רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס
שפל חדש ללירה הטורקית מול הדולר, ערך המטבע צנח ביותר מ-3% ועומד כעת על 5.4385 לירות לדולר. המטבע הטורקי נפל בכ-8% מתחילת אוגוסט, ב-30% מתחילת שנת 2018 ובכ-65% בחמש השנים האחרונות.
מה יכול לעצור את הסחרור בשוק הטורקי? ניחוש אחד שחוזר ועולה הוא שהבנק המרכזי הטורקי יכריז על העלאת ריבית דרמטית, לאחר שלא עשה די בתחום הזה עד כה. אבל הבעיות של טורקיה עמוקות יותר.
מה שבלט בשבועות האחרונים הוא שהמטבע לא הצליח להתאושש גם כאשר ההתחזקות של הדולר נבלמה, עדות לכך שהבעיות נעוצות בתוך טורקיה, ולא בסביבה הרחבה והלא-ידידותית לשווקים מתעוררים. תשואות האג"ח עלו, והמניות בבורסת איסטנבול ספגו ירידה של 16.5% השנה.
לבנק המרכזי יש חלק באחריות להתרחשויות האלה: הוא היכה את השוק בתדהמה ביולי כאשר הותיר את הריבית שללא שינוי כאשר אנליסטים ציפו להעלאתה בתגובה להאצה באינפלציה, שהגיעה כמעט ל-16%. בעבר הגיב הבנק המרכזי בהעלאות חירום של הריבית, מה שמסביר למה השוק והאנליסטים מתמקדים באפשרות הזאת.
הירידה המתמשכת של הלירה תגרור העלאות מחירים. זה יגדיל את היקף התגובה הנדרשת על מנת שהשווקים יאמינו שהבנק המרכזי רציני.
עם זאת, הירידה האחרונה בלירה חופפת לעלייה במתחים הגיאופוליטיים: ארה"ב הטילה סנקציות על טורקיה לאחר שזו עצרה את הכומר האמריקאי אנדרו בראנסון. ההשפעה הכלכלית מוגבלת, אבל המצב עלול להסלים והמדיניות המוניטרית היא לא תרופה שמרפאת כל דבר.
בינתיים, המודל הכלכלי של טורקיה תחת שלטונו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן נתקל ביותר ויותר פקפוק, ככל שהוא נסמך על אשראי על מנת לתמוך בצמיחה. החוב החיצוני של טורקיה טיפס ל-53% מהתמ"ג, עם יותר מ-70% ממנו במגזר הפרטי. צרות לחברות ולבנקים הטורקיים מהוות סיכון אפשרי לאחת מנקודות החוזקה המעטות שנותרו לטורקיה: נטל חוב ממשלתי נמוך יחסית.
הקריאה לפעולה מצד הבנק המרכזי הטורקי רק תלך ותגבר, בעיקר מפני שמדובר יהיה בצעד המיידי וההחלטי ביותר לבלימת הנפילה של הלירה. אבל זה יהיה רק הצעד הראשון של טורקיה בדרך לשיקום האמון. הפחתת ההישענות של המדינה על הזרמות של הון זר מחו"ל כך שהיא תהיה פחות פגיעה לשינויים בסנטימנט, ועידוד השקעות ארוכות טווח ידרשו הרבה יותר עבודה, וגם זמן.