למה הערך הגלום ייעלם מדוחות חברות הביטוח?

חובת הפרסום של דוח על הערך הגלום (שנקרא בקיצור EV) הוגדרה בחוזר ביטוח באוגוסט 2007 • הדוח נועד להגדיל את רמת הגילוי וכלי הניתוח בדיווח התקופתי של החברות • בדוחות הרבעון, שיפרסמו בימים הקרובים, ה-EV לא יופיע • האם מדובר באובדן מידע חשוב?

דוחות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בימים הקרובים יפרסמו קבוצות הביטוח את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2018. בשנים האחרונות פרסמו החברות הללו במסגרת הדוחות הללו עוד דוח, שלכאורה שפך אור חשוב וייחודי על השווי שלהן בהסתכלות עתידית על הביזנס שהן מייצרות כיום ושייצרו עד כה.

מדובר בדוחות הערך הגלום (ה-Embedded Value שנקרא בקיצור EV). ברבעון הראשון של 2018 זה כבר לא יקרה, והנתון לא יפורסם, מאחר שבעקבות הוראות הרגולציה הוא יעבור להיות חלק מהסולבנסי 2. על פניו נראה כי מדובר באובדן מידע ייחודי וחשוב, ששופך אור על רווחיות חברות הביטוח, אך לא כך הוא.

מדוע זה קורה? חובת הפרסום לציבור של דוח על הערך הגלום בביטוח הוגדרה בחוזר ביטוח מאוגוסט 2007, אשר נועד להגדיל את רמת הגילוי וכלי הניתוח בדיווח התקופתי של חברות הביטוח, מעבר לדיווח הכספי - המבוסס על עקרונות חשבונאיים. תוצאת הערך הגלום פורסמה באותה עת בחברות ביטוח עבור פוליסות חיים ובריאות, והיוותה כלי נוסף לציבור המשקיעים ולציבור האנליסטים, לצורך הערכת פעילותה של החברה בהשוואה לחברות אחרות ובהשוואה לתקופות קודמות.

בדצמבר 2017 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשות דורית סלינגר, חוזר שעניינו "תיקון הוראות החוזר המאוחד לעניין דיווחים לממונה - קובץ דיווח על הערך הגלום (ה-EV)", שביטל את חובת הדיווח של דוח על הערך הגלום בפוליסות ארוכות-טווח בחברות ביטוח לממונה ולציבור.

עתה, המעבר למציאות משטר כושר פירעון המבוסס על הוראות סולבנסי 2 באירופה מייתר למעשה את הצורך בפרסום תוצאות הערך הגלום, "מאחר שהוא נותן תמונה מלאה לשווי הכלכלי של חברת ביטוח, עבור כל הנכסים וההתחייבויות המחושבים לפי שווי הוגן", אומר גורם בכיר בשוק הביטוח. הוא מוסיף, כי "בישראל, הובהר במפורש כי תזרימי ההתחייבויות בביטוח חיים ובריאות מחושבים לפי המתודולוגיה שנקבעה עבור הערך הגלום".

אבל זו לא כל התמונה, ולא מדובר בנתון שהרשות מאמצת במלואו כמות שהוא. ברשות רואים בזה התחשבנות על רווחים עתידיים שהינם נכס, ולכן כללו את זה בתוך תקנות דרישות ההון להבטחת יכולת הפירעון של חברות הביטוח על פי המשטר האירופי העדכני, הנקרא הסולבנסי 2.

על רקע זה נוסיף, כי לתפיסת הרשות, ערכי ה-EV בישראל גבוהים מדי, ולכן גם צריך לחזק את ההון של חברות הביטוח ברבדים "ממשיים", ולא להסתמך כה הרבה על הרווחיות העתידית שכלולה בנתוני ה-EV.

לסיום, גם שוק ההון לא ממש קנה את ה-EV בישראל, וגם לא בעלי חברות הביטוח עצמם. מדוע? ה-EV כולל רק את תיקי הביטוח חיים והבריאות הארוכים ואת עסקי הפנסיה. מדובר בתיקים משמעותיים עבור קבוצות הביטוח, בדגש על הגדולות שבהן, אך הם רחוקים מלהיות יצרני הערך הבלעדיים של קבוצות הביטוח, שנהנות גם מעסקי ביטוח כללי ופיננסים, והוא גם לא כולל את המוניטין - היכולת להביא מכירות עתידיות.

כלומר, ה-EV אמור לשקף שווי רק לחלק (משמעותי) מקבוצות הביטוח. אבל, לאורך כל השנים, הפער בין שווי השוק לבין ה-EV היה אדיר, וכשנעשו עסקאות אסטרטגיות למכירה של נתחים נכבדים מהחברות זה לא נעשה לפי סכומים שקרובים לאלה שנכללים בשורה התחתונה בדוחות הערך הגלום. מהרבה בחינות היה מדובר בנתונים מנופחים שלא נהנו מאמינות רבה לכל אורך הדרך, ובבחינה זו לא מדובר בהפסד.