גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אובססיית ניגוד העניינים

ניגוד העניינים אינו מעיד על מינהל תקין, אלא משמש יותר ככלי לבריחה מאחריות

ערב אחד דוד המלך קם משנתו ויצא להתהלך על גג ביתו. הוא רואה את בת-שבע שהייתה "טובת מראה מאד" מתרחצת על גג ביתה. לא חלף זמן רב מאותו ערב ובת-שבע הרתה לדוד המלך. לאחר מכן, דוד שלח ליואב בן צרויה, שר צבאו, פקודה חתומה שבה הוא מורה לו להציב את אוריה החתי, בעלה של בת-שבע, בחזית שבה מתחוללת הלחימה הקשה ביותר, ואז לנטוש אותו כדי להביא למותו. את הפקודה החתומה שלח דוד בידי אוריה עצמו, שנהרג לאחר מכן.

מה קרה פה? בשם התשוקה לבת-שבע ולאור החשש שקלונו יתגלה והוא יאבד את מעמדו ואולי את המלוכה, דוד מנצל את מעמדו כמלך ומנהיג הצבא כדי לתת פקודה כשרה כביכול שמהותה רצח.מדובר באחד הסיפורים העתיקים והחריפים ביותר של עניין אישי, ניגוד עניינים והיעדר גילוי נאות ולא מן הנמנע שהוא פגע באופן משמעותי במוסד האמורפי של "אמון" בין ה' לדוד המלך ובין העם היהודי למנהיגיו. בכל מקרה, מדובר בתמרור אזהרה משמעותי שהוצב נגד עינינו כדי שנהיה מודעים ליכולתם של מנהיגים, אפילו הטובים ביותר, לחטוא בניגודי עניינים.

בגלל החשש מהישנות אירועים כאלה הומצאו המושגים "עניין אישי" ו"ניגוד עניינים", ועוגנו בשורה של חקיקות, הלכות, נוהגים והלכי רוח.

מלבד עצם הגדרת המושג, כדי לתת פתרונות לאירועים האלה הומצאו תרופות נוספות כמו "גילוי נאות", שבמסגרתו מופיעה פסקה בתחתית טור זה שמספרת שמשפחתי היא בעלת מניות בעיתון שבו אני כותבת כעת; "שקיפות" ו"תקופת צינון", מושגים המתייחסים לתקופת המעבר של עובד ציבור למגזר העסקי, שבה אסור לו לעסוק בעניינים הנוגעים במישרין לתפקידו הקודם.

תרופה נוספת שהומצאה היא "הסדר ניגודי עניינים", שעליו חותמים אנשי ציבור, דירקטורים ונושאי משרה בחברות עסקיות, רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים והוא קובע באילו תחומים יכול החתום עליו לעסוק, על מה עליו לתת גילוי ועל מה עליו לבקש אישור.

עד כאן, נראה שהלקח של דוד המלך ואוריה החתי הופנם והומצאו שלל ביטויים ותרופות כדי למנוע את הישנותו. ואכן, כשמחפשים באתר "גלובס" את המילים "ניגוד עניינים" מקבלים 3,085 תוצאות. לשם השוואה כמותית בלבד, כשמחפשים את המילה "נתניהו", מקבלים 3,737 תוצאות, המילה "גז" מניבה 2,078 תוצאות והשם "כחלון" זכה ל-1,028 מופעים בלבד.

מה ניתן ללמוד מזה? קודם כול, ש"ניגוד עניינים" ו"נתניהו" חשובים לתקשורת הכלכלית במידה די דומה, שמתווה הגז משמעותי לכלכלה שליש פחות מ"ניגודי העניינים" וכחלון משמעותי בשני שלישים פחות. הגיוני - זה לא.

לשם השוואה נוספת, בעוד "ניגוד עניינים" מניב כאמור 3,085 תוצאות, הביטוי "עניין אישי" מניב 1,883 והביטוי "גילוי נאות" מניב 1,334 תוצאות בלבד. מה ניתן ללמוד מזה? שעל כל אירוע של "עניין אישי", התקשורת מסיקה או משקפת מסקנות של שני אירועי "ניגוד עניינים".

ברמה התיאורטית, להבנתי, המצב אמור היה להיות הפוך. ניגוד עניינים אמור להיות מקרה שבו קיום "עניין אישי" עלול ליצור בעיה מהותית. לפי ויקיפדיה, "ניגוד עניינים הוא מצב שבו אדם ממלא תפקיד כאשר יש לו אינטרס נוסף, סותר, אשר עלול להשפיע על החלטותיו ולהוות שיקול זר". כלומר, שניגוד עניינים הוא מקרה שבו העניין האישי עלול "לסתור" עיסוק תקין. מן הסתם, לא תמיד זה המצב ולכן, להבנתי, אמורים היו להיות למושג "עניין אישי" מופעים רבים יותר באופן משמעותי מאשר למושג "ניגוד עניינים". וכאמור, התוצאה היא הפוכה.

אז מה קרה בעצם? אולי הגזמנו? אולי הזנב שוב מכשכש בכלב?

עניין אישי קיים תמיד. לכל אחד מאיתנו יש עשרות רבות של עניינים אישיים בכל דבר, ולעולם תקצר היריעה מלהכיל את כל עניינינו האישיים בפסקת גילוי נאות או אפילו בתודעה שלנו. השאלה היא האם העניין האישי עומד בסתירה לתפקידנו? וגם אם כן - האם זו סתירה מהותית? הרי רק אז אמור להתעורר דיון בשאלה של "ניגוד עניינים", וגם אז חשוב לבחון אם יש דרך לגדר את הסיכון של פעולה מתוך העניין האישי.

טראומות מסוג "דוד ואוריה החתי" ורבות אחרות גרמו לנו חרדה מוצדקת. החרדה יצרה כמיהה ל"סדר חדש", ל"תרופה פלאית" שתגדר את הסיכון שלנו, שתסייע לנו לבטוח במוסדות ובאנשים שמקיפים אותנו ואף שולטים בנו. אבל המציאות לעד מורכבת, ואין לה תרופות פלא. כשניסינו לגדר את החרדה נוצרה מציאות מעוותת, פסבדו-תקינה. ניתן לראות ביטויים לכך בסוגיות ניגודי העניינים מהעת האחרונה:

שר האוצר משה כחלון מנוע מלעסוק בשורה של נושאים בתחום האנרגיה והנדל"ן בשל קשרי חברות עם איש העסקים קובי מימון.

מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז, שכן אחיו מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים ואחד מלקוחותיו של משרד אגמון הוא קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יוכל לעסוק בסוגיות הקשורות בבזק, בשבתו כשר התקשורת. הרקע להחלטה הוא קשריו של נתניהו עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק. נתניהו נאלץ לחתום על מסמך ניגוד עניינים, שלפיו סוגיות הנוגעות לבזק יטופלו על ידי שר אחר.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, לא תעסוק ולא תקבל החלטות הנוגעות לענייני בנק לאומי בשנה וחצי הקרובות.

מה כל זה אומר? שלמען "מראית עין" של היעדר ניגודי עניינים, הדמויות השלטוניות והמקצועיות הבכירות שלנו אינן עוסקות בסוגיות שהן מהמהותיות ביותר במסגרת תפקידן. סיפורים דומים יש בלי סוף. משרד עורכי דין של בנו של שופט עליון לשעבר שימש במשך שנים לקוחות שחששו להגיע לדיון בפני האב, שכן האב כמובן היה מנוע מלעסוק בלקוחותיו של הבן מחמת "ניגוד עניינים". האם זה תקין? האם זה לא "ניגוד עניינים"? על זה נאמר: אותו דבר - רק הפוך.

כך, הצהרת "ניגוד העניינים" הפכה גם לכלי שמאפשר בריחה מאחריות, ממינהל תקין, וחמור מזה - היא הפכה להצהרה שנועדה ליצור מראית עין של מינהל תקין.

הרי לא עדיף שנתניהו יגיד שהוא מתחייב, כמתבקש מתפקידו, לעסוק בנושאי בזק ללא כל משוא פנים ביחס לחברו שאול אלוביץ'? החלופה שנוצרה היא שצחי הנגבי עשוי לפעול בשמו של נתניהו ולכאורה הסוגיה הפכה תקינה. האם היא אכן תקינה יותר או שהיא רק "נראית" תקינה יותר ולכן לא תספוג עוד תשומת לב ציבורית? כנ"ל כמובן לגבי שאר המקרים שהזכרתי ועוד רבים אחרים.

תוצאה נוספת של אובססיית "ניגודי העניינים" היא עיסוק ב"קטן" שמסווה את ה"גדול". דוגמה קלאסית היא דירקטורים בחברות ציבוריות. בעוד שיש עיסוק רב בעניינים אישיים אזוטריים, שמשמשים הרבה פעמים לפסילת מועמדים ראויים, הרי שלניגוד העניינים של הדירקטור החיצוני מול בעלי השליטה שממנים אותו, כמעט שלא ניתן כל גילוי נאות או הצהרה כלשהי.

ותוצאה אחרונה (לטקסט הזה) היא הבורות. הרי לכל אחד יש "עניין אישי" בענף שבו הוא פועל. למעשה, כמעט רק לבעלי עניין אישי יש ידע וניסיון המאפשרים לנתח ולהציף מידע בעל ערך רב לענף ולמשק. בלי המידע הזה לא ניתן לעורר שיח ציבורי שלם ולא להוביל לשיפורים נדרשים.כל זה נראה מובן מאליו, אולם בפועל נדמה שבתהליך הדרגתי, שבו נחלש האמון הן במגזר הציבורי והן במגזר העסקי, נאטמו אוזנינו לידע כזה, בשם החשש מ"ניגודי עניינים" או "הטיות", גם כשהדוברים והכותבים מציגים בגלוי את עיסוקם ואת עניינם האישי.

אכן, יש מקום להגדיר את חוקי המשחק ביחס לעניין אישי ועסקי בשיח הציבורי, אולם אם בגלל קיום העניין האישי נימנע מחשיפה לידע, הרי שפגענו בעצמנו פגיעה קשה.

על הצעות לפתרון ועל הדרך להטמיע אותן - בטור הבא. בינתיים, קריאת כיוון: בחיפוש המילה "אמון" באתר "גלובס" מקבלים 800 מופעים בלבד.

Alona.baron@gmail.com

■ גילוי נאות: הכותבת היא בתו של חיים בראון ז"ל, מייסד "גלובס", ובעלת מניות מיעוט בעיתון. היא מכהנת כיום כמנהלת קרן הנדל"ן בית וגג העוסקת בתחום ההתחדשות העירונית. עבדה בעבר במשך כתשע שנים במשרד רואי החשבון יצחק סוארי ושות' והייתה שותפה בו כשלוש שנים.

עוד כתבות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

משפחות החטופים / צילום: Paulina Patimer

גורם בחמאס: החלטנו להשהות את המו"מ לעסקת חטופים


נשיא ארה"ב ורה"מ שוחחו כחצי שעה, בבית הלבן מבהירים: "עסקה היא הדרך הטובה ביותר להימנע ממבצע ברפיח" • מקור בחמאס: דוחים את חזרת המשלחת לקהיר - עד לתוצאות מאמצי המתווכות • בני משפחות חטופים לגנץ ואיזנקוט: מתבוננים באימה, תגידו את האמת על המו"מ • פגיעה ישירה של כטב"ם חיזבאללה במטולה, חיל האוויר תקף בעומק דרום לבנון • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בנעילה בת"א; מיטרוניקס ואלקטריאון זינקו בכ-6%

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה חיובית בוול סטריט; מניות השבבים מטפסות

הנאסד"ק עולה ב-0.6% ● הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי