גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן קיסריה: נקדם חוק שיבטיח לנו פטור ממסים

הקרן מאיימת: נקדם חוק שיבטיח לנו פטור ממסים; זאת לאחר שנדחו שתי הצעות פשרה שהועלו ע"י המשנה ליועמ"ש והקרן עצמה ■ הקרן הציעה לתרום 300 מיליון שקל ולהעביר למדינה קרקעות באזור אור-עקיבא

קרן רוטשילד קיסריה מאיימת לקדם חקיקת חוק בכנסת שיבטיח לה פטור מתשלום מסים, זאת על רקע המבוי הסתום שאליו נקלעו הניסיונות להגיע להסכמות בינה לבין המדינה.

ל"גלובס" נודע כי לאחרונה נערכה פגישה בין סגן יו"ר הקרן, שלמה ינאי, למנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, בניסיון נוסף למצוא פתרון למחלוקת בין הצדדים. זאת, לאחר דחייתן של לפחות שתי הצעות פשרה שהועלו במהלך השנה האחרונה ע"י הצדדים. בפגישה נדונה האפשרות שהשותפות בין המדינה למשפחת רוטשילד בבעלות על הקרן תפורק בהסכמה, וסוכם על הקמת צוות עבודה שיבחן את הנושא.

המדינה, המחזיקה במחצית הבעלות על הקרן, דורשת מהקרן תשלום מס כחוק על סכום של כמיליארד שקלים שנצבר בקופתה, ומצפה כי הקרן תתרום סכומים בהיקף של מאות מיליוני שקלים לפיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה - היעד שלשמו הוקמה. הנהלת הקרן טוענת כי המדינה אינה מקיימת התחייבות של שמעון פרס בעת כהונתו כשר אוצר, לעגן בחקיקה את הפטור ממס שהוענק לה בשנות ה-60'.

קרן רוטשילד קיסריה הוקמה ע"י המדינה ומשפחת רוטשילד בהסכם מ-1962. אז נקבע כי פירות הקרן ישמשו לפיתוח ההשכלה הגבוהה. לשם כך הועברו לקרן זכויות החכירה והבעלות על 30 אלף דונם באזור קיסריה, וכן הבעלות על החברה לפיתוח קיסריה. מאוחר יותר הוקמה חברת-בת נוספת בשם "החברה לנכסי קיסריה". שר האוצר דאז לוי אשכול העניק לקרן פטור ממס, שבוטל בתחילת שנות האלפיים.

ב-1989 הוארך ההסכם בין המדינה למשפחת רוטשילד עד ל-2022, הפעם כאמור ע"י שר האוצר דאז שמעון פרס. לטענת הקרן, מספר פעמים הבטיחו לה שרי האוצר כי המדינה תפעל לחקיקת חוק שיעגן את הפטור שלה ממס. למרות היותה חברה ממשלתית - הקרן מסרבת לפרסם את דוחותיה הכספיים. בתגובה לפניית "גלובס" לאוצר נמסר כי "מדינת ישראל היא בעלת 50% מהחברה בשיתוף עם קרן קיסריה. לפיכך, נדרשת הסכמה של שני הצדדים לפרסום הדוחות. לאוצר אין התנגדות למסור את הדוחות, אולם קרן קיסריה מסרבת לעשות כן, ולכן, לצערנו, אנו מנועים מלפרסמם".

לא עמדה בכללים

במהלך השנים התעלמו הפוליטיקאים מכך שהקרן צברה כספים רבים מפעילויות עסקיות - כספים שלא חולקו למוסדות להשכלה גבוהה אלא נשמרו בקופתה. הגאות בשוק הנדל"ן והפיכת קיסריה למוקד ביקוש לעשירים רבים, הביאו לזינוק בערך הנכסים של הקרן. במקביל, גובה הקרן באמצעות חברות-הבת מעין ארנונה מהמפעלים באזור התעשייה של קיסריה בהיקף שנתי של מעל ל-30 מיליון שקל. על פי דוח רשות החברות הממשלתיות ל-2013, ערך נכסי הקרן הגיע בסוף 2012 ל-910.3 מיליון שקל.

בשנת 2006 שלחו החשב הכללי ירון זליכה ומנהל רשות החברות הממשלתיות אייל גבאי, מכתב לשר האוצר דאז אברהם הירשזון ושלושה שרים נוספים, ותבעו מהם למצוא דרך שתחייב את הקרן לחלק את הכספים ואולי אף לפרק אותה. אך בפועל, לא נעשה דבר.

ב-2011 פרסם מבקר המדינה דוח שבדק את מדיניות חלוקת התרומות של הקרן, ומצא כי הקרן לא עמדה בכללים שנקבעו במסגרת ההסכם מ-1989. נציין, כי במסגרת אותו הסכם, קבעה המדינה רצפה לגובה התרומות, אך במקביל עשתה ויתור גדול לטובת הקרן כשהסכימה להגביל את פוטנציאל התרומות וקבעה כי הקרן תשלם שני שליש מתוך פירות ההשקעות הפיננסיות שלה - זאת, בעוד שעיקר הכנסות הקרן מגיע ממכירת קרקעות.

המבקר מצא כי הקרן לא עמדה בכללים וחילקה בין 2005 עד 2010 תרומות בהיקף של 167 מיליון שקל, כשהייתה אמורה לחלק 185 מיליון. אפילו הסכום המלא, קבע אז המבקר, הוא רק "חלק קטן בלבד ממה שהיה ביכולתה (של הקרן) לתרום", והוסיף כי "מדובר בסוגיה עקרונית שיש לה היבטים ציבוריים ושיש לתת עליה את הדעת. על מועצת הקרן ובעלי המניות בה - מדינת ישראל ובית רוטשילד - לקיים ביניהם דיאלוג רעיוני ומעשי, שבו תיבחן השאלה האם נוכח הזמן שחלף ונוכח שינוי הנסיבות והגידול במשאבי הקרן, אין מקום לשנות את שיעור התרומות שהיא נותנת". ב-2012, נציין, היקף התרומות של הקרן, לפי דוח רשות החברות, הסתכם ב-23.5 מיליון שקל, לעומת כ-18.9 מיליון שקל ב-2011.

ואולם, הפוליטיקאים התעלמו גם מהמלצה זו ולא עשו דבר. ב-2010 הגישה רשות המסים לקרן שומות בהיקף של 145 מיליון שקל בגין הכנסותיה בין השנים 2004 עד 2008. ברשות טענו כי הקרן חייבת בתשלום מס כחוק בגין שתי פעילויות עיקריות: מס חברות על מכירת קרקעות ששימשו לצורך בניית וילות והקמת מפעלי תעשייה; ומס על הרווחים שהקרן הפיקה מניהול השקעותיה הפיננסיות.

ואולם, נראה כי שופט בית המשפט המחוזי בי-ם דוד מינץ שמונה לדון בסכסוך המשפטי בין הצדדים, אינו מגלה התלהבות יתרה להביא את הסכסוך לידי סיום: ההתדיינות המשפטית הוקפאה למעשה בשנתיים האחרונות על מנת לאפשר למדינה ולמשפחת רוטשילד להגיע לפשרה ביניהן.

ל"גלובס" נודע כי במהלך תקופת ההקפאה הועלו ונדחו לפחות שתי הצעות פשרה: האחת של הקרן שהציעה לתרום 300 מיליון שקל להקמת אוניברסיטה בצפון הארץ ולהעביר לידי המדינה קרקעות בהיקף אלף דונם באזור אור-עקיבא שיכולות להתאים לבנייה למגורים. המדינה החליטה להתנגד להצעה משום שבתמורה דרשה הקרן פטור גורף ממס. מנגד, התנגדה הקרן להצעת פשרה שהגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט.

הצעתו של ליכט, שהייתה מקובלת על רשות המסים, הציעה לפצל את הפעילויות בקרן בין שני גופים: האחד ירכז את הפעילות הפילנתרופית והשני את הפעילות העסקית. ליכט הציע שהגוף הפילנתרופי ייהנה מפטור על רווחי מימון, כמקובל בקרב מלכ"רים, בעוד שהגוף העסקי ישלם מס שבח בשיעור היסטורי מופחת עבור הקרקעות שמומשו.

מהקרן נמסר כי הצעת הפשרה שהציעה הקרן מבטאת את מדיניותה הדוגלת בפיתוח ההשכלה הגבוהה והקרקעות באזור קיסריה לרווחת תושבי האזור.

נכסי הנדל"ן של קרן קיסריה

■ הקרן מחזיקה בזכויות חכירה עד לשנת 2,152 בשטח של 30,288 דונם של אדמות קיסריה בשווי מיליארדי שקלים

■ לפי נתוני הקרן, נכון ל-2011, היו בידיה 12,800 דונם קרקעות פנויות, בהן רק 286 דונם למגורים וכ-11,180 לחקלאות

■ לקרן מזומנים בסך 910 מיליון שקל (נכון לסוף 2012), לא כולל השקעות בקרנות הון סיכון בסך של כ-19.5 מיליון שקל ב-2012, וסך של כ-22.5 מיליון שקל ב-2011

■ היקף התרומות של הקרן ששולמו ב-2012 הסתכם ב-23.5 מיליון שקל

■ במחצית 2011 התגוררו בקיסריה כ-4,700 נפשות ב-1,500 בתי אב. אחד מהם הוא בית רה"מ, בנימין נתניהו

■ ממזרח לקיסריה יש גם אזור תעשייה בשטח של 3,500 דונם, מתוכם מוחכרים כ-1,100 לכ-180 חברות המעסיקות כ-7,700 עובדים

■ שאר השטח מזרחית לכביש טרם פותח ושם מצויים מאגרי מים של מקורות וקווי מתח גבוה של חברת החשמל

הדרך של קרן רוטשליד לצבור נכסים

הצעות הפשרה שנדחו

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין