הסדר הנושים לחברת ביונד טיים: העליון דחה בקשת דג'לדטי

בהחלטה שניתנה השבוע (ב') דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגיש איש העסקים לשעבר ניסים דג'לדטי על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו לאשר הסדר נושים חלופי בקשר לחברה הציבורית ביונד טיים אחזקות בע"מ המצויה בהליכי חדלות פירעון.

שמו של דג'לדטי, בעל השליטה בחברה (והנושה העיקרי שלה), נקשר במספר פרשיות פליליות, ובהן, בין היתר, השתלטות שביצע על עסקיו של האוליגרך הרוסי אלכסיי זכרנקו וכן עבירות מס שונות שביצע ובגינם הורשע.

ביונד טיים נמצאת כאמור בהליכי חדלות פירעון, במסגרתם מונו לה עורכי הדין גיא גיסין ואביחי ורדי כנאמנים. זאת, לצורך פיקוח על הליך מכירת נכסי החברה ובכלל זה עסקאות השקעה בחברה.

בהמשך למינויים פרסמו הנאמנים הזמנה להציע הצעות לרכישות נכסי החברה. בהמשך לפרסום הציעו עו"ד ויקטור תשובה ומעיין פז (הרוכשים) לרכוש את מניות החברה בסך של 1.8 מיליון שקל.

לשם מימוש הצעתם כינסו הנאמנים אסיפת נושים ואסיפת בעלי מניות לצורך אישור הצעת הרוכשים, בהתאם לאישור בית המשפט המחוזי.

תוצאות האספיות, שסוכמו על-ידי הנאמנים והועברו לבית המשפט, הצביעו כי 77.24% מהנושים שהשתתפו בהצבעה אישרו את ההסדר המוצע. הצבעתו של דג'לדטי (לו שיעור נשייה נטען של כ-41% מכלל נושי החברה, מתוך מצבת חובות נטענת של כ-8.8 מיליון שקל), אשר התנגד להצעת הרוכשים, לא באה במניין התוצאות שהועברו לבית המשפט.

התנגדות להצעת הרוכשים

דג'לדטי לא אמר נואש והגיש לבית המשפט המחוזי התנגדות להסדר הנושים שהוצע על-ידי הנאמנים.

המחוזי נעתר חלקית להתנגדותו, תוך שהוא קובע מתווה שהוסכם על-ידי הצדדים (דג'לדטי, הנאמנים והרוכשים), בגדרו עוכבה מכירת המניות לרוכשים ב-30 ימים, בהם יתאפשר לדג'לדטי לנהל משא-ומתן עם הנושים ולהציע הצעה גבוהה יותר מזו העומדת על הפרק. עוד נקבע במתווה כי ככל שדג'לדטי לא יגיע להסכמות עם הנושים בזמן שנקצב, יאושר ההסדר שהוצע על-ידי הרוכשים ללא דיון וללא צורך בהחלטה נוספת.

בתום 30 הימים שניתנו לו, הגיש דג'לדטי "הצעת הסדר נושים חלופית", ובה הציע שתי חלופות שונות: 1. המרת מלוא החוב הנטען של הנושים למניות בחברה, כאשר שווי החברה לא יפחת מסך של 3 מיליון שקל "לפני הכסף"; 2. תשלום לנושים בשיעור 20% מהחובות הנטענים על-ידם, כאשר תשלום זה ישולם על-ידו באופן אישי.

הצעתו החלופית של דג'לדטי נדחתה על-ידי המחוזי מטעמים טכניים ומהותיים הטעם הטכני - הצעתו של דג'לדטי אינה עומדת בתנאים שקבע המחוזי במתווה; הטעם המהותי - סיכון הצעת הרוכשים וחוסר ודאות לגבי הסכמות הנושים להצעת דג'לדטי.

העליון: טענת דג'לדטי כי הצעתו זכתה לתמיכת רוב הנושים "מוטלת בספק"

על החלטה זו ביקש דג'לדטי רשות לערער, תוך שהוא טוען כי הצעתו להסדר נושים חלופי זכתה לרוב משמעותי מסך מצבת הנשייה של החברה, ואילו הצעת הרוכשים לא זכתה לאישור הרוב הדרוש בהתאם להוראות החוק.

עוד טען דג'לדטי כי החלטת המחוזי יוצרת חוסר שוויון בין הצעתו לבין הצעת הרוכשים, וכי היא עלולה לגרום לנזק לחברה, לנושיה, לציבור בעלי המניות בה ולזכויותיו הקנייניות. בנוסף נטען על-ידו כי הצעתו החלופית מגלמת תמורה טובה וגבוהה יותר עבור הנושים בהשוואה לזו שעשויה להתקבל אם תתקבל הצעת הרוכשים.

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר, שדנה בבקשתו של דג'לדטי, דחתה אותה מבלי להיזקק לתגובת הנאמנים והרוכשים.

בפסק דינה קבעה השופטת כי דג'לדטי לא עמד במתווה שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי. בהתאם ולאור העובדה שלמתווה (וליתר הסכמות הצדדים) ניתן תוקף של החלטה שיפוטית, קבע העליון כי "בדין רשאי היה בית המשפט המחוזי לאשר את הסדר הנושים המבוסס על הצעת הרוכשים ללא דיון נוסף".

בהקשר זה ציין בית המשפט העליון כי בחינת הצעותיו החלופיות של דג'לדטי והערכת מידת כדאיותן והיתכנותן דורשות התדיינות משפטית ועובדתית מעמיקה, "באופן שעלול היה לסכן את הצעת הרוכשים ולסכלה".

גם טענתו של דג'לדטי, לפיה הצעתו החלופית זכתה לתמיכת רוב הנושים, נדחתה על-ידי העליון, תוך שהיא מציינת כי טענה זו "מוטלת בספק", וזאת לנוכח העובדה שרוב זה כולל את המבקש עצמו, נושים נוספים אשר הודיעו על התנגדותם ונושים נוספים שכלל לא נוצר עמם קשר מבלי שניתן לכך כל הסבר, באופן שעל-פי קביעת בית המשפט המחוזי הוא מנוגד לדין.

בהערת-אגב הוסיפה השופטת וילנר כי אין מקום להתערב בשיקולי בית המשפט המחוזי ובקביעתו "כי טובת החברה ונושיה בשלב זה תיפגע אם מימוש הצעת הרוכשים יעוכב למשך תקופה נוספת".

בהקשר זה הזכירה השופטת מושכלות יסוד, במסגרתן נקבע כי "לבית המשפט של חדלות פירעון יש מומחיות מיוחדת בתחומו, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו בעניין אישור ופרשנות הסדר נושים". הסדר נושים שזכה לתמיכת כונס הנכסים הרשמי והנאמנים עצמם.

השתלט נכסיו של האוליגרך הנעלם

איש העסקים ניסים דג'לדטי היה שותפו של האוליגרך אלכסיי זכרנקו שנעלם בשנת 2009 בפרבר של סנט פטרסבורג. היעלמותו המסתורית ברוסיה של זכרנקו, איש העסקים היהודי-רוסי שעד היום לא ידוע מה עלה בגורלו, הסתיימה בשני גזרי דין ששלחו את דג'לדטי לעונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח בישראל. גזר דין אחד - בנוגע להשתלטות על נכסיו של האוליגרך הנעלם; והשני - בגין עבירות מס. על שניהם ערער דג'לדטי לעליון.

בגין חלקו בפרשת ההשתלטות על עסקיו של האוליגרך אלכסיי זכרנקו נשלח דג'לדטי ל-30 חודשי מאסר. זאת, לאחר שהורשע בזיוף ייפוי-כוח גורף שנועד לקבל את השליטה בכל עסקיו של שותפו בעולם (נוסף לעסקיו בישראל). עוד הוא הורשע בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בקשר להסתרת בעלותו בחברה במסגרת מסמכים שנתן לבנק הפועלים, וכן במסגרת דיווח לחברת גאון אחזקות הציבורית, שעימה נקשרה זכרנקו השקעות בעסקה לרכישת השלד הבורסאי ב.גאון, בתקופה שלפני היעלמותו של שותפו. כאמור, בעקבות הרשעתו נידון דג’לדטי ל-30 חודשי מאסר בפועל, וניתן נגדו צו לחילוט רכוש בגובה 40 מיליון שקל. ערעורו לעליון של דג’לדטי נדחה.

בגין חלקו בפרשת עבירות המס, נגזר על דג’לדטי 63 חודשי מאסר בפועל. זאת, לאחר שהוא פעל באמצעות חברות-קש והפיק רווחים של 40 מיליון שקל, לאחר שהוכרז בראשית שנות ה-2000 כפושט-רגל. בנוסף, נקבע כי דג’לדטי ישלם קנס בסך 400 אלף שקל.

השופטת דנה אמיר כתבה בגזר הדין (בעניין עבירות המס) כי "התרשמתי כי הנאשם, איש עסקים ממולח, אשר גלגל תחת ידיו סכומים של עשרות מיליוני שקלים, מכיר היטב את חובותיו, אך בדרך מתוחכמת ותוך שימוש במירמה, סבר כי יוכל להתחמק מחובותיו החוקיות והאזרחיות - וכך היה למשך שנין ארוכות, עד אשר נתפס".

על-פי כתב האישום שהוגש נגדו, בין השנים 2000 ל-2008 פעל דג’לדטי בעסקי אשראי, מימון השקעות, מתן הלוואות וניכיון צ'קים וכן בתיווך בעסקי ביטוח, נדל"ן, גז ונפט, ופעל להסתיר מעינו של פקיד השומה את הכנסותיו. דג’לדטי הקים וניהל במהלך השנים חברות שונות, זרות ומקומיות, אשר רובן נרשמו בשם בעלות בדויה ואנשי-קש, בעוד שבפועל הוא זה ששלט בפעילות החברות ובחשבונותיהן.