גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

10 שנים אחרי המשבר: למשק האמריקאי שלום

עשור לאחר הקריסה הפיננסית הגדולה אפשר להודות שהציפיות הקודרות ביותר התבדו ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד

 עובד ליהמן ברדרס שפשט רגל / צילום: רויטרס, Andrew Winning
עובד ליהמן ברדרס שפשט רגל / צילום: רויטרס, Andrew Winning

הימים האחרונים עמדו בסימן עומס יתר של ציוני דרך. זה מה שספטמבר מזמן: יום השנה הלא-עגול למלחמת העולם השנייה (79 שנה), למגדלים התאומים (18 שנה), להפיכה הצבאית המפורסמת ביותר של זמננו (נגד איינדה בצ׳ילה, 45 שנה); ועגול היה יום השנה להסכמי אוסלו (25) וכמובן למפולת הפיננסית המזעזעת ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, שהתחילה השבוע לפני עשר שנים.

מיום ההולדת של המפולת היה קשה להתחמק. זו הייתה הטראומה המכוננת בחייהם של מיליונים; והיא טילטלה מבלי דעת את חייהם של מאות מיליונים, אולי מיליארדים.

 

עדיין מוקדם מדי להגיד מה עוללה הטראומה. את זה אנחנו אומרים לא רק מפני הזהירות כי אם גם מפני הניסיון.

בחורף הקודר של 2009, כאשר טורי האבטלה בדמוקרטיות התעשייתיות התחילו להזכיר את השפל הגדול של שנות ה-30, חשבנו שהקיץ הקץ על הסטאטוס-קוו-אנטה. אנשים רציניים מאוד דיברו על קץ הקפיטליזם. עשר שנים אחר כך, הקפיטליזם חי וקיים, וכלכלת ארה״ב עומדת בעיצומה של גאות היסטורית.

בו בחורף לא נשמעו תחזיות על אחרית הדמוקרטיה. הרושם הברור היה שהבוחר המערבי מבכר פתרונות פרגמטיים מן המרכז, או לכל היותר עם נטיות קלות ימינה ושמאלה.

גם אם פה ושם היו סימנים שהקלפים נטרפים, ברוב הגדול של הדמוקרטיות עדיין לא ארבו פופוליסטים שונאי אליטות ושונאי זרים. גם אם ידענו שדמוקרטיות משלמות מחיר כבד על משברים מערכתיים, קווינו שאת המשבר הזה עברנו בשלום.

ההזרמות הגדולות

הציפייה להתמוטטות המערכת בסתיו 2008 הייתה ריאלית מאוד. התאדותו המהירה של עושר פרטי ותאגידי, הסתתמות מקורות האשראי, פיטורי המונים, לחצים דפלציוניים, והתערבות חסרת תקדים של הממשלה בפעילות הכלכלית עוררו את הרושם שהמשבר יוצא מכלל שליטה. לא היה ברור כלל שתצמח איזושהי תועלת מהזרמות מסיביות, תחילה להצלת הבנקים ואחר כך להאצת הפעילות הכלכלית.

בנק ההשקעות ליהמן ברדרס קרס ב-15 בספטמבר 2008. הקונגרס חוקק במהירות מסחררת את "פקודת החירום לייצוב כלכלי" (בראשי התיבות האנגליים שלה,TARP), והנשיא ג׳ורג׳ בוש הבן חתם עליה בשלושה באוקטובר. היא העניקה לאוצר האמריקאי את הסמכות להוציא 700 מיליארד דולר לשם הצלת שוק המשכנתאות, שהפקרותו חוללה את המשבר, או לפחות קירבה אותו.

ב-17 בפברואר 2009 חתם הנשיא החדש ברק אובמה על "פקודת ההתאוששות וההשקעה מחדש", בהיקף של 787 מיליארד דולר. הוא תיאר אותה ״החבילה הכלכלית הסוחפת ביותר בתולדותינו״, והבטיח שהיא תציל 3.6 מיליון מקומות עבודה.

לאובמה היה כוכב אדום

אובמה אמנם הציל. השגו החשוב ביותר היה מניעת התמוטטותן של שלוש תעשיות הרכב האמריקאיות. הוא עשה משהו שאיש לא העז לעשות לפניו, אפילו לא בימי השפל הגדול של שנות ה-30: הוא הלאים למעשה את תעשיות הרכב, וגם בנקים וחברות ביטוח. הן חזרו לידיים פרטיות במהירות ניכרת, וממשל אובמה התפאר שמשלם המסים לא הפסיד אף סנט אחד, אלא אדרבא עשה כסף (11 מיליארד דולר).

אבל כל זה היה כה מדהים, כה חסר תקדים, שאיש לא ידע איך הדברים יעלו. קריקטורות של הימין הלבישו אז את אובמה בחליפת מאו, וחבשו על ראשו כומתה עם כוכב אדום, ללמדכם שהוא גמר אומר להרוס את הקפיטליזם.

הוא מעולם לא התכוון לתוצאה כזאת, לאכזבתו של השמאל הרדיקלי. אבל הוא נתן את הסכמתו לשתי יוזמות חקיקה עצומות ממדים שאיימו על ידו הנעלמה של השוק החופשי.

אחת נועדה למנוע חזרה על משבר הסאב פריים שמוטט את ליהמן ברדרס ואת וול סטריט. היא הטילה הגבלות חסרת תקדים על עצמאותם של הבנקים. היא נקראה "פקודת הרפורמה של וול סטריט והגנת הצרכן", ונקראה בקיצור על שם שני יוזמיה דוד-פרנק.

השנייה לא הייתה קשורה במישרים במשבר, אבל ניזונה מן האווירה שהוא יצר, וניצלה את הרוב העצום שהמשבר העניק לדמוקרטים בקונגרס. זו הייתה "פקודת ההגנה על החולה ונגישות הטיפול הרפואי": רפורמה של שירותי הבריאות, שנועדה לאפשר טיפול רפואי לפחות לחלק מ-35 מיליון אמריקאים ללא כל ביטוח בריאות.

שתי החקיקות ההן היו שירת הברבור של אובמה בענייני כלכלה ופנים. הן עלו לדמוקרטים ברוב שלהם בבית הנבחרים ב-2010, מה ששיתק את פעולת החקיקה בשש השנים הבאות, עד בוא דונלד טראמפ.

״לבחור מנצחים״

בשנתיים הראשונות שלאחר ההתמוטטות, הימין האמריקאי התלונן על יוקר ההצלה ועל אופייה. ב-2010 בלבד החוב הלאומי גדל כמעט בשני טריליון דולר (2,000 מיליארד). המבקרים טענו, כי ההזרמה למשק מתוקף "פקודת ההתאוששות" של 2009 הייתה שקולה כנגד ניסיון של הממשלה ״לבחור מנצחים״, והידקה את החיבוק של הון ושלטון.

מן הימין הפיננסי באה ביקורת על הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב, שהתיר את הרצועה הרבה יותר מדי על חשבון היציבות המוניטרית. מאמרי המערכת של "וול סטריט ג׳ורנל" אפילו התחילו לכנות את הדולר "הברננקי", על שם נגיד הבנק המרכזי, שהעיתון האשים בכרסום חסר אחריות בערך הדולר.

הביקורת התבדתה. לדולר שלום. מ-2010, המשק האמריקאי רשם צמיחה רבעון אחר רבעון, שנה אחר שנה. אבל ממוצע הצמיחה הרב שנתי היה הנמוך ביותר של איזושהי תקופת התאוששות בהיסטוריה הכלכלית האמריקאית. יתר על כן, עם תגמולים גבוהים עד אבסורד של מנכ״לים, ההתאוששות ניכרה בוול סטריט הרבה יותר מאשר ברחובותיהן של ערי תעשייה קטנות במערב התיכון. היא העניקה השראה לתלונות השמאל על ״כלכלת האחוז האחד״ ולהתקוממות האלקטורלית מימין, שהעלתה את דונלד טראמפ לשלטון.

הקפיטליזם האמריקאי ניצל מפגיעותיו הרעות ביותר של ״המיתון הגדול״, אבל שטות תהיה להניח שהוא יצא ללא פגע. מחלצי המיתון הזה בקעו אי-אמון ופחד, המוסיפים לכוון התנהגות כלכלית ופוליטית, של יחידים ושל חברות.

השאלה אם ״זה יכול לקרות שוב״ תלויה ועומדת ללא תשובה. הרפובליקאים, שיש להם שליטה מלאה הן בחקיקה והן בביצוע, מורידים מסים ומצמצמים את הפיקוח. הרשות שקמה להגן על הצרכן עוברת תהליך של עיקור. כיוצא בזה קוצצו כנפיה של פקודת דוד-פרנק.

משבר הסאב פריים היה תוצאה של אמון בנצחיות העלייה בערך נדל״ן. אבל זו שגיאה פרטית, השייכת לקטגוריה הרבה יותר רחבה: חובות. דירוג האשראי של 40% מן החברות בארה״ב הוא רק מדרגה אחת מעל ״זבל״. שני שלישים של איגרות החוב מונפקות בידי חברות העומדות בסכנה של חדלון פירעון (נתוני מקינזי, http://tinyurl.com/mckinsey-debt-bubble).

החוב הלאומי של ארה״ב עומד עכשיו על 21 טריליון (21,000 מיליארד) דולר. קשה להאמין שרק לפני 20 שנה דיבר הנשיא קלינטון על פירעון החוב בתוך עשר שנים.

המשבר הגדול הבא כי יבוא יהיה שייך כמעט לא ספק לקטגוריה הרחבה הזו. אנחנו ממתינים באורך רוח. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם