בדרך לשם ולכן גם בעתיד הנראה לעין לא יהיה בכוחן לבנות צבאות מרשימים ומאיימים, אינה נותנת פתח מבחינתנו להקטין תקציבים צבאיים במקביל?

4. האם הלחץ הכלכלי הכה כבד על איראן וההפסדים הכספיים העצומים שהיא סופגת מזה שנים רבות יאפשרו לה, כלכלית, לבנות כוח צבאי חזק ומאיים עלינו?

לאחר שאמרנו כל זאת יש יוצא מן הכלל אחד: האיום הגרעיני עלינו מצד איראן.

מול האיום הזה המוסד קיבל ומקבל תקציבי עתק והוא גם מביא תוצאות פנומנליות. מול האיום הזה רכשנו עשרות מטוסי חמקן F35. מול האיום הזה רכשנו צוללות שלפי פרסומים זרים מחזיקות בבטנן טילי שיוט גרעיניים וחמור מכך, בעיניים אירניות, קיימות צוללות ישראליות, כך אומרים, המשייטות באופן קבוע במפרץ הפרסי, על כל צרה שלא תבוא. מול האיום הזה שיפרנו מאד את המערך ההתקפי של עשרות ואולי מאות טילים מסוג יריחו, שלפי פרסומים זרים נושאים ראשי נפץ גרעיניים. מול האיום הזה הקמנו את מערך ההגנה הנפלא של טילי החץ ואת המערך המופלא של טילי קלע דוד. ויש עוד דברים בשרוול (יירוט באמצעות קרני לייזר). הכספים שישראל השקיעה במערכים האלו הם אסטרונומיים בכל קנה מידה, לא רק ישראלי. וטוב שכך. אך כמה כסף עוד צריך? ואם צריך עוד, האם לא ניתן לקזז מצד שני מהכספים הכבירים שמוסיפים לבניין כוח קונבנציונלי מול צבאות ערב, אותם צבאות שכבר כמעט ולא קיימים במרחב?

סיכומם של דברים. לעניות דעתי הצנועה עד מאד, צה"ל בפרט ושירותי הביטחון בכלל לא זקוקים לתקציבים נוספים. אפשר בהחלט לקצץ בחלק ממערכי הכוח (וגם בפנסיה התקציבית המנופחת עד מאד), לאור התפרקות כלכלית ובמקרים מסוימים גם חברתית של רוב מדינות ערב שסביבנו והצפי שמצבן הכלכלי עוד יורע. הקיצוץ הזה יועבר לתחזוק עוצמה מספקת לכל תרחיש אירני.

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

עוד כתבות

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

פינוי פצועים מירי פצמ''רים בכרם שלום / צילום: N12

7 פצועים מירי פצמ"רים מרפיח; גלנט: "סימנים שחמאס לא יילך למתווה"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • מטח כבד לצפון: 65 שיגורים לאצבע הגליל • שבעה ישראלים נפצעו, בהם שלושה במצב קשה, מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים בולטים

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה