עו"ד רובין: "להחליף האגרסיביות ולנהוג בחוכמה ובתבונה"

עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד עוה"ד גורניצקי, מהמובילים בישראל, הוא פרקליט מנוסה, שלאורך שנים העניק ומעניק ייצוג משפטי "דה-לוקס" לעשירי הארץ. בין היתר, ייצג רובין דמויות בולטות במשק בהן אנשי-העסקים יצחק תשובה, עידן עופר, בני שטיינמץ, את משפחת שטראוס ורבים אחרים.

בשנים האחרונות נלחם רובין בשם לקוחותיו, בין היתר, נגד מסקנות "ועדת הריכוזיות" (הוועדה להגברת התחרות במשק), והשנה גם נגד החוק להגבלת שכרם של בכירי הבנקים. לכן, ודי בצדק, רובין נתפס בעיני חלק מהציבור כמישהו רחוק מ"רובין הוד" - כמי שנאבק משפטית כדי לשמר את המצב החברתי הקיים, שבו הפערים הכלכליים הם גדולים מאוד.

בראיון שנתן ל"גלובס" באוקטובר 2013 העיד רובין על עצמו - והפתיע רבים - כי "עם כל היוהרה שיש לנו, וצריך לומר ביושר שיש לנו הרבה יוהרה, עורכי-הדין הם בסך-הכול מתווכים אינטליגנטים בין אנשי-עסקים, בכל מיני אופנים לא יותר מדי חשובים. העסקים עצמם לא מתבצעים על-ידינו. אנחנו הלבלרים של העסקים, ולכן אנחנו הולכים מדחי אל דחי, ובסוף יבוא יומנו, ולא ירחק יומנו".

22.9.16 - המועד להגעה להסדר

השבוע נקלע רובין פעם נוספת לחזית ההגנה המשפטית על החזקים, כשהוא דחה טענות שבאות לביטוי בתקשורת באשר לאופן "הרך מדי" לכאורה, שבו התייחס בנק הפועלים, שאותו מייצגים רובין ומשרדו, לאיש-העסקים אליעזר פישמן שנקלע לחובות.

חובותיו של איש-העסקים הוותיק פישמן, מסתכמים בלפחות 3.5 מיליארד שקל (וייתכן שעד 5 מיליארד שקל). החובות הם לבנק הפועלים, לבנק לאומי ולבנקים גדולים נוספים. שלשום (ג') שלח נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, את פישמן, עורכי-דינו, ואת הבנקים הנושים - לשבת ולדבר בניסיון להגיע לידי מתווה להסדר החובות, תוך שקלול כלל העניינים הדרושים לכך. השופט הורה לפישמן ולנושים להודיע לו עד 22 בספטמבר (תוך שבועיים) אם עלה בידם להגיע להסדר חובות.

אם המגעים להסדר לא יצלחו, יתכנסו כולם שוב באולמו של אורנשטיין ב-29 בספטמבר (בדיוק עוד שלושה שבועות), ואז יחליט השופט אם לקבל את הבקשה לכינוס נכסים קבוע לפישמן, וכן למנות בעל-תפקיד מטעם ביהמ"ש, שינהל את הליך הכינוס. בנק הפועלים ביקש מביהמ"ש, כי עו"ד רובין יהיה אחד המועמדים לשמש בתפקיד זה, אם ובהתאם לצורך.

פנינו היום (ה') לרובין כדי לנסות לברר עימו מה הוא צופה שיקרה מעתה. לדבריו, "מה שיקרה זה שתהיה הידברות בין הנושים בהתאם להחלטת השופט. הזמן להידברות הוא מאוד קצר, אבל אני חושב שאפשר להגיע לפתרון. בסך-הכול זה אמור להיות די פשוט, כי הבטוחות שקיימות הן ברורות וידועות, וכל השאלה היא איך לממש את השייר, כלומר, את כל הנכסים שמעבר לבטוחות. צריך למכור אותם בשכל, ולחלק את התמורה".

- באיזה אופן או שיטה אתם מתכוונים לבצע את זה.

"אין לי שום דבר ברור בראש, אבל אני יכול לומר שצריך לבחור מבוגר אחראי וחכם כדי שיתכלל (יתאם בין הגופים השונים) את התהליך הזה בצורה שתפיק הכי הרבה רווח".

- מי יהיה אותו מבוגר אחראי?

"אני, או מישהו אחר. אפשרות נוספת היא, שנסכים על ועדת היגוי שתעשה את זה. יש הרבה אפשרויות. כרגע אני בודה מלבי או מעריך. עוד אין החלטות. נשב ונראה. להערכתי, כל מי שימונה יעבוד בשביל כולם. אני לא חושב שיש ניגודי-אינטרסים (בין הנושים. ח' מ'), כי מטבע הדברים אם אני מנסה להגדיל את המאסה של הנכסים, ולמכור אותם במחיר גבוה, אז ככל שהמחיר גבוה יותר אני מיטיב עם כל הנושים. אני מיטיב עם בנק לאומי, עם הפועלים, מזרחי, דיסקונט וכל השאר".

במהלך הדיון השבוע באולמו של אורנשטיין, הביא השופט לידי ביטוי את הביקורת הנשמעת על יחס בנק הפועלים לפישמן, כאשר שאל את רובין: "זה לא חריג מאוד מה שקרה כאן? זו התנהלות אופיינית של בנקים שמביאים עצמם למאסה כזו של חובות במשך שנים? האם זה עבר את האישורים של ועדות הבנקים? אני רק שואל. אם זה חוסר תבונה אז ניחא, אבל מה אם זה לא חוסר תבונה?.

עו"ד רובין דחה את הביקורת ואמר, כי "לאורך תקופות ארוכות מאוד, בנק הפועלים ובנקים נוספים נפרעו בצורה מבוקרת וזהירה מחובות של מאות-אלפי שקלים". לדברי רובין, "כושר הגבייה משתנה כאשר נכנסים למפתנו של בית-משפט זה. אני חושב, שההתנהלות של בנק הפועלים הייתה מושכלת. האסטרטגיה הייתה על אופן הגבייה, אבל לא על עצם הגבייה. הבנק היה מודע לנסיבות ונהג בתבונה בגביית החובות. משהוגשה הבקשה (של רשות המסים. ח' מ'), כדור-השלג התחיל להידרדר, ואני מקווה שלא יגיע למפולת שלג".

- מה דעתך על הביקורת הציבורית, כמו הקריאות לפיקוח על הבנקים לבחון את התנהלות הבנקים ביחס לפישמן, או להקמת ועדת חקירה לנושא?

"זאת ביקורת מוטה בעיניי, והיא נעשית בדיספרופורציה מופלגת למציאות. הבנקים הם אלה שנפגעו, למגינת ליבם. אני חייב להיות זהיר בלשוני, כדי לא לגלוש חזיתית לטיעונים שנטענו בבית-המשפט ושעומדים להכרעה. אני יכול לומר, שההשקפה שגוף פיננסי חייב לנשות בחייבים באופן אגרסיבי, איננה מקובלת עליי וככל הידוע לי היא גם איננה מיושמת הלכה למעשה על-ידי רוב הגופים הפיננסיים בישראל.

"הכול תלוי בנסיבות והכול תלוי בתוחלת הגבייה תוך הסתכלות על השלכות הרוחב. השלכות, הן ביחס לחייב הספציפי והן ביחס להקרנה על חייבים אחרים. אני הייתי מציע להחליף את ציפיית האגרסיביות (בגביית החובות. ח' מ'), לציפייה לנהוג בחוכמה ובתבונה".