תינוק / צילום: shutterstock
הציבור הרחב אינו מודע לכמות האתגרים ההלכתיים עימם נאלצים להתמודד בתי הדין הרבניים, לאור הפער בין המציאות החברתית והמדעית המודרנית לבין הרקע המדעי והתרבותי השונה בתקופת המקרא ובתקופת חכמי ההלכה, שהביא לפסיקות הלכתיות הנתפסות כיום בלתי רלוונטיות ולעתים אף תמוהות.
כך גם בימינו נאלצות נשים הרות או אמהות לתינוקות לבקש מבית הדין הרבני היתר חריג לנישואים עם גבר שאינו אבי העובר או התינוק. הנשים אמנם פנויות לנישואים, כלומר רווקות, אלמנות או גרושות, אולם ההלכה היהודית דורשת מהן להמתין שנתיים תמימות מהולדת ילדן ועד שיותר להן להינשא לאדם שאינו האב.
בפני בית הדין הרבני בחיפה ניצבה לאחרונה אם לתינוקת בת 8 חודשים, אשר סיפרה כי היא אינה יודעת מיהו האב, מאחר שבימים העליזים שבהם התעברה, "הייתי סטודנטית, והייתי פעם עם אחד ופעם עם אחר". כיום היא מצויה בהליך משפטי של בירור אבהות מול אחד מהאבות הפוטנציאלים, אך מבקשת גם להינשא לבחור אחר, עמו היא חיה ללא נישואים.
עוד סיפרה הבחורה לבית הדין כי היא מסוכסכת עם אמה, ולא טוב לה בבית הוריה, לכן מבחינתה, המיועד להינשא לה "הציל אותה". היום הם חיים ביחד כבעל ואישה לכל דבר, אך מאחר ששניהם מצויים בתהליך התחזקות דתי, הם אינם רוצים להמשיך לחיות יחדיו בחטא, ומבקשים לקבל היתר להינשא, למרות היותה אם לתינוקת.
האיסורים ההלכתיים על נישואי אישה הרה או יולדת נקראים "מעוברת חברו" ו"מינקת חברו", וההסבר לפסיקתם הוא חששם של חכמי ההלכה לנזק לעובר או לתינוק שכבר נולד. אם האישה הרה, קיים חשש שמא יחסי האישות שתקיים עם הבעל החדש יפגעו בעובר, ואם האישה כבר ילדה ומטופלת בתינוק, נוצר חשש שבעקבות הנישואים החדשים היא תהרה בשנית באופן מיידי.
חכמי ההלכה היו ערים לשינויים הנגרמים בהרכב חלב האם ובכמותו בעת ההריון, ודאגו ששינוי זה יסכן את התינוק הקיים, היונק מהאם, ותלוי באספקת החלב לקיומו ולבריאותו. חשש נוסף שבו עוסקים הפוסקים הוא הדאגה שמא לא רק הנקתו של התינוק הקיים תיפגע, אלא גם הדאגה ליתר צרכיו, שיידחקו מפאת שאינו בנו הביולוגי של הבעל החדש ואינו מצוי בראש עדיפויותיו.
עקב המציאות המשתנה, בשנים האחרונים הנטייה של בתי הדין הרבניים היא להקל במתן ההיתרים לנשים שמבקשות להינשא בנסיבות אלה. מי שהוביל את השינוי הוא הרב עובדיה יוסף ז"ל, בפסק דין תקדימי שנתן בעניינה של אם ל-9 ילדים, שהתגרשה בהיותה בחודש החמישי. היא פנתה לבית הדין הרבני 5 חודשים לאחר לידת הבת התשיעית וביקשה להינשא לאברך שאינו אבי ילדיה, והוצע לה כשידוך. לדברי בית הדין, היא "עומדת ובוכה שעד שמצאה שידוך כזה שמוכן להתחתן עמה כשיש לה 9 ילדים", והיא חוששת שאם תמתין עד שימלאו לתינוקת שנתיים, ייגרם ביטול השידוך.
תשובתו של הרב יוסף היתה שיש להתיר לה להינשא. לגבי החשש שהנקת התינוקת תיפגם, כתב הרב כי "ידוע שהיום יש תחליפים להזנת התינוק", ולגבי החשש שלא יהיה מי שידאג לצורכי התינוקת, התנה הרב את היתר הנישואים בכך שהבעל החדש יקבל על עצמו התחייבות לכלכל את התינוקת עד שתגדל.
פסיקה זאת פתחה את הדרך למתן היתרי נישואים לנשים במצב דומה, וכך בין היתר התיר בית הדין הרבני בחיפה גם לסטודנטית ההוללת לשעבר להינשא לאביר שהציל אותה, למרות היותה אם לתינוקת בת 8 חודשים בלבד.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il