הנקראות ביותר

"האח הגדול" בבית המשפחה

פרשת ההורים שרישתו את ביתם במצלמות ושידרו את חיי ילדיהם מעלה סוגיות מורכבות בדיני המשפחה

ילדים / צילום: Shutterstock
ילדים / צילום: Shutterstock

בצעד יוצא דופן הוגש השבוע כתב אישום כנגד הורים מאילת, אשר רישתו את ביתם במצלמות ושידרו לציבור את חיי היום-יום שלהם מסביב לשעון באמצעות אתר אינטרנט תמורת תשלום, מעין גרסת "האח הגדול" בבית המשפחה. בין המצולמים היו גם ילדיהם של ההורים, בני נוער בגילאים 11 ו-14, ולכן הפרשה מעלה שתי סוגיות מורכבות בתחום דיני המשפחה: גבולות הפרטיות בין בני המשפחה, וגבולות הסמכות ההורית לקבל החלטות הנוגעות לילדיהם.

רבים טועים לחשוב שכבעלים של נכס נתונה בידם הזכות לרשת את המקום במצלמות ולצלם או להסריט את בני הבית, אך ההלכה המשפטית שוללת גישה זאת. בשנות ה-90 בית המשפט העליון הציב את גבול הגנת הפרטיות באיסור לצלם את בני הבית ללא רשותם בחדרים אינטימיים כמו מקלחת או חדר השינה. בעשור שאחריו הוא הלך צעד נוסף קדימה ואסר לעשות שימוש גם בצילומים שנעשו בחדרים הציבוריים יותר, כמו הסלון, אם הושגו בשעה שלמצולם הייתה ציפייה לגיטימית ליהנות מפרטיות באותה עת, למשל ביודעו שהוא נמצא לבד בבית.

הסוגיה מסובכת יותר כאשר מדובר ביחסי הורים וילדים, שכן למרות שילד הוא אדם בעל זכויות עצמאיות, הן מוגבלות יותר ביחס לאדם בגיר, משהילד נתון לסמכותו של האפוטרופוס שלו, הוא ההורה. כך למשל בעוד שחיטוט בתכתובת הדוא"ל או בטלפון הסלולרי של בן הזוג הבגיר ללא רשותו ייחשב כפגיעה בפרטיות, אין זה סביר שהורים יואשמו בפגיעה בפרטיות ילדיהם, כאשר הם "בולשים" אחר העיסוקים המקוונים שלהם, על-מנת לוודא שהם לא חשופים לפדופיליה או בריונות ברשת.

על-פי הפרסומים, ההורים מאילת טוענים להגנתם כי הצילומים נעשו בידיעה מלאה של הילדים ובהסכמתם, כך שלא נעשתה פגיעה בפרטיות הילדים; וכי ההחלטה לשדר את הצילומים נעשתה בגדר סמכותם ההורית, מאחר ששירתה את טובת הילדים ליהנות מתחושת הפרסום ומההטבות הכלכליות המשמעותיות שנלוו לכך.

הורים רבים דוחפים את ילדיהם להשתתף בסדרות טלוויזיוניות ובצילומים לפרסומות בתמורה לפרסום וכסף. ילדים אלה משלמים מחיר לא פשוט: הם מפסידים לימודים, לא פעם מוצאים ממעגל חבריהם ולעתים אף נאלצים לעבוד שעות ארוכות. הילדות והנערות בצילומי הדוגמנות מולבשות לא פעם באופן חושפני ומוצבות בפוזות שנועדו לעורר גירוי מיני, ראה לדוגמה את צילומיה של הדוגמנית סופי מצ'טנר, אשר הופיעה בתצוגת אופנה של דיור בשמלה לבנה שקופה בהיותה בת 14 בלבד. ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצא חוצץ שוב ושוב נגד השימוש בילדים בתעשיית הפרסום, בטענה כי אין זאת טובת הילדים, אך עד היום אף אחד לא חשב לפעול נגד ההורים שמאפשרים ואף מעודדים זאת.

קיראו עוד ב"גלובס"


נדמיין מצב היפותטי, שאינו רחוק כלל מהמציאות, במסגרתו במקום להסריט את גרסתם ל"האח הגדול" בביתם, ההורים היו מלהקים את ילדיהם לתוכנית ריאליטי חדשה בשם "הפנימייה", במסגרתה משכנים ילדים ביחד בבית המצולם ומשודר בטלוויזיה 24 שעות ביממה. האם גם אז הייתה המדינה מוצאת לנכון להגיש כתב אישום כנגד ההורים?

נראה כי המדינה ראתה את המקרה כחציית קו גבול, לאור טענתה כי במסגרת השידורים צולמו הילדים, שהם כאמור בני נוער, במצבים אינטימיים ומיניים העולים לכדי פרסום תועבה. גם אם טענה זאת נכונה, נשאלת השאלה אם הליך פלילי הוא האכסניה המתאימה לטיפול במשפחה זאת, והתשובה לכך תלויה במידת הכוונה והידיעה של ההורים בצילום והפצת החומרים המיניים. אם ההורים אינם סוטים מסוכנים, כפי שכבר הספיקו להצטייר בכלי התקשורת, ייתכן כי תועלת גדולה יותר תצמח ממעורבות של רשויות הרווחה והדרכה הורית בפיקוח בית המשפט, מאשר שליחת ההורים למאסר.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתכיצד להגן על הורה קשיש מפני עושק