גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי הדירות אינם גזירת גורל

מה בכל זאת עשוי להביא לירידת מחירי הדירות בשנים הקרובות?

דירה בת 5 חדרים בחדרה, ברחוב אחד העם במרכז העיר / צילום: תמר מצפי
דירה בת 5 חדרים בחדרה, ברחוב אחד העם במרכז העיר / צילום: תמר מצפי

מדד מחירי הדירות עלה בשש השנים האחרונות ב-80% בממוצע. אם בתחילת 2009 נדרשו 119 חודשי עבודה כדי לרכוש דירה בת ארבעה חדרים במרכז הארץ, כיום נדרשים לכך כ-150 חודשי עבודה, שכן מחירי הדירות עלו בשעה שהשכר הממוצע במשק עלה אך במעט. 150 חודשים לרכישת דירה? לא מדויק. מדובר באנדרסטייטמנט ענק, שכן החישוב הזה מניח, כנראה, שהבן-אדם לא אוכל, לא שותה, לא מתקשר, לא משלם ארנונה, לא משלם מס-הכנסה, בקיצור - לא נושם.

לא מעט סיבות חברו יחד כדי לייצר ולתדלק את מחירי הדירות בשנים האחרונות.

הריבית הנמוכה מאוד - בין היתר בפיקדונות בבנק, שהביאה אנשים למסקנה שכדאי לקחת חלק מהכספים שמונחים בחשבון ללא תשואה, ולהשקיע אותם ברכישת דירה; האפשרות ליטול משכנתא - בשיעור ניכר מערך הנכס ובריבית נמוכה מאוד לטווח ארוך, הן בהלוואה בריבית קבועה והן בהלוואה בריבית משתנה; הרצון לייצר שכ"ד - מקור הכנסה "קבוע ויציב" שיחזיר את המשכנתא ועוד משאיר כסף; הרצון בבעלות על נכס יציב ("4 קירות") - והחשש מנכסים פיננסיים ("ניירות") שערכם עשוי לעלות ולרדת במהירות (טראומת משבר 2008); מדיניות מיסוי מקילה - גם אם הטלת המסים הוחמרה מעט לאחרונה, היא עדיין מקילה יחסית למיסוי בשוק ההון; צורך אמיתי במגורים (ביקוש לדירות) - שלא "פגש" היצע מספק בגלל מחדלים מתמשכים של הממשלה ורשות-מקרקעי-ישראל; אמונה מיסטית שהמחירים "יכולים רק לעלות" - "מה שהיה הוא שיהיה", ולכן כדאי לרכוש היום, לפני שיהיה יקר יותר מחר; הון שחור - ש"מולבן" דרך רכישת דירות על-שם בני משפחה אחרים; גידול במספר המשקיעים היהודים מחו"ל - בשל אנטישמיות ו/או סיבות אחרות.

מבין שלל הגורמים האלה שניים בולטים במיוחד בהשפעה שלהם על שוק הדיור:

האחד - הריבית הנמוכה עד אפסית, שיש לה תכונה "מוזרה". היא מנפחת את הערך ומעלה את המחיר הן של נכסים פיננסיים, דוגמת מניות, והן של נכסים ריאליים - דוגמת קרקעות ודירות.

השני - והעיקרי, בעיית ההיצע. ההיצע הנמוך יחסית לביקוש נבע ונובע משורה של החלטות שגויות של ממשלות ישראל בשנים האחרונות; ומשורה ארוכה של חסמים ביורוקרטיים ואחרים שגורמים להתארכות משך הבנייה, למחסור בכוח-אדם מקצועי ולאי-וודאות של הקבלנים, שכולם מייצרים עליית מחירים.

אמרנו אמנם חסמים רבים - אבל יש גורם מרכזי אחד "בשרשרת המזון" הזו, שבעבר קראו לו "מינהל מקרקעי ישראל", וכיום שמו החדש הוא "רשות מקרקעי ישראל" (רמ"י).

מגמת עליית המחירים צפויה לכאורה להימשך ולהימשך, שכן הריבית הנמוכה בפיקדונות לא צפויה לעלות "מחר בבוקר", וגם הריבית הנמוכה על משכנתאות לא צפויה להתייקר מאוד בטווח הקרוב. האנטישמיות באירופה לא "הולכת" להיעלם, ונראה כי גם המיסוי המקל על הנדל"ן יחסית לאפיקי השקעה אחרים, לא עומד להשתנות.

ואם לא די בכך, אז נוסיף לזה את "תחושת העושר" של המשקיעים, את העובדה שאוכלוסיית ישראל צעירה מאוד, מה שמבטיח ביקוש לדירות לאורך זמן, את שיעורי הגירושים הגבוהים (ואז, צריך שתי דירות), את ה"עובדה" שאין די קרקע, והנה לנו "גזירת שמיים" לעלייה בלתי פוסקת במחירי הדירות.

האומנם זו גזירה משמים? לא ממש.

בכל עשור בששת העשורים האחרונים, היו שלוש-ארבע שנים של ירידות במחירי הדירות. מתקשים להאמין? פנו לנתוני הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה, או אם תרצו לשנים -1997-2005, שבהן ירדו מחירי הדירות באופן ריאלי בין 25% ל-40%. כן, כולל בת"א, "מנהטן" הישראלית.

נכון שמחירי הדירות בישראל עולים לאורך זמן, אבל שיעור העלייה שלהן הוא צנוע - ובימים כתיקנם הוא אף נמוך ממה שמעניקות איגרות-חוב צמודות למדד המחירים לצרכן, אבל לא כיום. ובכלל, באופן כלכלי טהור, בלי להכניס שיקולים אחרים שהם בעיקרם פסיכולוגיים-אמוציונליים, עדיף, לאורך זמן, לשכור דירה מלקנות דירה.

העלייה במחירי הדירות מ-2005 ועד 2015 נחלקת לשתי תקופות. מ-2005 ועד ראשית 2009, העלייה הייתה בגדר תיקון לירידה של השנים הקודמות; ומ-2009 ועד היום, העלייה הייתה נסיקה שגרמה לסטיית מחירי הדירות מהתוואי הרגיל של העלייה, מאז שנות ה-60 ואילך.

אז מה בכל זאת עשוי להביא לירידת מחירי הדירות בשנים הקרובות? ישנם שלושה גורמים-תרחישים שיכולים לגרום לכך בלי התערבות ממשלתית כלשהי.

1. עלייה מהותית בריבית לטווח קצר (פק"מ) ובריבית לטווח ארוך (משכנתא).

כל בר-דעת מבין, שאף שייתכן שהריבית הנוכחית של בנק ישראל תישאר פחות או יותר בעינה בשנה-שנתיים הקרובות, היא לא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן במובן של הטווח הארוך. ומכיוון שההחלטה לרכוש דירה היא החלטה כבדת משקל וכסף, וזוהי החלטה לטווח ארוך מאוד, הרי שמה שקובע זה לא מה קורה היום, אלא מה יקרה "מחר" או "מחרתיים". גם אם נניח שהריבית תישאר ברמות נמוכות מאוד בעשר השנים הקרובות, צריך להבין, שזה יקרה רק אם המשק העולמי והמשק הישראלי ייקלעו למיתון ממושך וכבד, ואז אנחנו מגיעים לתרחיש השני.

2. מיתון במשק מלווה באבטלה כבדה.

המשק הישראלי מצוי כיום בהאטה מסוימת, אך לא במיתון, שמשמעו ירידה בתוצר. אם חלילה ניקלע למיתון, ברור שמחירי הדירות ירדו מאוד. באווירה של מיתון ושל אבטלה גדולה וגוברת, הביקוש והתיאבון לרכישת דירות יורדים דרמטית, והצורך לממש דירות גדל, כך שמשוואת הביקוש-היצע משתנה לחלוטין.

3. ירידה בכוח הקנייה.

גם בלי מיתון, כוח הקנייה שלנו במונחי דירות נשחק דרמטית בשנים האחרונות. אם בתחילת 2009 היה "ישראל ישראלי" זקוק ל-X משכורות כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראשל"צ, כיום הוא זקוק לעבוד לפחות 30% יותר כדי להגיע לרכישת דירה.

ואם אתם שואלים - אז איך זה שדי הרבה זוגות צעירים שעבדו שנתיים-שלוש בלבד, מסוגלים לרכוש דירה, חפשו את התשובה אצל ההורים. תרבות המשפחה הישראלית היא, שההורים מסייעים לילדים לרכוש דירה. אבל הבעיה היא שלא רק יכולתם של הזוגות הצעירים לרכוש דירה נשחקה, אלא גם יכולתו של דור ההורים נשחקה, והיא צפויה להישחק אף יותר כתוצאה מהעלייה בתוחלת-החיים ובשנות הפנסיה שהן הרבה יותר ארוכות.

קיצורו של עניין, כאשר מחירו של נכס כלשהו סוטה מתוואי ההתנהגות הנורמלי שלו, כפי שקרה למחירי הדיור, וזה נובע מסיבות זמניות, ולא מבניות, הוא חוזר כעבור זמן לתוואי. ובלשון בורסאית: "What goes up must go down". זה נכון לשוק המניות וזה נכון גם לשוק הדירות.

האם הממשלה צריכה לתת לכוחות השוק לגרום באמצעות אחד התרחישים האלה לירידה במחירי הדירות? התשובה היא לא. המדינה אינה יכולה להמר בנושא רגיש וקיומי כזה. עליה לעשות מעשה, ויש מה לעשות. ועל כך במאמר הבא.

הכותב הוא יו"ר מיטב דש השקעות

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה ואסיה; בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד ליבת ה-PCE

דאקס מתחזק ב-0.4%, פוטסי מוסיף 0.7% וקאק עולה ב-0.3% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"