גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החיובי שבאינפלציה שלילית

שבנק ישראל יירד מ"היעד". יש גם ירידות שטובות לנו

קרנית פלוג / צילום מסך
קרנית פלוג / צילום מסך

הרבה אקסיומות נשברו מאז "פרץ" המשבר הכלכלי של 2008. למשל, התפיסה שהבנקאים, אנשי הצווארון-הלבן, הם אנשים שמרנים שדואגים קודם כול ליציבות הבנקים, ואינם נכנסים להרפתקאות. עוד תפיסה - מניות הן נכס שהוא תמיד מסוכן יותר מאיגרות-חוב ממשלתיות. כיום, זוהי קביעה שלא בטוח שהיא נכונה.

ולעניינינו - מי היה מעלה על דעתו שבשמונה השנים שבין 2008 ל-2016, הבנקים המרכזיים ימטירו עלינו - דולרים, יורו, יאנים, יואנים, ומה לא; ואחרי כל זה לא תהיה אינפלציה? כל כלכלן מתחיל היה מזהיר מהיפר-אינפלציה. והנה אנחנו מצויים היום בסיטואציה שבה נוסף לכך שאין אינפלציה, הבנקים המרכזיים מוטרדים מסכנה של דפלציה, ועושים הכול כדי לעורר את האינפלציה מתרדמתה.

מדוע המשקים מוטרדים מדפלציה?

על-פי ספרי הכלכלה הקלאסיים, מצב שבו המחירים יורדים לאורך זמן, אינו רצוי, מכיוון שכאשר הצרכנים מבחינים שהמחיר מחר יירד והמוצר יהיה זול יותר מאשר היום, הצרכנים דוחים את קניותיהם והוצאותיהם. ברגע שזה קורה, היצרנים נאלצים לצמצם את הייצור, דהיינו, לפטר עובדים, מה שאומר - עוד ירידה בכוח הקנייה של אלה שהפכו למובטלים.

פיטורים יוצרים חשש גם אצל אנשים עובדים, שאף הם יהפכו למובטלים בקרוב, ואז גם הם מצמצמים כבר היום את הצריכה שלהם, מה שתורם לצמצום נוסף בייצור, והנה לנו מעגל-קסמים מרושע מאוד.

לעומת זאת, ברגע שמצליחים לייצר אינפלציה, הכול משתנה. הצרכנים, שיודעים שמחר יהיה יקר יותר, אינם ממתינים עם הקניות שלהם, הם צורכים מוצרים, והפעילות הכלכלית מתגברת.

בחלק מהמדינות המפותחות קיים מה שנקרא יעד אינפלציה שנתי. בארה"ב ובאירופה, למשל, עומד היעד על 2%; בישראל הוא נקרא "יעד יציבות המחירים", והוא עומד על טווח שבין 1% ל-3%.

אבל בנק ישראל אינו מצליח להגיע ליעד שנקבע לפני כ-15 שנים. כך, למשל, בשנת 2013 האינפלציה עמדה אמנם ביעד, על 1.8%, אך בשנת 2014 הייתה שלילית: 0.2%-, וכך גם בשנת 2015: 1%-. ואת השנה הזו, 2016, התחלנו עם מדדי ינואר ופברואר שבמצטבר ירדו בשיעור של 0.8%.

בשנים האחרונות בנק ישראל עושה הכול כדי "להכניס את האינפלציה לקופסה", לתחומי היעד שנקבעו לה. הוא הוריד את הריבית באופן אגרסיבי עד לרמה הנמוכה ביותר מאז ומעולם: 0.1%, ורומז שהוא לא מוציא מכלל אפשרות הורדת ריבית נוספת.

לאור המצב הזה, הגיעה העת לעצור ולחשוב. כדאי שבבנק ישראל יקדישו זמן ומחשבה לנושא. קודם כול לשאלה העקרונית: האם הקביעה שאינפלציה (מתונה) טובה למשק בעוד שאינפלציה נמוכה מ-1% או אף ירידת מחירים, רעה מאוד למשק - האם היא נכונה.

לפני שנבחן אם ירידת מחירים היא כל-כך רעה למשק, כדאי לדעת מדוע המחירים יורדים. קודם כול, נזכיר שלא בכל מקום בעולם המחירים יורדים. בברזיל, למשל, האינפלציה בשנים האחרונות הייתה גבוהה, %12, ובכל-זאת, הצמיחה הייתה אנמית מאוד: בין מינוס 2.7% למינוס 6%. לעומת זאת, בישראל המחירים ירדו בשנתיים האחרונות, ובכל זאת הצמיחה הגיעה ל-2.5%, או מעט יותר מ-0.5% לנפש.

אז מדוע המחירים יורדים?

הסיבה העיקרית לכך שהמחירים יורדים היא אינה ירידה בביקושים, אלא הגידול בהיצע. מחיר הנפט לא ירד בגלל נפילה בביקושים, אלא מגידול בהיצע. הגידול בהיצע יכול לנבוע מסיבות שונות. במקרה של הנפט, זה יכול להיות צירוף ושילוב של שכלולים טכנולוגיים שמגדילים את התפוקה ושל שיקולים פוליטיים-כלכליים; ההיצע במוצרים אחרים, יכול לנבוע מסיבות דומות או אחרות. חלק חשוב בעניין תופסים החידושים הטכנולוגיים.

אחד הגורמים לירידה החדה בשיעור האינפלציה בישראל נובע ממהלכים ממשלתיים, כמו הורדת מחירי המים והחשמל; מחיר הדלק, הסלולר ועוד. אז מה בדיוק רע כאן? הרי ירידת המחירים הזו מפנה כסף, ומגדילה את כוח הקנייה של הצרכנים למוצרים ולשירותים אחרים. ואכן, אם בודקים את מרכיבי האין-אינפלציה, מגלים שבעוד שהמחירים אכן ירדו בשנים האחרונות, בעיקר עקב ירידת מחירי הסחורות, והנפט, וכן החלטות ממשלתיות ושכלולים טכנולוגיים, הרי שמחירי המוצרים והשירותים הלא-סחירים, ובראשם הדולר, אלה שלא ניתן לייבאם, עלו גם עלו.

האם אנחנו חיים באמת בעולם של דפלציה?

זה שהמחירים יורדים (בחלקם) זה עדיין לא אומר שאנחנו בסיטואציה של דפלציה, על כל הקשור בה - האטה כלכלית מתגלגלת למיתון ולאבטלה. בישראל, המחירים יורדים, ובה בעת הצריכה הפרטית חזקה, והאבטלה היא בשיעור כמעט הכי נמוך שלה מאז ומתמיד.

המסקנה מכל אלה היא, שהגיע הזמן שבנק ישראל יעסוק פחות בנושא החזרת האינפלציה ל"יעדה", ואם הוא מוטרד מכך שהוא אינו עומד ביעד האינפלציה, הפתרון הוא, אם בכלל, שינוי היעד. מסתבר, שלא כל ירידת מחירים מסמנת דפלציה, ושיש גם ירידת מחירים שהיא מאוד טובה לכולנו.

ובכלל, כוונת בנק ישראל להעלאת האינפלציה, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה שאחד הדגלים שלה הוא - הורדת יוקר המחיה. ובנק ישראל, נזכיר, הוא בין שאר תפקידיו, גם היועץ הכלכלי לממשלה.

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד