הקול קורא שפרסם משרד התקשורת לפרישת סיבים אופטיים הוא אכזבה גדולה

השבוע פרסם משרד התקשורת מסמך שאותו הוא מכנה 'קול קורא', שמטרתו קידום דיון ציבורי סביב נושא פרישת הסיבים האופטיים במדינת ישראל. נדמה שאין שבוע שעובר בלי שב"גלובס" נעסוק בנושא הסיבים וגם במושב התקשורת בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" הייתה התייחסות לסוגיה.

1. לא מקשיבים לשטח

המסמך שפורסם בשעות הערב (כאשר מרבית העיתונים כבר סגורים למעשה), חתום על ידי סמנכ"ל כלכלה במשרד, עופר רז-דרור. הדבר שבולט במסמך הוא שהוא כתוב נפלא ורהוט על ידי גורמים שמעולם לא ניהלו דבר שמתקרב לעסק מודרני. הם לא יודעים מה זה לבנות אתר סלולרי, הם לא יודעים מה זה חפירה והנחת תשתית, ואין להם שמץ של מושג מה זה לעמוד מול דירקטוריון ובעלי מניות ולנמק החלטות מקצועיות של השקעה במיליארדי שקלים בתחום התקשורת.
חמור מכך הוא העובדה ששום שיח אמיתי לא נוהל מול המפעילים, ולא התקיים איתם דיון עמוק כיצד מקדמים את מדינת ישראל לתחום הסיבים האופטיים. מי שחושב שככה מקיימים רגולציה במדינה מודרנית במאה ה-21 כנראה לא יצא עדיין ממתחם הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת ירושלים או מצה"ל.

2. הרשת של בזק תופקע?

המסמך קובע שמדיניות השוק הסיטונאי, לפיה בזק חייבת להחכיר את תשתיותיה למתחרותיה במחיר מפוקח, תחול גם בפרויקט הסיבים. בנוסף, בזק תחויב בפרישה אוניברסלית, ולעומתה הוט תהיה פטורה ותוכל לפרוס סיבים היכן שמשתלם לה. עוד קובע המסמך שמתחרותיה של בזק יקבלו נגישות עמוקה יותר למידע על רשת בזק, ומנגד היא תחויב להודיע על תוכניות הפרישה שלה מבעוד מועד, כדי שהן יוכלו להיערך לפרישה באותם אזורים.

עוד קובע המשרד שהוא מתכוון לבטל את מדיניות התמחור הקיימת היום לשימוש ברשת בזק. במקום שהמחיר יהיה מבוסס על תשלום עבור הנגישות ותשלום עבור התנועה, ייקבע מחיר אחיד לשימוש בסיב האופטי. גולת הכותרת של המסמך אומרת שמכיוון שלבזק יש רשת סיבים שאותם היא לא מפעילה, הרי שמדובר באירוע חמור שמאיים על התחרות בשוק ולכן המשרד שוקל להפקיע את הבלעדיות של בזק על הרשת, ובמקום זאת לאפשר למתחרות לעשות שימוש בסיבים אלה לטובתן.

3. פייק בנצ'מארק

מי שמעיין במסמך ימצא בו את אחד המסמכים הקשים שנכתבו על ידי פקיד ממשלתי בישראל ביחס לגוף מפוקח. המסמך כתוב בשפה "מכובסת", אבל בסופו של דבר מציג עמדה כמעט אלימה כלפי בזק. רז דרור מתחיל את המסמך בסקירה סמי-אקדמית של מצב פרישת הסיבים בעולם המערבי, ואולם הניתוח שלו רצוף בטעויות, ואף במקרים מסוימים בחוסר הבנה ובהצגה חלקית של האמת - "פייק בנצ'מארק".

הוא מתחיל בהצגת מהירויות הגלישה בישראל ומסתמך על שלל מקורות. רוב הנתונים אינם רלוונטיים או סותרים אחד את השני. לפחות הוא הגון ומציין שהנתונים הם פרי עיבוד של המשרד. לפי מדד נטפליקס, ישראל ניצבת במקום הראשון במהירות הגלישה, ולפי AKAMAI ישראל נמצאת מתחת לממוצע. רז-דרור ממשיך וקובע כי בכל הנוגע לפרישת סיבים "עומדת ישראל במקום נמוך", וכן כי "זאת לעומת עשרות אחוזי נגישות ברוב מדינות ה-"OECD.

כאשר מתבוננים בנתונים עצמם עולה כי ממוצע הפרישה בקרב המדינות המפותחות עומד על קצת יותר מ-20%, כאשר הוא מוטה חזק כלפי מעלה בגלל מדינות כמו קוריאה ויפן שבהן קיימים 100% פרישה בשל העובדה שמדובר בפרויקטים שבוצעו במימון ממשלתי.
ברוב מדינות אירופה, הגם שהחברות החלו לפרוס בהן לפני למעלה מעשור, אחוזי הנגישות דלים ביותר. איטליה, אירלנד, גרמניה, בריטניה, בלגיה ויוון, כולן נמצאות בפיגור ביחס לישראל. רז-דרור הקורא לחייב את בזק בפריסה אוניברסאלית מלאה, לא מתעכב ובודק האם קיימת מדינה נוספת שבה קיימת דרישה כזו מהמפעיל הדומיננטי. האמת כנראה לא משרתת את רז-דרור במקרה זה, ולכן הוא לא טורח להזכיר שאין מדינה אחת בגלובוס שבה קיימת חובה שכזו.

4 איפה התמריצים?

אם היה מדובר במסמך מעמיק, היינו מצפה שהדיון המרכזי בו יהיה בעיקר סביב דרישה זו - איך יוצרים את התמריצים הכלכליים שיאפשרו לבזק פרישה אוניברסלית בכל רחבי המדינה, גם באזורים לא כלכליים, ואיך הופכים את ישראל למדינה היחידה בעולם שבה יש שירות אוניברסלי של סיבים אופטיים. במקום זאת, רז- דרור בוחר להפעיל כוח - בזק תחויב לפרוס, ובאותה נשימה תחויב להציע גם שירותי סיטונאיים מלאים למתחרותיה ולכל דורש.

5. מנגד, הוט זוכה להקלות

רז-דרור מזכיר את הבעייתיות של המודל שהציע לפיו ספקי השירות (סלקום ופרטנר) יוכלו לבחור לפרוס רק באזורי השמנת, ואילו בזק תחויב לפרוש בעיקר באזורים לא כלכליים, אך הוא אינו מציע כל פתרון. אם בזק לא תפרוש, מציע רז-דרור להלאים את הסיבים שפרשה עד כה ולחייב אותה להציעם לספקי השירות השונים. בניגוד לגישה לוחמנית זו, ביחס להוט רז-דרור נוקט בגישה מקלה מאוד. הוא מציע לפטור אותה מחובת השירות האוניברסלי ולאפשר לה להציע שירות היכן שתבחר.

הוא תולה את ההקלה בעובדה שלהוט אין תשתית קנים משלה, ואולם אך לפני חודשים התיר המשרד להוט לעשות שימוש ברשת הקנים של בזק במחירים הכי נמוכים שאפשר. ואף מילה על כך שהוא במו ידיו הופך את הרשת של הוט לנחותה ומבטל אותה כרשת אלטרנטיבית. במקום לעודד את הוט ולהציע לה תמריצים, הוא מנחית אותה על ידי זה שהוא הופך את רשת בזק לרשת היחידה הרלוונטית בשוק. אפשר לסכם ולומר, לא לילד הזה פיללנו.

6. ללמוד מהאמריקאים

המסמך ברובו אלים בצורה קיצונית כלפי בזק. בניגוד מוחלט לפילוסופיה שמנחה את רשות התקשורת הפדרלית בארה"ב, שהיו"ר שלה אג'יט פאי הביע בראיון בלעדי שפורסם השבוע ב"גלובס", ולפיה תפקידה של הרשות להתערב כמה שפחות כדי לשחרר את המפעילים להשקיע ולקדם חדשנות, המסמך מבטא מדיניות הפוכה לחלוטין - התערבות עמוקה בהחלטות העסקיות של החברות (בעיקר של בזק), ואינו מציע ולו פתרון אחד ריאלי לקושי האובייקטיבי בפרישה.

קחו למשל את הסעיף המדבר על חובת הפרישה האוניברסלית של בזק לעומת הוט. רז-דרור ממליץ לחייב את בזק בפרישה אוניברסלית של סיבים תוך שהוא מחייב אותה ליידע מראש את מתחרותיה היכן היא מתכוונת לפרוס. כך הם יוכלו להיערך לכך מבעוד מועד, וכל זאת כשהוא מחייב את בזק לתת למתחרותיה את הסיבים שלה במחיר שהוא קובע. תארו לעצמכם מצב שבו המשרד יבוא לפרטנר ויגיד לה - לפני שאת פורסת דור חמישי בחיפה, תודיעי לסלקום ולפלאפון חודשים מראש, וגם דעי לך שכל אנטנה שתקימי המתחרות שלך יוכלו להשתמש בה.

7. ככה מדכאים השקעות

לסיכום, אין שום תמריץ לחברת בזק לפרוש סיבים אופטיים. זו מדיניות מדכאת השקעות שלא נותנת מענה לשאלות האמיתיות בפריסת תשתית. עוצמת המחדל בולטת על רקע הדברים שאמר השבוע פאי בריאיון. למרות שאי אפשר להשוות בין השוק האמריקאי לשוק הישראלי, אמר פאי במפורש שארה"ב מסבסדת פריסה באזורי פריפריה של תשתיות.

או קיי, הבנו את המדיניות של רז-דרור הדוגלת בכוח ועוד כוח כדי כלפי בזק, אבל איך אפשר לפרוס במג'דל שמס למשל סיבים אופטיים ולמכור אותם בעלות שווה לעלות בתל אביב, כאשר אף אחד מהמתחרים לא פורש במג'דל שמס וגם לא יפרוש? אולי מה שעומד מאחורי התפיסה הזו הוא רצונו של המשרד למרק את מצפונו לאחר שנשחד בעבר בקרבת יתר לבזק? .