התעשייה האווירית דיווחה היום כי הגיעה להסכמה עם העובדים על תהליך התייעלות בחברה. עם זאת נראה כי להסכמה הזאת לא שותף משרד האוצר. ההסכם, עליו דיווח היום לבורסה מנכ"ל החברה, יוסי וייס, מותנה על פי עמדת הצדדים, ההנהלה והעובדים, בהסכמת משרד האוצר ושר האוצר, משה כחלון, לממן את פנסיית הגישור לכל העובדים שיתבקשו לסיים את תפקידם. עם זאת, נכון להיום במשרד האוצר אין כל כוונה להיעתר לדרישה זו.
גורמים באוצר אמרו כי החברה נמצאת בתהליכי התייעלות מזה זמן והמשך ההתייעלות הוא חלק ממהלך חיים רגיל של חברה גדולה עם צבר הזמנות גדול וכי עליה לממן אותו מכספיה שלה. וזאת, בין אם מדובר בכספים שמצויים בשוטף ובין אם בכניסה למהלך שיתגבר על ההתנגדות הרב-שנתית של העובדים, מאז ימי חיים כץ כראש הוועד, ולקבל החלטה להנפיק בבורסה בתל אביב חבילה ממניות החברה. מהכסף הזה אפשר יהיה גם לקיים את ההתייעלות, גם לממן את העובדים שיפרשו וגם להשאיר הון נאה להמשך קידומה של החברה.
תוכנית ההתייעלות עליה דווח היום כוללת פרישה של 800 עובדים והיא באה לאחר דיונים ומאבקים בין ההנהלה לעובדים, שנמשכו חודשים ארוכים. וזאת, נוכח מצבה הבעייתי במיוחד של החברה והעובדה שמזה שנים מתקיים עודף כבד של עובדים, בעיקר בחטיבת הבדק.
התביעה הראשונית של ההנהלה כללה פיטורים של 1,200 עובדים וקיצוצי שכר ותנאים. ועד העובדים מצידו טען, כי חייבת להיות התנהלות מקבילה גם בצד ההנהלה, כמו פיטורי עובדים בדרגים בכירים והפסקת ההתקשרויות העודפות עם יועצים חיצוניים (דוח מבקר המדינה מאוקטובר 2015 חשף תשלומים בסך של 56 מיליון שקל ליועצים שונים). בינתיים, במקביל ליציאת עובדים בפרישה מוקדמת, ירדה ההנהלה מדרישתה, ועתה מדברים על 800 עובדים שיילכו הביתה, ויש אומרים שגם זה כבר בדרך לרדת ל-600 עובדים. עם זאת, לא ברור אם ההסכמות העקרוניות עליהן דיווח היום המנכ"ל מתייחסות לשני הצדדים.
גורמים בחברה אמרו כי ההסכמות העקרוניות נוגעות רק לצד העובדים, כאשר ההנהלה אמרה כי תהיה מוכנה לשקול את חלקה. גורמים אחרים אמרו, כי העובדים עדיין מתנים את חלקם בקיצוצי השכר והתנאים ופיטורי עובדים בשינויים מקבילים גם בדרג הבכיר של סמנ"כלים ומנהלי מפעלים - שם כבר נמסרו כמה מכתבי סיום התקשרות, אבל גם בהנהלה הבכירה.
בינתיים סוכם, כי הסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם בין כחלון ליור ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על העלאה של 7.5% במהלך חמש שנים לא יוחל על עובדי התעשיה האווירית למשך שלוש השנים הקרובות. עוד הוסכם עקרונית, כי יתקיימו צמצומים בשעות נוספות, השתלמות ודמי הבראה שמקבלים עובדי התע"א מעבר למקובל במשק.
העלות של תהליך ההבראה (שאפשר לכנות אותה "רותם 3" בהמשך לשמות שתי תוכניות ההבראה הקודמות), שהחברה מבקשת להטיל על המדינה מותנית במספר הסופי של העובדים שיעזבו את תע"א, גילם, גובה שכרם וסוג ההתקשרות איתם. העלות יכולה להגיע גם ליותר מ-1.5 מיליארד שקל.
בין הנהלת החברה לבין מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, כבר התקיימו כמה שיחות בעניין זה. באותן שיחות חזרה החברה גם על הדרישה להחזיר את החברה הממשלתית לתחולת החוק לעידוד השקעות הון, כדי שתוכל ליהנות גם ממענקי מדינה, בדומה למתחרה הפרטית, היעילה יותר, אלביט. בנקודה זאת נראה שתהיה היענות מצד האוצר וזה יהווה חלק מסיוע המדינה לתוכנית ההשקעות הגדולה של החברה.
אחת הטענות המרכזיות של התעשיה האווירית, גם הנהלה וגם העובדים, בדרישה למימון המדינה היא שגם התעשיות הבטחוניות הממשלתיות המקבילות, תעש ורפאל, כבר קיבלו בעבר את מנת חלקן במימון הקופה הציבורית. ברפאל מימנה המדינה את ההסכם והמימון של גימלאות ושכר בן כמה מיליארדים לאורך שנים, מדובר באירועי המעבר מיחידת סמך לחברה ממשלתית. בתעש מימנה המדינה במהלך חודשים ארוכים את השכר והגמלאות בימים שהחברה התקשתה לממן אותם. יש לציין כי גם התעשיה האווירית מומנה בעבר מכספי מדינה, בשתי תכניות ההבראה, רותם 1 (ביטול מטוס הלביא) ובעיקר בתוכנית ההבראה רותם 2, אולם תוכנית זו, אומרים גורמים בחברה, כבר הסתיימה לפני שנים ב-1997.
התעשייה האווירית גם דיווחה היום על התוצאות הכספיות ל 2015, בהן הציגה רווח אפסי של 9 מיליון דולר על מכירות בהיקף של 3.7 מיליארד דולר (0.3% מהמחזור). החברה דיווחה כי הקיטון ברווח נובע מרישום הפסד חד פעמי בסך 27 מיליון דולר "בגין הגעה לפשרה עם לקוח מהותי בתחום המכלולים התעופתיים". מדובר למעשה בקנס שהחברה נדרשה לשלם לחברת בואינג, אחד הלקוחות הגדולים והמרכזיים בעולם, שטענה לתמחור-יתר של עבודה על מכלולים וחלקי תעופה.
חייל מוציא להורג פלסטיני/ צילום: מהוידאו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
