הנקראות ביותר

משבר ההייטק הבא יגיע, וכדאי להתכונן אליו כבר עכשיו

דווקא עכשיו, כשההייטק הישראלי נמצא בצמיחת שיא, כדאי לחשוב על היום שאחרי: מה יקרה כשעקומת הגידול תתמתן? מה סטארט-אפ צעיר יכול לעשות לקראת תקופה שבה יהיה קשה יותר לגייס כסף? ● פרשנות

הייטק / צילום: שאטרסטוק
הייטק / צילום: שאטרסטוק

בשבוע שעבר התפרסם הדוח הרבעוני של IVC/ZAG לגבי גיוסי הון בהייטק הישראלי. הדוח מלמד על המשך המגמה של צמיחה והתחזקות, מה שבא לידי ביטוי ברבעון שיא שבו גויסו 1.52 מיליארד דולר ב-181 עסקאות השקעה, בהשוואה ל-1.03 מיליארד דולר ב-155 עסקאות ברבעון המקביל של שנת 2017. אם יימשכו הגיוסים בקצב הזה, זו תהיה שנת שיא בכל הזמנים בהייטק הישראלי. בהמשך לשנה הקודמת שהיוותה אף היא שנת שיא, עם גיוסים של 5.2 מיליארד דולר, לעומת השיא של שנת 2016, שעמד על 4.8 מיליארד דולר. למעשה, בעשר השנים שאחרי המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 ההייטק הישראלי היה במגמת צמיחה מתמדת. המשבר ההוא חתך את השקעות ההון סיכון בחברות הייטק ישראליות ל-1.1 מיליארד דולר בשנת 2009 (כמחצית מהשנה שקדמה לה, בה החל המשבר), אבל מאז - בדומה למה שקרה בעמק הסיליקון ובמרכזי חדשנות ויזמות נוספים ברחבי העולם - השוק המקומי פורח.

העשור הזה היה גם מרובה אקזיטים, המהווים את הדלק שמניע משקיעים מכל העולם להשקיע את כספם בהייטק הישראלי מתוך צפייה להחזרים פיננסיים נאים. לפי נתוני IVC, בכל שנה בחמש שנים האחרונות נרשמו בין 110 ל-130 אקזיטים (הנפקות, מכירות ומיזוגים) שהניבו סכומים שהלכו וגדלו מ-6.77 מיליארד דולר בשנת 2013 ל-23 מיליארד דולר (שיא כל הזמנים בזכות עסקת מובילאיי, שאינטל רכשה תמורת 15.3 מיליארד דולר) בשנת 2017. 

הזינוק בגיוסי הסטארט-אפים
 הזינוק בגיוסי הסטארט-אפים

צמיחה מרשימה כל-כך בהשקעות של למעלה מ-500% לאורך עשר שנים מעלה את השאלה האם ניתן כבר לחזות את החסם העליון לצמיחתו של ההייטק הישראלי. כלומר, האם עקומת הגידול תתמתן בעשור הקרוב, או שבשנת 2028 ידובר בדוחות על בין 15 ל-20 מיליארד דולר שהושקעו במיזמים מתוצרת ישראל? ובהמשך לכך, האם יש מגבלה להיקף הכסף שיכול להיות מושקע כאן, אצלנו, או שאולי החסמים לצמיחת ההייטק אינם נובעים רק מהיקף הכסף הזמין להשקעות בישראל, אלא גם מגורמים אחרים? יש מי שיאמרו שאין טעם לעסוק בנושאים האלה, עכשיו כשהכול נראה כל-כך אופטימי, אבל מי שחזו כאן במשברים הכל-כך כואבים של תחילת המאה (התפוצצות בועת האינטרנט) ושל שנת 2008 (משבר המשכנתאות בארצות-הברית שגרר אחריו כאוס פיננסי עולמי) לא יכולים להתעלם מכך שדברים רעים יכולים לקרות גם כשכולנו רוצים להאמין שהימים הטובים יימשכו לנצח. להיפך, הנחת המוצא חייבת להיות שהמשבר הבא אכן יגיע והשאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו איננה האם זה יקרה אלא מתי. ובדומה למשברים הקודמים, סביר להניח שגם בעתיד, כשיגיע המשבר הבא, אנחנו נדע ששקענו עמוק בתוכו רק חודשים ארוכים אחרי שזה כבר קרה.

ההנחה הזו, שמתישהו יגיע המשבר הבא, עולה שוב ושוב בשיחות סגורות לא מעטות הנשמעות לאחרונה באירועי התעשייה. אף אחד לא יוצא בהצהרות חלילה, כי מי רוצה להרוס את המסיבה הכי טובה בעיר, אבל יש מי שמסתכלים על הנתונים ומצביעים על סימנים שצריכים לפחות לעורר תשומת-לב אצל מי שזה תפקידם. בין הגורמים שיוכלו להשפיע באופן משמעותי על התיאבון של משקיעי הון סיכון ומי שמשקיעים בקרנות שלהם ניתן למנות את העצבנות בבורסות הבינלאומיות שעלולה יום אחד להתפתח למה שכולנו אוהבים לקרוא בשם המרגיע "תיקונים", העלייה האיטית אך העקבית בשערי ריבית, המשברים שעלולים להתפתח ממאבקי הסחר והמכסים בין המעצמות, משבר הפליטים העולמי ותוצאותיו הגיאו-הפוליטיות האפשריות, יחסי ארצות-הברית עם צפון קוריאה, הסכם פירוק הגרעין עם איראן ועל כל אלה אפשר גם להוסיף את חבית הנפץ שנקראת המזרח התיכון ובתוכה צומח לו כבר שנים ההייטק הישראלי.

עוד בנושא גלובס טק


ואם חלילה יקרה המשבר הבא, או אם תרצו - לכשיקרה המשבר הבא, כמו שקרה במשברים קודמים - הנטייה של משקיעים לסכן את כספם שוב תרד פלאים. כפי שהגורם הראשון והכי חשוב לפריחתן של אלפי חברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון, בניו-יורק, בבייג'ין ובישראל, הוא זמינותו של כסף רב, כך גם חסימתו של צינור החמצן הזה תשפיע באופן מהיר ודרמטי על יכולת קיומן של חברות אלה. ואז, המספרים והדוחות המסכמים אותם ישקפו מציאות שונה מאוד מזו הניבטת אלינו היום. כאן גם תתגלה נקודת תורפה משמעותית מאוד של ההייטק הישראלי: רוב רובו של המימון להשקעות הון סיכון בישראל, למעלה מ-90% ממנו, מגיע ממשקיעים זרים, מחוץ לגבולות המדינה. וכשמגיעים זמנים קשים משקיעים זרים נוטים להתכנס בתוך עצמם ולהפחית את החשיפה שלהם לטריטוריות רחוקות מעבר לים. מה אפשר לעשות נגד זה? כנראה שלא הרבה ולכן לכשיהיה כאן המשבר ההוא ניאלץ להרכין ראש, לספוג את הזעזוע עד שתחלוף הסערה ולהמשיך מחדש. כך קרה בשני המשברים הקודמים, כך - סביר להניח - יקרה גם בעתיד.

ובכל זאת, איך כן אפשר להשפיע על גורלנו בזמן משבר? בעיקר בתכנון ובדרך ההתנהלות של חברות שעוד לא הגיעו למצב בו הן מתקיימות מהכנסות יציבות ונתונות לחיזוי (כלומר, רוב רובן של חברות ההייטק הישראלי). מי שמגייסים כספים - כדאי להם לגייס קצת יותר ממה שתכננו, כדי להתכונן לימים סגריריים יותר. זה, דרך אגב, תמיד נכון; מי שמתכננים לגייס כספים בעוד שנה, כדאי להם לשקול להקדים ולגייס בעוד מספר חודשים; כדאי להשתדל לא לפתח תלות בשוק יעד אחד בלבד אלא למצוא אחיזה לפחות בשוק אחד נוסף - זאת בהנחה שמשברים לעיתים גם יש להם מרכיב גיאוגרפי והעולם איננו לגמרי שטוח; הזהירים ביותר אולי אפילו יכינו תכניות מגירה. אבל, אפילו אם אתם לא כאלה ואין לכם שום כוונה להקדיש כרגע זמן למחשבות רעות, חשוב שתפנימו שלא לעולם חוסן. כי אז לפחות לא תהיו מופתעים כשהמשבר הבא יקרה. והוא אכן יקרה, כשכולנו כבר נאמין שאין סיכוי שדברים לא טובים יעיבו על שמחת היצירה והצמיחה של ההייטק והאקזיטים, לפתע פתאום נשים לב שהמשבר הבא כבר כאן, אתנו. ובאותה נשימה חשוב שנזכור: גם הימים הטובים יגיעו, שוב, אחריו. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!