הנקראות ביותר

תיירות | הסתיו היא עונה נהדרת לבקר בעמק קולו בהודו

חג הדושרה הוא אחד מאותם חגים התלויים בסדר האקלימי של חצי הכדור הצפוני, כמו חנוכה וחג המולד: עם התקצרותם של הימים והגעת החורף, האמינו הקדמונים כי חשיכה משתלטת על העולם ● בדושרה מציינים בשמחה את מלחמת האור בחושך דווקא ברגע הקריטי, לפני שהחורף תוקף

עמק קולו מעבר ההרים רוטאנג / צילום: יותם יעקובסון
עמק קולו מעבר ההרים רוטאנג / צילום: יותם יעקובסון

מדי סתיו נערכת בעיירה הרוגעת קולו (Kullu), השוכנת שבעמק קולו בהימצ'אל פרדש שבצפון-הודו, התכנסות גדולה בת כעשרה ימים, ששיאה ב-19 באוקטובר, לרגל דושרה (Dusshera), אחד החגים החשובים לבני דת ההינדו. את החג מציינים באופנים שונים בהודו, אך בקולו מאפייני החג שונים מאשר במקומות אחרים.

חג הדושרה הוא עוד אחד מאותם חגים התלויים בסדר האקלימי של חצי הכדור הצפוני, כמו חנוכה וחג המולד: עם התקצרותם של הימים והגעת החורף, האמינו הקדמונים כי חשיכה הולכת ומשתלטת על העולם. בדושרה מציינים בשמחה את ניצחון הטובים על הרעים או את מלחמת האור בחושך דווקא ברגע הקריטי, לפני שהחורף תוקף.

המשכן לצלמי האלים / צילום: יותם יעקובסון

לקראת החגיגה מתקבצות בקולו משלחות כפריות מכל רחבי האזור. חבריהן נושאים על כתפיהם אפיריונים מקושטים שבהם מונחים צלמי אלים ואלות עשויים מתכות יצוקות ומעליהם שמשייה סוככת המסמלת את קשריהם במלכות השמיים.

כל המשלחות מגיעות על מנת לחלוק כבוד לפטרון העיר, האל רגהונאת, שנתפס מאז המאה ה-16 כגלגול של האל ראמה, ממגר הרוע. חברי המשלחות מפגישים בין האלים השונים ובחסותם נפגשים גם הם ועורכים עסקאות שונות. הסגידה לאלים המקומיים אינטימית מאוד וכוללת את האכלתם, רחיצתם, השכבתם לישון, עידון אוזניהם במילות חיבה וזמירה, שמירה על פרטיותם ועוד.

כדי לאכלס את המשלחות הרבות במקום, מוקמת מעין עיר אוהלים המשמשים כאוהלי מועד, משכנות ארעיים לאלים ולאלות על מלוויהם הרבים. מכיוון שאין כידוע קודש בלי חול, במקום נפתח יריד ססגוני ענק, מוקם לונה פארק ונערכים מופעים ושווקי אוכל. כעבור עשרה ימים נחתמת החגיגה בגרירה של מרכבת האל רגהונאת מצד אחד של העיר עד גדות הנהר, שם מוצתת מדורה גדולה המסמלת את כילויו של הרשע באש. אז גם נערך טקס הקרבת קורבנות עבור הדימבה, פטרונית העיירה מנאלי, אחת האלות הנקמניות שעל-פי האמונה מסייעת גם בימינו להגן עלינו.

אגם רוואלסר / צילום: יותם יעקובסון

צאצאי אלכסנדר הגדול?

עמק קולו הוא אחד העמקים הגדולים והעמוקים בהימלאיה הדרומית. הוא מנוקז על-ידי נהר ביאס (Bias) שזכה גם בשם יווני קדום. ולמה שלנהר בהודו יהיה שם ביוונית עתיקה? מכיוון שאי-אז, בשנת 326 לפנה"ס, הגיע אלכסנדר מוקדון עד לגדתו. מוקדון, ששאף לכבוש את הודו גם כדי להעשיר את קופת מדינתו וגם כדי להתוודע להגות ולפילוסופיה המקומיות שעליהן שמע רבות, הגיע להודו בעונה לא טובה. המונסון ניתך בעוז, חם מאוד, היתושים רוחשים והנחשים זוחלים בעשב.

לגיונותיו נאלצו להתמודד לא רק עם אקלים קשה, מחלות שלא הכירו והכשות נחשים שעשו בהם שמות, אלא גם עם יובלי האינדוס - נהרות ענק שוצפים שאותם היו צריכים לחצות, בעוד שמהעבר האחר הותקפו על-ידי לגיונות מקומיים. בשלב מסוים החליטו חייליו של אלכסנדר הגדול לשבות. בתום שלושה ימים ושלושה לילות שבהם הסתגר באוהלו וסירב לראות איש, פקד המנהיג הדגול להקים תריסר מזבחות, חנך את גבולה המזרחי של האימפריה שלו והחל לשוב על עקבותיו.

מעל עמק קולו, בעמק צר ומסתורי המתנקז אליו, שוכן אחד הכפרים המבודדים ביותר בהימלאיה ההודית - הכפר מלאנה. ממקורות רבים ידוע שאלכסנדר וחייליו, בבקשתם להשליט סדר הלניסטי חדש, נישאו לנשים מקומיות באזורים שכבשו. רבים מהחיילים נותרו לשבת בארצות הרחוקות שאליהן הגיעו. בני הכפר מלאנה רואים עצמם צאצאים של אלכסנדר מוקדון, וככל הנראה יש בו גם שרידים של השפעות הלניסטיות.

נשים מקומיות / צילום: יותם יעקובסון

תושבי הכפר רואים עצמם כטהורים באדם ונמנעים ממגע עם זרים באשר הם. לאמונתם, האל ג'מלו, פטרון העמק והכפר, הוא האל החזק מכול. מטעמים אלו הם גם לא משתתפים בפסטיבל דושרה בקולו, אבל גם לא יכולים להתעלם ממנו. משלחת בת כשליש מהכפר יוצאת מדי שנה את העמק ומתמקמת על המדרון הגבוה שמול קולו על מנת לבוז משם למה שהם רואים כהתנהלות אנושית שגויה - שבה סוגדים כולם לאל חלש ועלוב כמו רגהונאת.

מאז שנות ה-60 עבר הכפר שינויים רבים. אפיקי הפרנסה המקומיים הוסבו לייצור צ'ראס, חשיש הודי, שבמלאנה נחשב משובח במיוחד. מכירת הצ'אראס הכניסה הון לכפר, אולם הידקה את הקשר בינו לבין גורמים קרימינליים שעוסקים בסחר סמים בהודו ומחוצה לה. לפני כמה שנים נשרף רוב הכפר בנסיבות לא ברורות ונבנה מחדש. לאחרונה, עם הקמת תחנה הידרואלקטרית במעלה העמק המבודד, נפרצה דרך אל הכפר והוא כבר אינו מבודד כבעבר, אבל עדיין ממשיך להתנהל במתכונת מרתקת של עיר פוליס יוונית, מקום שרב בו הנסתר על הגלוי.

מעצמה של חשיש

בחלקו העליון של עמק קולו, למרגלות מעבר ההרים המרהיב רוטאנג (גובה של כמעט 4,000 מטרים) שוכנת העיירה מנאלי ((Manali, שראשית תהילתה בימי הראג' הבריטי, עת הוכרה כעיירת הרים (Hill Station). עיירה שהאקלים הנוח השורר בה הפך אותה למקום מפלט נוח עבור מערביים שהתקשו להתמודד עם החום המהביל במישורים הגדולים באביב ובקיץ.

העיירה בנויה על גדותיו המערביות של נהר הביאס. פלג מים שוצף מחלק אותה בחדות לשני חלקים. בעיירה החדשה שפע מלונות מודרניים, חנויות רבות ואף רובע שלם, הכולל שוק, של פליטים טיבטיים. בחלק הישן מתקיימים חיים כפריים אותנטיים לצד שפע תרמילאים, רבים מהם מסוממים, המתאכסנים בבתי הארחה זולים.

מנאלי נודעה כאחד ממרכזי הילולות הסמים הגדולים בהודו. צמח המריחואנה, המכונה בהודו גנג'ה (Ganja), גדל כאן כצמח בר ואת איכותו של החשיש המקומי כבר ציינו. מנאלי טובלת בירק מופלא ושפעת מים הזורמים בכל מקום. ניתן לצאת להליכות רגליות קצרות אל מקדש האלה הדימבה דמוי הפגודה, אל כפרים סמוכים דרך מטעי תפוחים, אל הכפר ואשישט שבו מעיינות חמים ואל מפלי המים העצומים שמזרחית לו.

אפשר גם לצאת לנסיעות ממושכות יותר, כמו מקורות נהר הביאס (אתר מצנחי רחיפה ובחורף גם אתר סקי) או למרומי מעבר ההרים רוטאנג (Rothang), שהדרך אליו קסומה וממנו נשקפים כאמור נופים מרהיבים. אל הסיורים הקלילים והנסיעות ניתן להוסיף טרקים רגליים של ממש. במנאלי יש סוכנויות נסיעות שמארגנות עסקות חבילה עם פרדות, מדריך, סבל ואפילו טבח.

מידע מעשי | 

איך להגיע: הגעה לעמק קולו אפשרית ברכב. אוטובוסים תיירותיים או תחבורה ציבורית רגילה יוצאים מדלהי ומצ'נדיגאר, אולם יש להניח שמי שאינו תרמילאי יוותר עליה: הנסיעה מדלהי למנאלי אורכת כ-16 שעות. יש טיסות מדלהי ומצ'נדיגאר לבהונטאר, הסמוכה יחסית לעיירה קולו, אך מועדי הטיסה אינם קבועים.

עונה מומלצת: סתיו (ספטמבר-אוקטובר) או אביב (אפריל-יוני). בסתיו מזג האוויר נוח ונעים והאוויר צלול מאוד לאחר שנשטף במונסון, ואפשר לחוות את חגיגות הדושרה. באביב יש יותר פריחה. בקיץ גשום ואין ראות. הדרכים נחסמות לעיתים מהצפות ומפולות והשבילים התלולים בוציים, חלקים ומסוכנים להליכה. אתרי הסקי פתוחים כמובן רק בחורף.

לינה: מלונות באיכויות שונות ניתן למצוא בקולו, מנאלי, בהונטאר, במאניקראן ובסמוך למקורות נהר הביאס. מלונות מיוחדים, בארמונות עתיקים, יש במאנדי ובנאגאר. כדי לשהות בקולו עצמה בזמן פסטיבל הדושרה חשוב להזמין מקומות לינה מראש.

סמים: סמים (צ'ראס, בהאנג, פטריות הזיה ואחרים) הם דבר נפוץ ונגיש ביותר. עם זאת, יש לזכור כי סמים אינם חוקיים בהודו וכי החזקה או שימוש אסורים ועלולים לגרור עונשים כבדים.

קנביס בעמק מלאנה / צילום: יותם יעקובסון

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהכירו את היזמים שרוצים לעטוף את העולם בחשמל