בעולם המערבי המודרני, איפה שמרבית האנשים לא סובלים ממחסור של מזון, צריכה מוגברת של קלוריות מקושרת באופן ישיר להשמנת יתר ולמחלות כמו סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכליות. חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה שמנסים להילחם בתופעה מדווחים על דרך מעניינת לפתור אותה: שריפת שומן על ידי הפעלה של תאי שומן מסוג מסוים.
רובנו רגילים לחשוב על רקמת השומן בגוף כמשהו שלילי, אבל בעצם היא מאוד חשובה ואפילו נחוצה לבריאות תקינה.
יש לנו שני סוגים עיקריים של מאגרי שומן בגוף: תאי שומן לבנים, שהם צורת האגירה העיקרית של השומן בגוף של אדם בוגר, ותאי שומן חומים שנמצאים בכמות גדולה אצל תינוקות, אבל ככל שאנחנו מתבגרים הם הולכים ומתמעטים.
שני סוגי התאים אוגרים אנרגיה בצורה של שומן, אבל הם שונים מאוד אחד מהשני: תאי השומן הלבנים מתמחים באגירה של אנרגיה לטווח ארוך והשומן תופס את רוב הנפח שלהם. לעומתם, תאי השומן החומים מכילים בתוכם פחות שומן ויותר אברונים מיצרי אנרגיה (זה מה שנותן להם את הצבע החום). הם מתמחים בלשרוף את השומן ולשחרר חום לסביבה.
התאים הלבנים, שומרים בתוכם עודפי אנרגיה לעת מחסור ומתפקדים כשכבת הגנה ובידוד מהסביבה החיצונית, והחומים - שורפים את השומנים והסוכרים שבתוכם ומשחררים אנרגיה עודפת בצורת חום.
בנוסף לשני אלה, יש גם תאי שומן דמויי שומן חום, שקוראים להם תאי שומן בז'. הם נמצאים במצב רדום בין תאי השומן הלבן ומופעלים רק בתגובה לאותות חיצוניים כמו קור. רק לאחר ההפעלה הם מתחילים לשרוף שומן ולייצר חום.
חוקרים מפנסילבניה חיפשו דרך לשלוט בהפעלה של תאי שומן הבז כדי לגרום לשריפת שומנים מוגברת וככה להילחם בהשמנת יתר ובמחלות אחרות.
הם לא ידעו איזה מסלול בגוף יכול להפעיל את התאים, אבל גילו שאנטיביוטיקה שנקראת רפמיצין חוסמת את ההפעלה שלהם.
עכשיו, דרך המסלול דרכו פועלת האנטיביוטיקה, הם יכולים ללמוד על המנגנונים ששולטים על ההפעלה של התאים. לפי הכתבה של בת חן וולף באתר מכון דוידסון, התקווה היא שבעתיד נמצא תרופה שתעודד את התהליכים האלה, תגדיל את מספר תאי שומן הבז' הפעילים, וככה תקטין את ההשמנה ואת המחלות הקשורות אליה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.