יבוא הזכוכית מטורקיה יוגבל - היבואנים מזהירים מפיטורים

הממונה על היבוא ועל היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, ממליץ להטיל היטל היצף על יבוא של זכוכית גולמית מטורקיה לישראל. ההחלטה התקבלה בעקבות תלונה שהגישה לפני שנה בקירוב יצרנית הזכוכית הישראלית פניציה נגד הקונצרן הטורקי SISECAM, ולפיה הוא מייצא לשוק הישראלי זכוכית במחירי היצף - באופן שמוזיל אותה משמעותית ביחס למחיר הזכוכית המיוצרת בישראל.

חקירה של משרד הכלכלה שנמשכה כשנה, וכללה פעולות ביקורת שנעשו גם במפעלי הקונצרן בטורקיה ובמשרד התעשייה הטורקי, מצאה כי יש ממש בטענות של פניציה ולפיכך גובשה המלצה להטיל היטל היצף של 29% על יבוא זכוכית מטורקיה לתקופה של חמש שנים. היום (ה') אמור להתקיים דיון מסכם של ועדה מייעצת מיוחדת על המלצת משרד הכלכלה והתעשייה, שבו עתידים להשמיע את עמדותיהם יבואני הזכוכית; מעבדי זכוכית; נציגי הקונצרן הטורקי ולשכת המסחר הטורקית. בתום הדיון יועברו טיעוני הצדדים לשר האוצר ולשר הכלכלה והתעשייה - כדי לאשר את ההמלצה על הטלת ההיטל החדש. מדובר בהליך שטעון באישור שני השרים, אלא שהשר משה כחלון מחזיק בשני תיקים אלה.

לקראת הדיון בוועדה שכר הקונצרן הטורקי את שירותיו של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, עו"ד דוד תדמור. אחד היבואנים המרכזיים של זכוכית מטורקיה הוא אמיר קירל, מבעלי חברת גלאסקו. לדברי קירל, בהחלת הצו שנועד להגן על חברת פניציה מנצרת עילית מיבוא זול יש כדי להסב פגיעה אנושה בתעשיית עיבוד הזכוכית ולעליית מחירי תשומות הבנייה במשק. זאת לדבריו, תוך יצירת מצב שתעשיית הזכוכית בארץ תהיה "בת ערובה" של פניציה - שהיא מונופול מוכרז בחלק מסוגי הזכוכית.

"פניציה מחזיקה כיום ב-70% מהשוק הישראלי, והיא רוצה להשתלט על 30% הנותרים. כדי להציל כמה מאות עובדים שמועסקים בה - המדינה מוכנה לסכן את עתידם התעסוקתי של יותר מ-2,000 עובדים בענף. אם ההיטל החדש יאושר, פניציה תעלה מחירים על הזכוכית הגולמית ובאופן שייקר את עלויות העיבוד שלה, כך שיהיה זול יותר לייבא לישראל זכוכיות מעובדות", אמר קירל.

"ניסיון השתלטות"

פניציה - שמייצרת זכוכית שטוחה וזכוכית רבודה - עלתה לכותרות בשנת 2012, כשנקלעה להפסדים גדולים בעקבות השימוש הנרחב במזוט בתהליכי הייצור, באופן שהשית עליה עלויות כספיות גבוהות. רק בעקבות התערבות משרדי הממשלה ומציאת פתרון שאפשר לחברה לקיים את הייצור באמצעות גז טבעי, נמנעו סגירת המפעל ופיטורים של כ-400 עובדיו.

מנכ"ל החברה, ערן חיימוביץ': "הקונצרן הטורקי הוביל נגדנו מהלך אלים, תוך ניסיון להפיל אותנו או להשתלט עלינו. הזכוכית הרבודה והזכוכית השטוחה שיובאו מטורקיה נמכרו בשוק הישראלי במחירי היצף של 47% פחות מהמחיר בשוק הטורקי. הוא היה מוכן להפסיד בחלק מהזכוכיות שהוא מייצא לישראל- כדי להרוויח בסוגים אחרים של זכוכיות שאותם אנחנו לא מייצרים".

היבוא של זכוכית לישראל נעשה גם מבריטניה, איטליה, גרמניה ובולגריה - אך היבוא מטורקיה נחשב אטרקטיבי במיוחד, בגלל עלויות שינוע נמוכות יחסית. לפני כשנה, הרשויות בטורקיה החליטו על הטלת היטל היצף על יבוא של זכוכית מתוצרת פניציה הישראלית, כדי להגן על הייצור המקומי ועל הקונצרן SISECAM.

על פי הפנייה של היבואן קירל באמצעות עו"ד איתן צפריר אל הוועדה המייעצת שתדון מחר בהטלת ההיטל, בשנת 2015 חל שיפור דרמטי בתוצאות העסקיות של פניציה - לא רק כתוצאה מהמעבר ליצור באמצעות גז טבעי, אלא גם בעקבות הירידה בעלויות חומרי גלם. "תמוה כיצד עובדות אלה מתיישבות עם ההמלצה להעניק ליצרנית המקומית הגנת מס שתגרור עליות מחיר, מחסור, פגיעה בתעשיית המעבדים בישראל ועוד", כתב עו"ד צפריר לוועדה. "מדינות שלהן ישראל מבקשת להידמות - כמו ארה"ב ומדינות הגוש האירופי המתמודדות עם אותה התנהלות המקובלת בשוק הזכוכית - לא בחרו לפעול בדרך של הטלת מסי מגן".

בשיחה עם "גלובס" הבהיר הממונה על היבוא ועל היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה כי הוצאת היטלי היצף נעשית במשורה ולאחר חקירה יסודית, כדי להגן על השוק הישראלי מפני סחר בלתי-הוגן וכי בתום חקירה שנמשכה כשנה - השתכנע כי הקונצרן הטורקי קיים יצוא זכוכית בהיצף לשוק הישראלי.

מקרים של היצף בשווקים נפוצים בתעשיית הזכוכית כמו גם בתעשיית המתכת, ומקורם באופיין של תעשיות אלה: הייצור נעשה בקצב אחיד וקבוע לאורך כל השנה, בשל הצורך בהפעלת תשתיות מורכבות המבוססות על התכה של חומרי גלם באמצעות תנורי ענק, שכיבויים כרוך בתהליך ממושך ואף מסוכן. לעומת זאת, הביקוש לתוצרים אלה משתנה בהתאם לעונתיות בשוקי היעד השונים: בתקופות שאצל היצרנים מצטברת סחורה רבה בלי דורש, משתלם להם למכור אותה גם במחירים נמוכים, תוך הצפה של שווקים. במקרים אחרים, יצרנים נפטרים ממלאים גדולים של תוצרת שאין לה ביקוש, תוך שבירת הזכוכיות והכנסת השברים מחדש אל תהליך היצור.