אף אחד לא באמת יודע איך מנצחים במלחמת סחר

השווקים מגיבים בדפוס קבוע להצהרות של דונלד טראמפ, בין אם מדובר על מסים, צפון קוריאה או מסחר: אחרי החדשות הראשונות באה תגובה חדה, עלייה או ירידה, שמתפוגגת כאשר מופיעים ספיקות לגבי רצון הנשיא ללכת עד הסוף. אחר כך באה עוד פאניקה כאשר השווקים מבינים שהוא רציני, לבסוף השווקים מתמחרים את פרטי הפשרה שאליה הוא מגיע.

מלחמת הסחר של טראמפ נגעה בשלב המימוש שלה לפני שבוע, אבל השווקים עדיין מעריכים שקרבות סחר הם יותר הצגה צדדית כזו. למשקיעים שחושבים שסין לא תרים ידיים יש עדיין הרבה הזדמנות לצאת מהשוק. יש להם גם בעיה: לצאת ממה בדיוק?

קשה במיוחד לנסות לתמחר מלחמת סחר ממושכת. עד כה, המשקיעים הסתפקו בתחושות בטן פשוטות, אבל התעלמות מהמורכבות לא תגרום לה להיעלם. הכלל הבסיסי הוא להימנע מחברות עם חשיפה גדולה לסין, בייחוד כאלה שיכולות להיות יעד קורץ לפעולת תגמול של סין או ממשלה זרה אחרת.

עד כה זה אומר מימוש של מניות קטרפילר  ובואינג , העדפה של מניות קטנות על פני גדולות, והעדפה של ארה"ב על פני שווקים מתעוררים, בייחוד סין ועמיתות סחר גדולות שלה כמו דרום קוריאה.

"רבים הניחו שהמכסים הללו הם פשוט טקטיקה של משא-ומתן, ונגיע עם הסינים להסכם כלשהו, והמכסים לא ייכנסו לתוקף", אמר רוברט באור, הכלכלן הראשי של פרינסיפל גלובל אינבסטורס בעיר דה מוין במדינת איווה. "זה לא הולך לקרות, אבל אנחנו לא יודעים כמה רחוק זה עוד יגיע".

ביום חמישי ירדה מניית דיימלר הגרמנית ב-4%. החברה הזו, יצרנית רכבי מרצדס, מסרה שרווחיה ייפגעו מפני שהמכסים שסין הטילה בתגובה על יבוא רכב מסחרי מארה"ב יפגעו ברכבי השטח של מרצדס שמיוצרים במפעל שלה באלבמה. מידע על חברות אחרות נדיר יותר, בין היתר מפני ששרשראות אספקה הן כה מורכבות.

ירידות המחירים בשוק המניות ביום שלישי שעבר הראו שמניות אמריקאיות שקשורות לסין רגישות לחששות בנוגע למסחר. 13 מ-14 מניות מדד S&P שיותר מרבע מהכנסתן מגיע מסין ירדו בשיעור חד יותר מירידת המדד.

אבל אותן מניות מאותתות גם שהחששות מפני מלחמת סחר לא נקלטו כמו שצריך אצל המשקיעים. 6 מהמניות הללו עלו ו-7 ירדו מהיום שלפני ההודעה על מכסי המגן של טראמפ על 50 מיליון הדולר הראשונים של תוצרת סינית במארס. קאטרפילר ובואינג מספרות את אותו הסיפור: המניות שלהן צנחו החודש, אבל עד החודש העסיקו אותן דברים אחרים.

זה הגיוני. קשה לתמחר בשוק משהו שאתה לא מבין, וההשלכות של מלחמת סחר הן מעורפלות במקרה הטוב. לא זו בלבד שאנחנו לא יודעים בדיוק אלו מוצרים יהיו המטרות של המכסים בסבב הבא, או כמה זמן יימשכו המכסים, אלא יש לנו גם מעט הבנה של שרשראות אספקה קונצרניות מורכבות.

מדידות של חשיפת הכנסות לסין, ושל חשיפת חברות סיניות לשוק האמריקאי, לא משקפים את המורכבות של הייצור המודרני. לחברה האמריקאית קואלקום יש מיקרו-שבבים שמיוצרים עבורה בטייוואן, לפני שהם נמכרים בסין כדי לייצר טלפונים ניידים שמיוצאים לחו"ל. אפילו אם סין תטיל מכס על שבבים מתוצרת ארה"ב, זה לא יחול על שבבים שמיוצרים בטייוואן.

מצד שני, אם ארה"ב תרחיב את המכסים למוצרי צריכה זרים, ספקי רכיבים לטלפונים ניידים מיובאים, כולל אייפון של אפל, ייפגעו. האירוניה היא שחברה אמריקאית מצליחה חשופה יותר למכס אמריקאי נגד סין מאשר למכס סיני על ארה"ב. יצרני שבבים שמייצרים בארה"ב ומוכרים בסין עלולים אפילו להיפגע פעמיים - פעם אחת כשסין תטיל מכס על השבבים שלהם, ופעם שנייה כאשר ארה"ב תטיל מכס על הטלפון שמיובא מסין שבו השבים מותקנים.

אסטרטגים של בנק UBS שניסו לבודד מניות אסיאניות שקשורות לשרשראות האספקה העולמיות העלו חרס בידם, עד לזמן האחרון ממש.

האפקט הגדול ביותר היה על השווקים הרחבים ועל המטבעות. לא היה קשר בין היקף מכירותיה של חברה אסיאנית בארה"ב ובין ביצועי המניה שלה במונחי מטבע מקומי, לפי נתונים של יחידת המידע העולמי של S&P. אבל יחד עם האפקט של תנודות המט"ח, המניות האסיאניות שחשופות לארה"ב פיגרו אחרי ביצועי השווקים שלהן בכעשר נקודות אחוז, לפי UBS.

כלל האצבע הפשוט - למכור את סין, למכור את קוריאה, למכור שווקים מתעוררים, להעדיף מניות אמריקאיות קטנות על פני גדולות, ולקנות את הדולר והאג"ח הבטוחים - עבד עד כה טוב יותר מאשר הניתוח הפרטני, גם מפני שהיקף מלחמת הסחר עדיין אינו ידוע. אם יתברר שחסמי הסחר החדשים אינם זמניים, הבנת פרטי החברות שייפגעו, ומה תהיה ההשלכה על הכלכלה, היא חשובה יותר.