גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגד הגבלת שכר הבכירים

החוק החדש הוא ירייה מהמותן, פופוליסטי ופוגעני

רבים שאלו אותי לאחרונה, מדוע איני מביע את דעתי בסוגיית שכר הבכירים והחקיקה הפופוליסטית והפוגענית של הכנסת שיצרה תקדים עולמי. תשובתי ברורה - איני רגיל להשחית את זמני לריק. יש טעם בהבעת דעה אם אתה חש שהיא עשויה להשפיע על הציבור או על מקבלי ההחלטות. בעניין שכר הבכירים, לא היה לכך כל טעם, כי החוק הפופוליסטי ולעיתים דומה הפרסונלי עונה לרחשי הציבור והתקשורת, ואוי לו לאותו חבר כנסת, איש ציבור ועיתונאי, שיעזו לומר או לכתוב דברים הפוכים או שונים.

ובכל-זאת, מהי דעתי?

סוגיית שכר הבכירים בחברות ציבוריות נבחנה בזמנה באופן יסודי על כל היבטיה על-ידי "ועדת נאמן". על רקע המלצותיה, נערכו בשלהי שנת 2012 תיקונים בחוק החברות (תיקון מספר 20), שיצרו איזון סביר ומידתי בין האינטרסים (לעיתים הנוגדים), של בעלי המניות מקרב הציבור לבין האינטרסים של המנהלים הבכירים. אסור לשכוח ולו לרגע קט שהחברות שייכות לבעלי מניותיהן, והם אלה שאמורים לאשר את שכרם של המנהלים.

והנה טרם יבשה הדיו על תיקוני החקיקה, וכבר מטילים מגבלות קיצוניות (מלאות בחורים משפטיים) על המגזר הפיננסי, שאין להן אח ורע בעולם, בתואנה שלפיה מגזר זה נותן שירותים לציבור, גובה ממנו עמלות, וכספי חסכונות הציבור מושקעים בו.

אני סבור כי "הבחירה" דווקא במגזר הפיננסי, להבדיל ממגזרים עסקיים אחרים, כיעד פופוליסטי למתקפה פרסונלית משולבת (של הקואליציה והאופוזיציה), מצביעה בעליל על חוסר ההיגיון ועל המטרות הזרות הטמונות בה.

לשון אחר, אם קיים טעם ענייני (ואין) בהטלת המגבלות, החוק חייב לחול על כל החברות הציבוריות ללא כל הבחנה מלאכותית בין מגזרי הפעילות השונים. זאת, שכן קיימות חברות ציבוריות רבות שאינן נמנות עם המגזר הפיננסי, שגם הן מוכרות את מוצריהן ושירותיהן לציבור, וכספי חסכונות הציבור מושקעים בהן.

מעבר לנדרש אוסיף ואעיר כי לדעתי קיים הבדל תהומי בין מגבלת עלות שכר הניתנת להכרה כהוצאה בייצור ההכנסה לצורכי מס - לבין יצירת תקרת עלות שכר נוקשה, בדמותה של מכפלת 35 פעמים עלות השכר הנמוכה ביותר בחברה. המגבלה האחרונה מהווה התערבות בוטה ביחסים שבין חברה לבכיריה, תוך פגיעה בזכויות הקניין וחופש העיסוק שלהם, וספק אם היא תעמוד במבחן משפטי.

משקיעים רבים, קיימים ופוטנציאליים, שואלים את עצמם, ובצדק רב, להיכן נעלמה היציבות השלטונית והרגולטורית של ישראל. על רקע זה, אין פלא בכך שחברות הגז דורשות מהממשלה, כתנאי מוקדם לביצוע השקעות-עתק, התחייבות שלא לשנות את כללי המשחק לתקופה ממושכת בת 10 שנים. 

יתר על כן, אנשי עסקים רבים השולטים בחברות ציבוריות, עושים בימים אלה כל שבידם כדי "לצאת מהבורסה", לרכוש את מניות הציבור ולהפוך את החברות לפרטיות; אנשי עסקים רבים נוספים, במיוחד בתחום ההיי-טק, מאגדים חברות חדשות בדלאוור בארה"ב. אל להן לרשות ניירות ערך, כמו גם לבורסה, להתפלא אם מגמת הירידה במספר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך תלך ותגבר.

ובכל זאת, מה היו צריכים לעשות?

ראשית, לנוח, לבדוק, להקשיב לביקורת ולעמדות כל הצדדים, ללמוד, ולהפיק מסקנות סבירות - ולא לירות מהמותן חקיקה פוגענית, שיש לה השלכות רוחב מעבר ליעד התקיפה.

שנית, לא לפגוע, אלא לשמר את תדמיתה הראויה של ישראל כמדינה מפותחת הדוגלת בשוק חופשי ובכלכלה חופשית ויציבה.

שלישית, אם אכן חברה ציבורית כלשהי "משתוללת" בכל הקשור לשכר הבכירים (ויש כאלה), יש מקום שציבור בעלי מניותיה, והוא בלבד, "יעניש" אותה על-ידי מכירת ניירות הערך שלה, כמו שעשו ה"ירוקים" לאותן חברות ציבוריות בארצות-הברית שפגעו באיכות הסביבה. אין חוק המחייב את הציבור להחזיק בניירות ערך של חברה מסוימת או של מגזר מסוים. זהו "עונש" הרבה יותר חמור לכל חברה מחקיקה פופוליסטית ופוגענית במגזר מסוים.

רביעית, כדי לאפשר את יישומה של "הענישה" הציבורית (של בעלי המניות), היה מקום לתקן את ההוראות הרלבנטיות המתייחסות ל"תעודות סל" ולקרנות נאמנות (העוקבות אחר המדדים) על-ידי כך שלמנהלי התעודות והקרנות יוקנה שיקול-דעת (בגבולות סבירים), לא להחזיק בניירות-ערך של חברות משתוללות, אף אם הן נסחרות במדדים הרלבנטיים.

ולסיום: זהו "פוסט-מורטם" שבין כה לא יסייע, וחבל שהגענו לכך.

■ הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין כספי. 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת אחזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים