הנקראות ביותר

השמן ממשיך לרכוב על הרזה?

השכר במגזר הציבורי צמח פי ארבעה מאשר במגזר הפרטי בעשור האחרון. מושחתים? - כנראה שלא

שכר / צילום: Shutterstock
שכר / צילום: Shutterstock

השכר במגזר הציבורי גדל ב-23%, בעשר השנים האחרונות, לעומת עלייה של 6% בלבד במגזר הפרטי. זהו פער ענק, שמעורר תמיהות - מדוע ואיך קרה שעליית השכר במגזר הפרטי הנחשב ליעיל יותר, נמוכה יותר?

אחת הסיבות לפער היא תוספות שכר אוטומטיות שניתנות במגזר הציבורי, לרבות גמולי השתלמות, תוספת בגין כוננות, שעות נוספות והחזר הוצאות. עם זאת, נראה שלא כצעקתה. עלייה של 23% בתקופה הזו הוא בחישוב גס, עלייה שנתית של 2.3% (מנקודת ההתחלה); שהיא בהחלט סבירה. מה שלא סביר זו העלייה של 0.6% בלבד במגזר הפרטי.

תוספת השכר השנתי הממוצעת בהייטק עומדת על 5.5%, בחברות תעשייה התוספת היא 2%, ובחברות שירותים - 2.5%. הנתונים האלו סותרים לכאורה את העלייה של 6% ב-10 שנים במגזר הפרטי. אז זהו שלא! הנתון הוא נכון, מה שלא הובא בחשבון זה נושא התחלופה.

כאשר בודקים את שכר העובדים במגזר הפרטי חשוב להבחין בין שני נתונים - השכר של העובדים, לעומת השכר בתפקיד מסוים. שכר העובדים עלה משמעותית, אבל השכר בתפקיד המסוים לא עלה משמעותית (אותם 6% ב-10 שנים). כלומר, עובדים רבים מתקדמים בתפקידים, עוברים לחברות אחרות ומגדילים משמעותית את השכר שלהם; אך מנגד, רמת השכר של אותו תפקיד, במקרים רבים, קפואה עקב תחלופת עובדים בעובדים בשכר נמוך יותר.

במגזר הציבורי, הוותק החיציוני הוא 10 שנים - לעומת ותק חציוני של 5 שנים במגזר הפרטי. נתון זה לבדו מסביר את רוב הפער בין הנתונים. ככל שלעובד ותק בתפקיד, כך השכר שלו גבוה יותר.

קיראו עוד ב"גלובס"


מאחורי נתון זה מסתתרת בעיה נוספת - כיצד ייתכן שהפער בוותק בין המגזר הציבורי לפרטי הוא פי 2? האם חברות במגזר הפרטי רוצות לייצר תחלופה של עובדים כדי להוריד את רמות השכר? נראה שלא. חברות במגזר הפרטי משלמות שכר-בסיס ותנאים נלווים גבוהים יותר מן השכר במגזר הציבורי; הבעיה טמונה בחוסר היכולות שלהן "לשמר" את העובדים בחברה הפרטית לאורך זמן.

בניגוד למגזר הציבורי שבו תוספות השכר מוגדרות, ואין מו"מ בכל שנה, במגזר הפרטי נהוג שבכל שנה יש תהליך של "שיחת שכר". כך נוצר מצב שהעלאת שכר משמעותית ניתנת בעיקר לעובדים אשר מגיעים מבחוץ; ולכן לעובד בפירמה שרוצה להגדיל משמעותית את שכרו אין ברירה, אלא לעזוב את החברה או את התפקיד, ולחפש חלופה בשכר טוב יותר.

האם זה כישלון ניהולי? או אי-הבנה תרבותית של הדור החדש (דור ה-Z)? נראה שהבעיה היא בשיטה לקידום השכר. בעוד במגזר הציבורי מנגנון קידום השכר הוא אוטומטי, במגזר הפרטי מנגנון קידום השכר פרטני. ומסתבר, שדווקא מנגנון אוטומטי משמר את העובדים לאורך זמן.

לסיכום, בל נמהר לחשוב שהמגזר הציבורי מרוויח יותר, ולהסיק שהעובדים במגזר ציבורי באמת נהנים מתוספת גדולה בשכר לעומת המגזר הפרטי. זה ממש לא מדויק - השכר במגזר הפרטי גבוה יותר, ושיעור העלייה בשכר במגזר הפרטי מאוד תלוי בתחום ובהתקדמות בתפקידים של העובד, בחברה ובחברות אחרות.

במבחן של השכר בתפקיד מסוים - במגזר הציבורי, בשל הוותק השכר עולה בקצב בהחלט נאה - 2.3% בשנה; ומנגד, במגזר הפרטי בגלל התחלופה, השכר עולה בשיעור נמוך יותר. ועם זאת, עובדים רבים מתקדמים ועוברים לתפקידים מתגמלים יותר ונהנים משכר טוב יותר משמעותית.

■ הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ יישום אנשים ותוצאות. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתמי ישלם על קיצור שבוע העבודה?