הנקראות ביותר

ישראל לא חייבת להצטרף לטראמפ בפגיעה בנאט"ו

נשיא ארה"ב שוב השתדל השבוע להעליב ולפגוע בבעלי בריתו ● ישראל לא חייבת ללמוד ממנו, בטח שלא בארגון שדווקא מעריך ישראלים ● פרשנות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מגיע לכינוס של ראשי נאט"ו / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מגיע לכינוס של ראשי נאט"ו / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השתתף השבוע במפגש השנתי של ראשי ברית נאט"ו בבריסל וההצגה חזרה על עצמה, בדומה להשתלחות שלו בנאט"ו ממש לפני כשנה. מתי העולם, הצופים, הדיפלומטים והמדינות שאמורות להיות בנות ברית טבעיות לארה״ב יתרגלו למופעי האימה שלו? אולי לעולם לא.

ברית נאט"ו אינה משחק כדורגל של 90 דקות שבסופן יש מדינה מנצחת אחת. זו לא תחרות על גביע, וגם לא עניין של רייטינג אלא, קונספט ביטחוני שהחזיק מעמד במשך 70 שנה. זאת ברית של אינטרסים ושיתופי פעולה, שהובלה על ידי ארה״ב ו-28 מדינות, בהן גרמניה, בריטניה, צרפת, קנדה וטורקיה. מי ששלט וניהל את הגוף הזה מאז ומעולם הייתה ארה״ב. למעשה, נאט"ו הייתה הרבה יותר גוף אמריקאי מאשר כל דבר אחר ובכל זאת, טראמפ מתייחס לברית הזו כקרדום לחפור בו.

טענותיו כלפי מדינות אירופה הן במישור סחר החוץ של ארה״ב ולא בעולמות של שיתופי הפעולה הביטחוניים. זו הסיבה שהוא הזכיר אתמול בפגישה את עסקות האנרגיה של גרמניה עם רוסיה, אך התעלם מן המשמעות הביטחונית של ברית ביטחונית אחת בתוך נאט"ו, שבה גרמניה ומדינות אחרות ניצבות לצידה של אמריקה - ואף קפצו ומיהרו להגן עליה לאחר מתקפת הטרור בספטמבר 2001. זו היתה הפעם הראשונה שבה הופעל סעיף 5 של הברית (התקפה על אחת מן המדינות כמוה כהתקפה על כולן).

בישראל ממהרים לאמץ ולחבק כל דבר שטראמפ אומר או עושה, אך שווה לעצור ולהפעיל את הראש, את המחשבה הבהירה. ישראל אינה אמריקה והיא אינה כלולה בברית נאט״ו. בניגוד לגופים רב-לאומיים אחרים (האיחוד האירופי או האו״ם, למשל), בנאט"ו יש לישראל מעמד-צד נוח, מיטיב ומיוחד. נציגי הצבא הישראלי אהודים ומוערכים במסדרונות הארגון.

בשנים האחרונות התקדמו דיפלומטים ישראלים, בין השאר השגריר הישראלי רוני לשנו-יער, עקב בצד אגודל פנימה לתוך הריקמה הפנימית של הארגון. הם פתחו דלתות צרות עבור נציגי תעשיית תוכנות הסייבר הישראליות והחלו לפתח שיתופי פעולה חשובים למדינה. חברות ישראליות הוכרו כספקים רשמיים למדינות החברות בברית נאט״ו ובעבר אף דובר על ברית הגנה ימית (דבר שלא הושלם, אך לא הוסר מסדר היום).

טראמפ מנסה לרסק את שיתוף הפעולה הבינלאומי הזה, כחלק מן האג׳נדה הכוללת שלו, לפיה יש לבדל את ארה״ב, לחזק את הכלכלה הפנימית שלה תוך פירוק מנגנוני סחר חוץ. בשנים האחרונות נאט״ו ממוקדת במהלכי הגנה על אוקראינה, וכמובן יוצאת בחריפות נגד רוסיה. גם את זה טראמפ רוצה כנראה לעצור. כמה זמן עוד יחזיק מזכיר ההגנה של טראמפ, ג׳יימס מאטיס, מי שהיה מפקד בניין הכוח של צבאות ברית נאט״ו - בתפקיד שר ההגנה תחת טראמפ?

קיראו עוד ב"גלובס"


אחרי סיבוב ההתקפה הקודם של טראמפ כל נאט״ו, מאטיס נשלח כדי לנקות ולתקן את היחסים עם החברות בברית.

כולם נפגעים במאבקי הפרדת הרשויות

המינוח הוא מעט אקדמי, אך קשה שלא לראות את התגוששויות זרועות השלטון זו בזו בשבועות האחרונים. עיקרון הפרדת רשויות השלטון (אין זו בושה להזכיר את הפילוסוף מונטסקיה ולחזור לחשיבה המלומדת בנושא הזה) הוא נקודת המוצא לשלטון דמוקרטי. הצורך הוא ברור: להבטיח שאף אחת מזרועות השלטון לא תהיה חזקה מדי על חשבון האחרות.

אך לאחרונה, בקיץ שלנו, עקרון זה נראה ככתוב על חול שפת הים ונשטף בקלילות בגלים. וזאת, בעת שהצמרת הפוליטית של המדינה חשודה בפלילים, בעבירות כבדות וכל ערכי הבסיס נשטפים ונמוגים. תעתוע.

הנה קומץ דוגמאות, יש עוד הרבה.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ביקש הבוקר (ה') מוועדת הפנים בכנסת, שלא לשמש כזרוע פוליטית הפוגעת ב״טוהר החקירה בתיקים הנוגעים לראש הממשלה״. כל כך הרבה קלקולים. מדוע יו״ר הוועדה, ח״כ יואב קיש מן הליכוד, שאמור לנהל הליכי חקיקה ולפקח על רשויות השלטון, ממהר לקיים דיון ביקורתי בנוגע לידיעה שפורסמה בעיתון "הארץ"? הסיפור הוא פרשת ניצב רוני ריטמן, ראש להב 433 לשעבר, והשאלה שצפה השבוע מחדש היא האם ריטמן הניע את החקירה נגד נתניהו מטעמי נקמה אישית, מכיוון שחשב ששליחי ראש הממשלה טפלו עליו פרשיית הטרדתה המינית של הקצינה צ׳.

קיש מיהר לקבוע את הדיון בוועדה, וזאת על אף בקשות מן היועץ המשפטי לממשלה להימנע מכך. האם ועדה בכנסת, הפכה לזרוע הביצועית של הרשות המבצעת של המדינה, ראש הממשלה? מותר להם לדון ולפקח, אבל אלמנט הבהילות מבהיר שמדובר פה בצורך בכותרות, לא בפיקוח גרידא. (נכון לשעת כתיבת שורות אלה, יתכן שהדיון בוטל, אין לדעת).

בדרך לשם, פסק מנדלבליט, שהוא רשות שלטונית נפרדת, שנציגי הפרקליטות, מח״ש וגם המשטרה - לא יתייצבו לדיון. ממתי ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות ספציפית מן הסוג הזה על מפכ״ל המשטרה ואנשי? לא ברור.

ולא רק זאת. השבוע חצה נשיא המדינה גבול עדין, ופנה לכנסת בבקשה שתפסיק לחוקק חוק גזעני ופוגעני העוסק בהפרדת אוכלוסיות במדינה. זה היה מתבקש מבחינה ערכית, אך מוזר בהקשר של סדרי ממשל תקין. הנשיא לא אמור להתערב בהליך החקיקה.

לפני מספר שבועות התייצבו שופטים עליונים בדימוס בוועדת חוק חוקה ומשפט, והציגו טיעונים כבדים נגד חקיקת חוק היועצים המשפטיים. מותר להם, הם לשעברים, אך בל נשכח שגם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לא חששה לאחרונה להטיל את כובד משקלה נגד תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מה קורה בישראל? אנדרלמוסיה שלטונית מוחלטת. זרועות נאבקות אלה באלה. ממשל מעוות שאיבד כיוון ומצפון. זו תוצאה ישירה של התמשכות החקירות הפליליות נגד ראש הממשלה. זה נמשך זמן רב מדי. הגלים ישטפו את הכתוב על החול, לקצף אין זוכר.

בוקסית: אמילי מואטי מושכת אש

בערוץ 20 התנפלו השבוע על מתמודדת חדשה בפריימריז של מפלגת העבודה, יועצת התקשורת לשעבר אמילי מואטי. מדוע? מואטי עבדה במהלך מערכת הבחירות של 2015 עם הרשימה המשותפת (חד״ש, בל״ד ורע״ם תע״ל). בכתבה לא צוין שמואטי גם ייצגה את נשיא המדינה, ראובן ריבלין, במערכת הבחירות שלו לנשיאות, מערכה מוצלחת לכל הדעות. היא המשיכה ועבדה עם מועמדים נוספים כמו גם ח״כ עמר בר לב מן העבודה. יו״ר העבודה אבי גבאי התלהב מן ההתמדדות שלה ופרסם תמיכה ״היא חזקה, לוחמת ואומרת את שלה בלי להוריד את העיניים״ הוא כתב. גם בר-לב וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק צייצו תמיכה במואטי ולמרות זאת בערוץ 20 קבעו שהיא ״כאב הראש של גבאי״.

השבוע סיפר ל"גלובס" יועץ תקשורת הפועל בזירה הלוהטת של המתמודדים, מפלגותיהם ותוכן עבודתם - שלפני מספר שנים הוא פעל כדי לתווך בין מואטי לבין השר לשעבר, אלי ישי. מדוע? אלי ישי רצה שמואטי תעבוד עבורו. מבחינתו, ייצוג באמצעות אישה, צעירה ומזרחית שתיצור שיח חברתי - אלה אלמנטים חשובים. באותו שלב ישי שקל ללכת על מפלגת ימין מזרחית, אך כאשר צירף את מרזל אליו, המגעים נפסקו. במאמר מוסגר,יצוין שמואטי אף עבדה בעבר עם הגלגול הקודם של ערוץ 20 (כך פרסם העיתונאי נתי טוקר מ"דה-מרקר").

מה המסקנות ? השיח הפוליטי ציבורי הרבה יותר מורכב ועמוק מאשר תיוגים רדודים. מואטי, יועצת תקשורת עד לאחרונה יודעת זאת יותר טוב מכולם.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתחוק שטרום לא מצליח להגן על חברות כרטיסי האשראי